לדלג לתוכן

רו מקלנהן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה + קישורים פנימיים
←‏קישורים חיצוניים: מתוך הארבע נותרה רק בטי וייט. עצוב.
שורה 11: שורה 11:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{imdb name|id=0001516|name=רו מקלנהן}}
* [http://www.emmytvlegends.org/interviews/people/rue-mcclanahan ראיון של רו מקלנהן לארכיון הטלוויזיה האמריקאית] {{אנגלית}}
* סוכנויות הידיעות, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/116/073.html?hp=47&loc=10&tmp=8956 רו מקלנהן הלכה לעולמה], nrg,‏ 3 ביוני 2010
* סוכנויות הידיעות, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/116/073.html?hp=47&loc=10&tmp=8956 רו מקלנהן הלכה לעולמה], nrg,‏ 3 ביוני 2010



גרסה מ־18:31, 4 ביוני 2010

רו מקלנהן, 2007

רו מקלנהןאנגלית: Rue McClanahan;‏ 21 בפברואר 1934 - 3 ביוני 2010) הייתה שחקנית אמריקאית זוכת פרס אמי. נודעה בעיקר בזכות גילום דמותה של בלאנש בסדרת הטלוויזיה "בנות הזהב".

מקלנהן נולדה באוקלהומה לאב קבלן בניין ואם קומסטיקאית, צאצאי מהגרים מאירלנד ושבטי אינדיאנים. בסיום לימודיה התיכוניים למדה תאטרון וגרמנית באוניברסיטת טולסה. בשנת 1957 הופיעה לראשונה כשחקנית במחזה באוף ברודוויי, ובשנת 1969 שיחקה לראשונה בברודווי וגילמה דמות ראשית במחזה "ג'ימי שיין", לצדו של דסטין הופמן. באותה שנה זכתה בפרס אובי לשחקנית בתפקיד ראשי במחזה "מי שמח עכשיו". כעבור שנה הופיעה באופרת הסבון "עולם אחר" וזכתה להכרה ציבורית.

בשנים 1985 - 1992 הייתה בין ארבע השחקניות המרכזיות בסדרת הטלוויזיה "בנות הזהב", בה גילמה את דמותה של בלאנש. בשנת 1987 זכתה על תפקידה בסדרה בפרס אמי לשחקנית ראשית בסדרה קומית, והייתה מועמדת לפרס שלוש פעמים נוספות. כמו כן, הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס גלובוס הזהב.

לאורך השנים השתתפה במספר סדרות נוספות וסרטי קולנוע ספורים, וכן השתתפה במחזות תאטרון ובמחזות זמר. תפקידה הקבוע האחרון היה בקומדיית המצבים "חיים שפלים" ("Sordid Lives") בשנת 2008. ב-2009 הופיעה בתפקיד אורח בפרק בסדרה "חוק וסדר".

מקלנהן הייתה צמחונית אדוקה. בשנת 1997 אובחנה כחולה בסרטן השד, ממנו החלימה. בשנת 2009 סבלה מבעיות לב ובראשית 2010 עברה אירוע של שבץ מוחי. ביוני 2010 עברה אירוע שבץ נוסף, וכעבור שלושה ימים נפטרה בגיל 76. בעת מותה הייתה נשואה בפעם השישית. בשנת 2007 יצא לאור ספרה האוטוביוגרפי "חמשת בעליי הראשונים".

קישורים חיצוניים