אבא מארי הירחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אבא מארי הירחי
Abba Meri Hayarchi.jpg
שער ספר "תורת הקנאות", פרסבורג 1838
תאריך לידה בסביבות ה' אלפים
מקום לידה לוניל
תאריך לידה לועזי אמצע המאה ה-13
תאריך פטירה לועזי המאה ה-13 או המאה ה-14
השתייכות רבני פרובנס, רבני צרפת, ראשונים
נושאים בהם עוסק ש"ס, פילוסופיה (היה נגד הפילוסופיה בדרך הרמב"ם, אך תמך בדרך הרמב"ן)
חיבוריו "מנחת קנאות" (חילופי האגרות בוויכוח על הפילוסופיה)

רבי אַבָּא מָארִי בַּר מֹשֶׁה הַיַּרְחִי, הנקרא גם דון אסתרוק, היה חכם יהודי פרובנסלי בן סוף המאה ה-13. עמד במרכז פולמוס סוער בין הרשב"א לחכמי פרובנס על אודות לימוד הפילוסופיה. כינויו, הירחי, על שם עירו, לוניל (ירח בצרפתית), כבן עירו בן המאה ה-11, רבי יצחק ירחי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבא מארי נולד באמצע המאה ה-13 בלוניל לרבי משה ב"ר יוסף, בנו של החכם רבי משולם בן יעקב מלוניל. אבא מארי עסק בתלמוד, כמו גם בפילוסופיה יהודית. הוא למד את כתבי הרמב"ם והעריך אותו, אך צעד בעקבות דרכו הפילוסופית של הרמב"ן.

כאשר התיישב בעיר מונפלייה ("מונטשפלייר" בכתיב דאז), גילה בה כי חלק מהחכמים והדרשנים, בייחוד אלו שהיו חסידי הרמב"ם ועסקו בהגותו, הוסיפו לספרות הרבנית המקובלת גם פילוסופיה אריסטוטלית, עד כדי דרשנות אלגורית של התורה ושלילת חידוש העולם והנסים. הוא חשש שדרך זו, כמו גם ההשוואה בין אריסטו למשה רבנו, תגרום לערעור האמונה. יחד עם שני האחים למשפחת וידאל קרא לעזרת הרשב"א, מחכמי ספרד וגדול חכמי היהודים דאז (גם בעיני אנשי פרובנס), וזה שלח (בשנת ה'ס"ד (1304) אגרות לחכמי ישראל בספרד ובפרובנס לחקור את הנושא, על מנת לבדוק אם להטיל חרם על לומדי הפילוסופיה.

על אגרות אלו קיבל הרשב"א כתבי מחאה רבים מבני פרובנס ומאחרים. בראותו זאת פנה אבא מארי לגדול חכמי אשכנז, הרא"ש, שהיגר זמן מועט לפני כן לספרד, כדי שיפעל בנושא אצל הרשב"א. בעקבות זאת, יצא חרם חמור מבית דינו של הרשב"א, בשבת חזון, ד' באב של שנת ה'ס"ה (1305), על כל המפיצים דעות פילוסופיות ה"מגלות פנים בתורה שלא כהלכה". כן נגזר חרם למשך 50 שנה על המלמדים פילוסופיה לבחורים למטה מגיל 25, ונגזרה שריפה על הספרים המוציאים את דברי התורה מפשטה.

בעקבות החרם פרץ פולמוס עז במונפלייה, בין תומכי לימוד הפילוסופיה, בראשות ר' יעקב בן מכיר, לבין ר' אבא מארי ואנשיו. הרדיפות ההדדיות הגיעו לידיעת השלטון הצרפתי, וזה פעל לטובת תומכי הפילוסופיה, וכך נאלצו אבא מארי ואנשיו לעזוב את מונפלייה והתיישבו בארל.

לאחר גירוש יהודי צרפת על ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת, בשנת ה'ס"ו (1306), התיישב אבא מארי בפרפניאן, ופרסם את האגרות שנשלחו בין הצדדים במהלך הפולמוס בספר בשם "מנחת קנאות", אשר בעיקר בזכותו הוא נודע, אף כי חיבר חיבורים נוספים ופיוטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין זאב בנדיקט, "לתולדותיו של מרכז התורה בפרובאנס", מרכז התורה בפרובאנס, אסופת מאמרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, עמ' 1-33.
  • יעקב אבישי, אלף אישים, עמ' 8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו