חוק שיקום נכי נפש בקהילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:18, 3 באוגוסט 2015

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סל שיקום הוא אוסף מגוון של זכויות לשירותי שיקום פסיכיאטרי אשר לו זכאים נפגעי הנפש בישראל במסגרת חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000^[1]. שירותי השיקום על פי החוק ניתנים בשבעה תחומים: תעסוקה, דיור, השלמת השכלה, פעילות חברתית ופנאי, עזרה למשפחות נפגעי הנפש, רפואת שיניים, ותיאום כל השירותים הניתנים לזכאי.^[2]

הזכאות לשיקום במסגרת החוק מותנית בכך שהמבקש הוכר כנכה נפש, שהוא מעל גיל 18, ושנקבעה לו נכות של 40 אחוזים לפחות עקב הפרעה נפשית^[3] בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. עיקר מטרת מתן סל השיקום היא לאפשר לנכי הנפש לעבור מטיפול מתמיד במסגרות רפואיות כמו בתי חולים פסיכיאטריים ומרפאות לבריאות הנפש, לשילוב בקהילה. בייסודו של החוק עומדת ההנחה שנכי הנפש יכולים להשתלב בקהילה ולהגיע להחלמה ולעצמאות באמצעות הכלים הנמצאים בסל השיקום.

רקע

בעבר ההתייחסות אל נכי הנפש הייתה מפלה וסטיגמתית. המגמה הייתה לדחות את נכי הנפש ולהרחיקם מן החברה האנושית. הסטיגמה הייתה כי מי שיש לו הפרעה נפשית, אינו שווה ערך לכל בן אדם אחר. החל מן המאה ה-16 נכי הנפש היו נכלאים בבתי מחסה אשר היו בעיקרם מתקני כליאה. נכי הנפש היו נקראים בשם "משוגעים", והבתים האלו היו נקראים "בתי משוגעים". במקומות מסוימים אף היו מסרסים את נכי הנפש, מתוך הנחה שאם הם יתרבו הם עלולים להוריש לצאצאיהם את תכונותיהם הבלתי רצויות.

בתחילת המאה ה-21 ההערכה היא שתקופת האשפוז של חולים במחלות נפש קשות מהווה כ-3% בממוצע מחייהם. נתון זה אינו שונה בהרבה ממחלות קשות אחרות. פיתוח תרופות אנטי-פסיכוטיות יעילות במהלך המאה ה-20, והתפתחות התנועה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באותה תקופה, הביאו לגישה המשווה את מחלות הנפש למחלות פיזיות, ואת האנשים הסובלים ממנה לשאר בני האדם בחברה. הטיפול בנפגעי הנפש החל להיות דומה לצורת הטיפול בשאר המחלות האנושיות. התנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים שופרו לרמה הדומה לבתי החולים כלליים. במקביל, התפתחה הגישה שאנשים עם מחלת נפש יכולים להגיע למצב תפקודי יציב, ואף לצאת מבתי החולים ולתפקד בקהילה, תוך השתלבות מלאה בחיי הקהילה, כולל במקצועות מובילים ותפקידים הדורשים אחריות.

חקיקת חוק שיקום נכי הנפש בקהילה בישראל, בשנת 2000, באה לאחר שבסוף שנות התשעים נחקקו מספר חוקים שנגעו לזכויותיהם של חולים ואנשים עם מוגבלות, כגון: חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994), חוק זכויות החולה (1996), חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) אשר תרמו באופן משמעותי לשילובם של אנשים עם מוגבלויות שונות בקהילה.

חוק השיקום כולל מגוון כלים לשילוב נכי נפש בקהילה, במגוון תחומים. החל מתעסוקה, דיור, חברה, פנאי, השכלה, ועד טיפולי שיניים וכדומה. המגמה לעתיד היא להתאים לכל אדם הצריך את הסיוע, את מערכת השיקום המתאימה לו.

פירוט הסל

תעסוקה

השירותים העיקריים בתחום התעסוקה:

"מועדון תעסוקתי" – המועדון הוא מסגרת טרום תעסוקתית המיועדת להקנות מיומנויות יומיומיות עם דגש על הפן התעסוקתי^[4]. כיום המגמה היא לעבור ממועדונים שהיו ממוקמים במקלטים ובמקומות מוזנחים ושהעבודות בהם היו פשוטות, למועדונים הכוללים התנסויות מגוונות ומעשירות, שיפור תנאי האסתטיקה והסביבה, תוך שיתוף מלא של המשתקמים בכל התהליכים והשינויים.
"מועדון כישורי חיים" – המועדון מיועד לאנשים ברמת תפקוד דומה למועדון תעסוקתי. אלא שבשונה ממועדון תעסוקתי, העבודה במועדון היא גם על הקניית כישורי חיים, וגם מיומנויות תעסוקתיות. כשכישורי חיים כוללים ענייני אסתטיקה, ניהול חיים עצמאיים, השתלבות בקהילה, וכדומה.
"מפעל מוגן" – המפעל מיועד לבעלי רמת תפקוד גבוהה יותר המעוניינים לעבוד בסביבה מוגנת או כשלב לקראת חזרה למעגל העבודה והשתלבות בשוק הפתוח.
"תעסוקה נתמכת" – "תעסוקה נתמכת" היא שירות שניתן למתמודדים, שמעוניינים להשתלב בשוק הפתוח. השירות כולל ליווי המשתקם בבחירת מקום העבודה שמתאים לכישוריו, רצונו, ויכולותיו. השירות כולל השמה, ליווי, הדרכה ותמיכה בשלב המעבר לשוק הפתוח. השירות משולב בהכשרה מקצועית, בליווי גופים שונים, ומלווה בתנופה ציבורית ובחקיקה.

