מלך ראוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מלך ראַוויטש (רָבִיץ') (1893, ראדימנו, גליציה20 באוגוסט 1976, מונטריאול, קוויבק, קנדה) הוא שם העט של זכריה חנא בֶּרגנֶר (ביידיש: זכריה־חנא בערגנער), שהיה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר. בנוסף, ראַוויטש תיעד את רפובליקת היידיש הבינלאומית במאה העשרים בלקסיקוני-האישים ובאוטוביוגרפיות שכתב, וכן בארכיונו שנמצא כיום בספרייה הלאומית בירושלים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך ראוויטש נולד בשנת 1893 בראדימנו (רעדים; Radymno) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, אחיו הגדול של הרץ ברגנר. החל לכתוב שירה ולפרסמה בגיל צעיר מאוד - בהיותו בן שש עשרה כבר ראו אור שיריו, בשנת 1912. הוא גויס לצבא הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ושירת בו בעת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917, תוך כדי המלחמה, נדפס ספר שיריו הראשון ביידיש, "עשבי חרבות" (רואינענגראז).

מתום מלחמת העולם הראשונה הפך מלך ראוויטש למשורר נווד, "יהודי נודד" אמיתי. משנת 1921 עד שנת 1934 ישב בוורשה, והיה בין ראשי המדברים בספרות היידיש המודרנית החילונית. בוורשה ערך כמה קבצים ספרותיים (כמו כתב העת השבועי לספרות ותרבות "ליטערארישע בלעטער") והתחבר עם גדולי היוצרים בלשון יידיש. בשנת 1935 היגר עם משפחתו לאוסטרליה וישב בה כשנתיים, עד שנת 1937.

קודם להגירתו לאוסטרליה, נסע מלך ראוויטש למערב אוסטרליה בשנת 1933, באישור ממשלת אוסטרליה, במטרה לחפש מקום התיישבות בטוח ליהודים בחבל קימברלי שבצפון המדינה, במסגרת התוכנית שנודעה כ"תוכנית קימברלי". נסיעתו מומנה על ידי קבוצת אינטלקטואלים ואנשי עסקים יהודים, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והתגברות האנטישמיות בכל רחבי היבשת. מצויד בהיתר ממשלתי רשמי, וכשבאמתחו מכתב מאלברט איינשטיין ומצלמת קודאק, יצא ראוויטש מהיישוב אליס ספרינגס בליווי עוזר אבוריג'יני ונהג משאית ממוצא איטלקי. ראווטיש סקר את חבל קימברלי והסיק כי המקום מתאים להתיישבות יהודית מסיבית - בניגוד לארץ ישראל הקטנה, שבה אוכלוסייה ערבית משמעותית המתנגדת בתקיפות למפעל הציוני. כתוצאה מפרוץ מלחמת העולם השנייה, התחזקותה של התנועה הציונית בעקבות השואה והקמתה של מדינת ישראל, ירדה תוכנית קימברלי לטמיון.

מלך ראוויטש נסע וסייר בכל רחבי העולם היהודי. מנסיעותיו הרבות פרסם רשמי מסע בעיתונים, ולימים כתב את ספרו האוטוביוגרפי "ספר המסעות של חיי". בשנת 1941 התיישב בקנדה, ושמש כעורך כתב העת "קענעדער אדלער". בשנת 1954 עלה לישראל, הצטרף לבנו, הצייר יוסל ברגנר.

נפטר ב-1976 במונטריאול, בגיל 83, לאחר מחלה ממושכת.

מלך ראוויטש פרסם כארבעים כרכי שירה, סיפורת, מסה והגות ביידיש. ספריו נדפסו בערים וארצות שונות, ובהן בואנוס איירס שבארגנטינה, מונטריאול שבקנדה, וילנה שבליטא, ורשה, וינה ותל אביב. לעברית תורגמו רק ספרים בודדים. כן תורגמו ספריו לאנגלית וללשונות אחרות.

מבחר משיריו תורגם לאנגלית על ידי המשורר היהודי-קנדי סימור מיין, ויצאו לאור בקובץ בשם "Night Prayer" בקנדה בשנת 1993.

מכתבי מלך ראוויטש בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך ראוויטש פרסם ביידיש כארבעים כרכים של שירה, רשמי מסע, זכרונות ביוגרפיות ועוד. לעברית תורגמו רק ספרים מעטים.

  • על נהרות, עשרה מחזורי שירת יידיש, ובתוכם גם משירי ראוויטש, תרגם וערך שמשון מלצר, תל אביב, 1977.
  • חמישים שירים, שירי מלך ראוויטש, בחר ותרגם א"ד שפיר, תל אביב תשכ"ט, 1969.
  • ספר המעשיות של חיי, תרגם משה יונגמן, חיתוכי עץ אודרי ברגנר, תל אביב תשל"ו, 1976.
  • המנודים אל הדלים, מבחר שירים מיידיש, תרגום: א"ד שפיר, עדו בסוק, שמשון מלצר, תל אביב, הוצאת קשב לשירה 2008

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]