גירוש זבונשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גירוש זְבּוֹנְשׁין התרחש באוקטובר 1938, כשהשלטון הנאצי החל לגרש מגרמניה את כל היהודים שלא היו אזרחי המדינה.

בימים האחרונים של אוקטובר 1938 אספו הנאצים למעלה מ-18,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שהתגוררו בגרמניה[1][2]. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם בגרמניה, ובהם נכללו גם ותיקי מלחמת העולם הראשונה. יהודים אלו גורשו לעיירה זבונשין שבגבול בין פולין לגרמניה, אך שם סירבה הממשלה הפולנית לקבלם, בהתאם לחוק האזרחות ממרץ 1938, שבו החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית ממי שחי מעל 5 שנים מחוץ לפולין.

היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וסבלו ממחלות ורעב[3][4]. בעקבות התגייסות עולמית קיבלו מזון וציוד רפואי מהג'וינט (JDC), הצלב האדום הפולני[5] וארגונים יהודיים פולניים[6]. בסופו של משא ומתן בין ממשלות ברלין וגרמניה סוכם שממשלת פולין תקלוט את המגורשים[7][8][9]. תנועת החלוץ בפולין קלטה חלק לא מבוטל מאותם מגורשים והעבירה אותם לחוות ההכשרה השונות ברחבי המדינה. כ-100 צעירים נקלטו בחוות ההכשרה בגרוכוב שלייד ורשה[10].

יש לציין שבקשה של הקונסול הבריטי בפולין מהנהלת היישוב היהודי בארץ להקצות 150 מהסרטיפיקטים שאושרו לעליה לטובת מגורשי זבונשין נדחתה[11][12][13]

כ-50 ילדים הועברו בינואר 1939 מזבונשין לאנגליה[14].

בין היהודים שהוגלו היה מרסל רייך-רניצקי, וכן משפחת גרינשפן מהנובר. בת המשפחה ברטה סיפרה על הגירוש לאחיה הצעיר, הרשל גרינשפן, שהתגורר באותה העת בפריז. גרינשפן סער מרגשות זעם, נטל אקדח וניגש לשגרירות גרמניה בפריז ושם ירה מטווח קרוב בפקיד זוטר בשגרירות, ארנסט פום ראט. ראט נפצע קשה ונפטר יומיים לאחר מכן. גרינשפן נעצר ונחקר על ידי המשטרה[15]. על פי הוראתו של שר התעמולה יוזף גבלס, זכתה ההתנקשות לפרסום נרחב בעמודים הראשיים של כל עיתוני גרמניה הנאצית. המשטר הנאצי ניצל את מקרה הרצח לארגון פרץ האלימות, הספונטני לכאורה, של ליל 9 בנובמבר 1938, שנודע כליל הבדולח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעם קורב, "נְהָרוֹת וְיָמִים וּמַבּוּל מִן הַדֶּמַע": אקציית פולין 1939-1938, יד ושם קובץ מחקרים, כרך מ"ח 2-1, תש"ף, עמ' 58-19

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גירוש זבונשין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרטין גילברט, ליל הבדולח, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005, עמ' 11-12.
  2. ^ Lea Prais, Displaced Persons at Home - Refugees in the Fabric of Jewish Life in Warsaw, September 1939 - July 1942, pub. at 2015, p. 42
  3. ^ טרגדיות במחנה זבונשין, הבוקר, 26 בדצמבר 1938
  4. ^ במחנה זבונשין - תינוק יהודי קפא מקור, הבוקר, 8 בינואר 1939
  5. ^ "הצלב האדום" בפולין לטובת היהודים המגורשים, הצופה, 7 בנובמבר 1938
  6. ^ Jürgen Matthäus, Mark Roseman, Jewish Responses to Persecution: 1933-1938
  7. ^ המו"מ ברלין-ורשה על גורל הגולים נפסק, הבוקר, 6 בנובמבר 1938
  8. ^ מחנה זבונשין יחוסל בקרוב ?, דבר, 22 בדצמבר 1938
  9. ^ מחנה זבונשין לקראת חיסול, הבוקר, 22 בדצמבר 1938
  10. ^ לפי עדותו של דוד הרשברג בספר "בשדמות גרוכוב", הוצאת בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 368-369
  11. ^ אין עזרה מא"י, הבוקר, 23 בנובמבר 1938
  12. ^ הקונסון הבריטי בפולין בקש 150 סרטיפיקטים - ממשלת ארץ-ישראל לא נענתה, דבר, 23 בנובמבר 1938
  13. ^ ממשלת ארץ-ישראל דוחה בקשת הקונסול הבריטי בווארשה, הצופה, 23 בנובמבר 1938
  14. ^ 50 ילדים מזבונשין לאנגליה, הבוקר, 1 בינואר 1939
  15. ^ "אני מוכרח למחות - כי שהעולם ישמע את מחאתי" - כתב גרינשפן להוריו, הבוקר, 13 בדצמבר 1938
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.