כיום המגמה בכל השירותים היא שההתנסויות יהיו מגוונות, מכבדות, ומעשירות את ההשכלה.

דיור

דיור מוגן

שירותי הדיור המוגן כוללים תיאום טיפול, תוכנית שיקום ועידוד להשתלבות בקהילה.

הדייר משתתף בהוצאות שכר הדירה, המזון, המים, הגז, החשמל, הביגוד והתרופות. כשברמות הכנסה מסוימות, הדייר זכאי להנחה. בכל חדר גר דייר אחד, ובכל דירה לא יותר מארבעה דיירים. דיור מוגן מחולק לשלושה סוגים:

הסוג הראשון כולל: "דיור לוויין", "דיור מוגן", "דיור מוגן מתוגבר". ההבדל בין שלוש המסגרות האלו, הוא בעיקר במספר השעות שאנשי הצוות נמצאים בדירה. כשבדיור לווייני אנשי הצוות מגיעים פעם-פעמיים בשבוע. בדיור מוגן, שלוש עד חמש פעמים בשבוע יגיע איש צוות. בדיור מתוגבר, שש עד שבע פעמים בשבוע יגיע איש צוות. כשאנשי הצוות הם עובד מקצוע (עו"ס פסיכולוג וכדומה), ומדריך.
הסוג השני: "קהילה תומכת". השירות הוא כמו דיור מוגן, רק שהדיור נמצא בסמיכות להוסטל, שבו יש צוות כל הזמן. הדיירים רשומים גם בהוסטל, ויכולים להשתמש בשירותיו, הכוללים קשר עם הצוות ופעילויות פנאי וחברה.
הסוג השלישי: "בית קבוצתי". השירות הוא שירות דיור מוגן, שכולל מספר רב יותר של דיירים, שממילא זכאים ליותר שעות אנשי צוות, כך שיש יותר זמן איש צוות בשטח.

הוסטל

ההוסטל הוא מתקן מגורים משותפים, בדרך כלל במספר דירות סמוכות, אשר בו פועל איש צוות הנמצא במקום באופן קבוע. דיירי ההוסטל ממלאים מטלות משק בית הכוללות בין השאר תורנויות בישול וניקיון. במסגרת ההוסטל מתקיימות אף פעילויות חברתיות שונות המיועדות לדיירים. סוגי ההוסטלים הם:

הוסטל מתוגבר, מיועד לאנשים שצריכים מעט עזרה.
הוסטל כוללני, מיועד לאנשים שצריכים יותר עזרה, וכולל גם שירותי פסיכיאטר.
הוסטל צעירים, נועד להקל על צעירים בהשתלבות בקהילה, על ידי בניית סביבת מגורים לאנשים דומים להם בגילאי 18-25.
הוסטל לתחלואה כפולה, מיועד לנפגעי נפש הזקוקים לטיפול סיעודי.

חברה ופנאי

"מועדון חברתי" ו"מועדון צעירים" – כוללים פעילויות חברתיות שונות בכל מועדון ובהן אמנות, הרצאות, שחייה וטיולים. מועדון צעירים מיועד לגילאי 17-30.
"חונכות" ו"סומכות" – כוללים ליווי של המשתקם, ועזרה בתפקוד במגוון נושאים. כגון ליווי עבודה, לקניות, לקופת חולים, ואף לצאת סתם לשאוף אוויר ולהירגע. ההבדל בין חונכות לסומכות הוא בשעות, כשבסומכות יש יותר שעות שבועיות.
"פרויקט עמיתים במתנסי"ם" – כחלק מהמגמה של שילוב בקהילה יזם משרד הבריאות את הפרויקט, שמשלב אנשים המתמודדים עם נכות נפשית, בפעילות ה"נורמטיבית" של המתנסי"ם.

תמיכה במשפחות

בתחום התמיכה במשפחות ניתנים שירותי ייעוץ, הדרכה והנחייה, לבני משפחות המתמודדים, בקבלה ובהתמודדות עם קשיים, במרכזי ייעוץ למשפחות ברחבי הארץ.

בנוסף מתקיימת תוכנית קש"ת (קידום שיתוף תקשורת), "קורס להכשרת הורים ובני משפחות המתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית של בניהם, בדרך קוגניטיבית".

השלמת השכלה

התחום כולל השלמת השכלה תיכונית, בגרויות, לימודים אקדמאים. בנוסף ישנם קורסים להכרת המחשב.

תיאום טיפול

במסגרת תיאום טיפול ממונה מתאם טיפול, שהוא אחראי ליישם ולנהל את תוכנית השיקום הנבנית עם המשתקם ולמענו.

שירותים משלימים

טיפול דנטאלי - במסגרת הקרן לשירותים משלימים ניתן לקבל הפניה וטיפול שיניים. הזכאות היא אחת לשבע שנים.
קרן שיקום - ניתן לבקש במסגרת הקרן ציוד התומך בתוכנית השיקומית, כמו ציוד לדיור למשל. הזכאות היא אחת לחמש שנים ועומדת כיום על כ-3700 ש"ח.

הטבות על ידי עמותות וגופים פרטיים לזכאי סל שיקום

בדיקות ראייה ומכירת משקפיים - "מבטים", ארגון צרכנות חברתית בתחום האופטומטריה אשר הוקם בסיוע האגודה למען העיוור, מציע משקפיים ועדשות של החברות המובילות במחיר מסובסד לזכאי סל שיקום.

פניה לסל שיקום

על המבקש סל שיקום לפנות לוועדת השיקום האזורית. הוועדה מחליטה על תוכנית השיקום המתאימה למשתקם, ומחליטה על סוג השירות הנדרש. לאחר מכן צריך לבחור מסגרת לבצע בה את תהליך השיקום.

לצורך פנייה לוועדה יש למלא טופס פנייה, ולצרף אליו את המסמכים היכולים להעשיר את המידע המגיע לוועדה, הטופס ממולא על ידי המתמודד ועל ידי המטפל שלו.

לאחר אישור התוכנית, הוועדה עוקבת כל 6 חודשים, אחר התקדמות תהליך השיקום. ובוחנת האם השירותים והמסגרת שבה נמצא המתמודד, נותנים מענה לצרכיו של המתמודד, או שצריך לשנות את התוכנית.

קישורים חיצוניים

הסבר על סל שיקום לנפגעי נפש באתר "כל-זכות".
טופס פניה לוועדת סל שיקום
רשימת נותני שירותים בסל שיקום
חוק השיקום
פרויקט מקשיבים
ממ"נ מרכז למידע ושיתוף משפחות נפגעי נפש
מעגלי שיקום, אתר אינטרנט המנגיש את המידע אודות סל שיקום.
אתר האינטרנט של סל שיקום - מחוז ירושלים

הערות שוליים

^ ספר החוקים תש"ס מס' 1746, מיום 21 יולי 2000, ע' 231
^ למרות השם "סל שיקום", המושג מדבר על שיקום פסיכיאטרי בלבד.
שירותים אחרים הנוגעים לבני אדם עם נכות פיזית או חושית, ניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי בישראל, ועל ידי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות.
^ בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956
^ משרד הבריאות, מועדון תעסוקתי, סטנדרטים ונהלים להפעלת השירות

[1] ספר החוקים תש"ס מס' 1746, מיום 21 יולי 2000, ע' 231

[2] למרות השם "סל שיקום", המושג מדבר על שיקום פסיכיאטרי בלבד.
שירותים אחרים הנוגעים לבני אדם עם נכות פיזית או חושית, ניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי בישראל, ועל ידי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות.

[3] בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז 1956

[4] משרד הבריאות, מועדון תעסוקתי, סטנדרטים ונהלים להפעלת השירות

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 75: / שורה 75: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A1%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9 הסבר על סל שיקום לנפגעי נפש באתר "כל-זכות"].
-* [http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catId=29&PageId=5068 נוהל פניה לוועדת סל שיקום, וטופס פניה לוועדה]
+* [http://www.enosh-tlv.com/wp-content/uploads/2014/07/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99-%D7%A1%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D.pdf טופס פניה לוועדת סל שיקום]
 * [http://www.health.gov.il/subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/pages/default.aspx רשימת נותני שירותים בסל שיקום]
 * [http://www.knesset.gov.il/laws/heb/fileD.asp?Type=1&SubNum=8&LawNum=1746 חוק השיקום]
@@ שורה 81: / שורה 81: @@
 * [http://www.maman.org.il/ ממ"נ מרכז למידע ושיתוף משפחות נפגעי נפש]
 * [http://www.maman.org.il/image/users/50217/ftp/my_files/rehab-flash/index.html מעגלי שיקום], אתר אינטרנט המנגיש את המידע אודות סל שיקום.
+* [http://sal-sikom.6te.net/ אתר האינטרנט של סל שיקום - מחוז ירושלים]
 ==הערות שוליים==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.