אבזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
אבזים
Абази́ны
Nobl w7.jpg
אוכלוסייה
50,000 איש (הערכה)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
קאראצ'אי-צ'רקסיה Flag of Russia.svg הפדרציה הרוסית

אדיגיה Flag of Russia.svg הפדרציה הרוסית
Flag of Turkey.svg  טורקיה

שפות
אבזית
דת
אסלאם סוני
קבוצות אתניות קשורות
אבחזים ועמים צ'רקסים אחרים
דגל אבזיה

אַבָּזִים, או אַבָּזִינִיםרוסית: Абази́ны), הם קבוצה אתנית מהרי הקווקז.

מרבית האבזים מתגוררים ב-16 אאולים ברפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה, וקבוצה נוספת של אבזים מתגוררת באדיגיה. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2002 הצהירו כ-38 אלף איש כי הם אבזים. בנוסף, כ-11,000 אבזים מתגוררים במדינות המזרח התיכון, והם צאצאי הפליטים של גלות הצ'רקסים שהוגלו על ידי האימפריה הרוסית בעקבות מלחמת הקווקז. רוב האבזים הם מוסלמים סונים.

כ-150 אלף אבזים מתגוררים בטורקיה במחוזות סמסון, יוזגט ואדנה ובמישור קייסרי. רובם משתייכים לשבט אשחרואה, שנלחם באימפריה הרוסית במלחמת הקווקז והובס בקרב קבדה באזור סוצ'י של היום. שבט הטפנטה נלחם יחד עם הרוסים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבזים שכנו במקור בסדזן, מחוז היסטורי במערב אבחזיה, והם קרובי משפחה אתניים של האבחזים. במאות הארבע-עשרה וההחמש-עשרה הם נפרדו מהאבחזים של מחוז הים השחור ועברו לאבזיה במישור צפון הקווקז. הם התערבבו באוכלוסייה הצ'רקסית המקומית שעלתה עליהם במספר.

האבזים הושפעו רבות מהסביבה הצ'רקסית. מבחינה חברתית היו האבזים במעמד נמוך יותר מהצ'רקסים, והנסיכים האבזים היו וסאלים של הנסיכים הצ'רקסים. האבזים אימצו את השפה הצ'רקסית כשפה מדוברת נוספת, דבר שהפך אותם לעם דו-לשוני. ההשפעה על השפה הייתה חד-צדדית, מכיוון שאבזית נחשבה לשפת מעמד נחות יותר. זו הסיבה לכך שבשפת האבזים ישנן מילים רבות השאולות מהצ'רקסית.

עקב שיעור נישואי התערובת הגבוה בין האבזים לצ'רקסים, קידמו הנשים הצ'רקסיות שנישאו לאבזים את השפה הצ'רקסית ולימדו את ילדיהם המשותפים צ'רקסית. במהלך השנים התערו האבזים עם שכניהם. 36% מהגברים ו-25% מהנשים נשואים בנישואי תערובת. בעיקר עם הצ'רקסים. מעל למחצית משיעור נישואי התערובת של הצ'רקסים היו לאבזים, ומעל לשני שלישים מנישואי התערובת של האבזים היו לצ'רקסים.

מאוחר יותר, במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, התרחשה ההגירה השנייה של האבזים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות הדמוגרפית של אבזים בין השנים 1939 ו-1989[1]
1939 1959 1970 1979 1989[1]
14,000 20,000 25,000 29,000 34,000

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור היו האבזים אנימיסטים וסגדו לרוחות הטבע. במאה השביעית התנצרו בעקבות מיסיונר ארמני. במהלך השנים הפכו רוב תושבי הקווקז למוסלמים, אולם האבזים נותרו נאמנים לכנסייה האפוסטולית הארמנית ולכנסייה האפוסטולית הגאורגית. במשך מאות בשנים הם ניהלו מלחמות גרילה נגד המוסלמים בקווקז שניסו להמיר את דתם לאסלאם. במלחמות אלה נהרגו, על פי ההערכות, כ-1.2 מיליון עות'מאנים. עד היום הם שנואים בקרב המוסלמים בקווקז.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אבזית

האבזים בקאראצ'אי-צ'רקסיה הם דוברי שפה משלהם הנקראת אבזית, ממשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות. היא מדוברת על ידי כ-20,000 איש. משנת 1936 נכתבת האבזית באלפבית הקירילי. לאבזית בקאראצ'אי-צ'רקסיה שני ניבים עיקריים: אשחרואה וטפנטה.

האבזים יושבים בעיקר בהרי צפון הקווקז בשכנות לצ'רקסים והיו עם דו-לשוני במשך תקופה ארוכה. לעומתם, האבזים שהתגוררו באאולים הקראצ'אים אינם דוברים צ'רקסית ולא קאראצ'אית ואינם נחשבים דו-לשוניים. לפיכך האבזים ברוסיה הם למעשה הם דו-לשוניים חלקית. אף על פי שהאבזים דיברו אבזית וצ'רקסית במקביל, נותרה השפה האבזית עם כל הייחודות ההדקדוקית כפי שהייתה, והיא קרובה מאוד מבחינה זו לשפה האבחזית.

הסכסוך הגאורגי-אבחזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבזים, הקרובים מאוד מבחינה אתנית לאבחזים, לקחו חלק פעיל בקונפדרציית עמי ההר של הקווקז והשתתפו יחד עם עמי צפון הקווקז האחרים בטבח סוחומי והאירועים האחרים במלחמת אבחזיה בין השנים 19921993. במסגרת שאיפתם של האבחזים להיות הרוב באבחזיה, גירשו את הגאורגים מאבחזיה, כולל את המגרלים ממחוז גאלי, שבפועל לא השתתפו במלחמה כנגד האבחזים. בנוסף לכך פעלו האבחזים להשבת הפזורה האבחזית בטורקיה והמזרח התיכון. אולם, מספר המהגרים היה מועט ביותר. תוכנית נוספת שהועלתה הייתה ל"אבחז" את הצ'רקסים והאבזים על ידי שינוי הלאום המופיע בתעודת הזהות שלהם.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל ריווקין (190), האתגר המוסלמי של מוסקבה: מרכז אסיה הסובייטית, עמ' 69, ISBN 087332613X, (באנגלית)