קונפדרציית עמי ההר של הקווקז
![]() |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
![]() |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה.
| |
![]() דגל הארגון | |
תקופת הפעילות | 1990–הווה (כ־33 שנים) |
---|---|
אידאולוגיה | אסלאם סוני |
קבוצות אתניות | אבזינים, אבחזים, אווארים, אדיג'ים, צ'צ'נים-אאוחובים, דרגווים, קברדינים, לאקים, אוסטים (מצפון אוסטיה ודרום אוסטיה), צ'רקסים, צ'צ'נים, שפסוגים. |
מנהיגים | מוסה שאניבוב |
מטה |
סוחומי ![]() |
אזורי פעילות | צפון הקווקז |
קרבות | מלחמת אבחזיה |
![]() ![]() |
קונפדרציית עמי ההר של הקווקז (ברוסית: Конфедерация горских народов Кавказа, КГНК) הוא ארגון בעל אופי צבאי המורכב ממיליטנטים מן הרפובליקות הצפון קווקזיות של הפדרציה הרוסית. שמו של הארגון שונה בזמן מאוחר יותר לקונפדרציית עמי הקווקז. הארגון נוסד בשנת 1990, בשלהי ימי ברית המועצות. הקונפדרציה ושכירי החרב שלה ידועים בעיקר בשל התפקיד שמילאו בסכסוך הגאורגי-אבחזי והתרומה לניצחון הבדלנים האבחזים במלחמת אבחזיה (1992-1993). הקונפדרציה הואשמה בביצוע פשעי מלחמה ובטיהור אתני של גאורגים מאבחזיה במהלך אותה מלחמה. בעקבות כך נפתחה, בשנת 2004, חקירה (בלתי רשמית עדיין) של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הקונפדרציה קיימת גם כיום (2014) אולם אינה ממלאת שום תפקיד במצב הפוליטי כיום.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעיון הקמת הקונפדרציה עלה לראשונה, ב-1 במאי 1917, בקונגרס הראשון של עמי צפון הקווקז בולדיקווקז. הקונגרס ייסד את "האיגוד של איחוד עמי ההר של הקווקז". בנובמבר של אותה השנה נוסדה "הרפובליקה ההררית" וב-11 במאי 1918, בקונגרס השני, הוכרזה הרפובליקה ההררית של צפון הקווקז, שהתקיימה עד לשנת 1920.
בתקופת שלטון ברית המועצות היה הקווקז מחולק למספר יחידות מנהליות:
- רפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות (סס"ר): ארמניה הסובייטית, גאורגיה הסובייטית ואזרבייג'ן הסובייטית.
- רוסיה הסובייטית (רספס"ר).
- מתוך האחרונה נכללו שבע רפובליקות אוטונומיות סובייטיות סוציאליסטיות (אסס"ר)
- ארבעה אובלסטים אוטונומיים.
מתוכם, שמונה (שש אסס"ר ושני אובלסטים) כללו את הקבוצות האתניות של צפון הקווקז: אבחזיה אסס"ר ואובלסט דרום אוסטיה נכללו בתוך גאורגיה סס"ר, דאגסטן אסס"ר, צ'צ'ניה-אינגושיה אסס"ר, צפון אוסטיה אסס"ר, קברדינו-בלקריה אסס"ר, אובלסט קאראצ'י-צ'רקס ואובלסט אדיגיה היו חלק מהרספס"ר. תושבי אותם אזורים בקווקז חלקו מנהגים דומים (מוזיקה, לבוש, מאכלים).
בנוסף לרקע הדומה, היה האסלאם פקטור מאחד. הרוב המכריע של אנשי ההר הם סונים מוסלמים. חלק גדול מהם סבל מרדיפה בזמן השלטון הסובייטי. דבר מאחד נוסף היה היסטוריה של המאבק המשותף.
המעורבות הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
רוסיה מילאה ועדיין ממלאת תפקיד מכריע בסכסוכים בתוך ומחוץ לגבולות הפדרציה הרוסית, ואף מיוחס לה התנהגות אימפריאלית בדומה לאימפריה הישנה בלבוש חדש וכן מעורבות בסכסוכים מקומיים באותו אופן בו נהגה כשהייתה אימפריה.
המעורבות הרוסית מתבטאת בכמה רמות:
- מעורבות בסכסוכים מעבר לגבול באזרבייג'ן וגאורגיה. במקרה זה מעורבת גם פוליטיקה בינלאומית.
- מעורבות רוסית בקרב הלאומים השונים של צפון הקווקז, שמטרת רבים מהם היא להשיג בסופו של דבר עצמאות מלאה. הצ'צ'נים למשל, הכריזו על עצמאותם מרוסיה ודחו כל הסכם מלבד הכרה רוסית בעצמאותם. רוסיה מצד שני אינה מעוניינת להתנתק מהקווקז (מלבד כמה קבוצות שוליות), מסיבות כלכליות ואסטרטגיות וכן גם מסיבות אמוציונליות. ברור להם שכל ויתור יגרור אחריו אפקט דומינו.
- הקמת הקונפדרציה, שנוסדה באוקטובר 1991 וטענה שהיא המשכה של הרפובליקה ההררית מ-
- -11 במאי, 918. הכוללת 15 לאומים (בסוף 1993), ובירתה סוחומי.
הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בנובמבר 1990, נוסדה קונפדרציית עמי הקווקז בנאלצ'יק, בבחירות של אספת עמי צפון הקווקז. 16 אומות הצטרפו לקונפדרציה ובראשה נבחר מוסה שאניבוב מונו תחתיו 16 סגני נשיא. בין העמים שהצטרפו היו: אבזינים, אבחזים, אווארים, אדיג'ים, צ'צ'נים-אאוחובים, דרגווים, קברדינים, לאקים, אוסטים (מצפון אוסטיה ודרום אוסטיה), צ'רקסים, צ'צ'נים, שפסוגים. האספה שנתכנסה הייתה הקונגרס השלישי של עמי צפון הקווקז ובהסכם איחוד הקונפדרציה צוין כי היא המשכה של הרפובליקה ההררית של צפון הקווקז שהתקיימה בין השנים 1918-1920[1].
בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמתה היו לקונפדרציה בעיות רבות, ביניהם:
- לא כל עמי הקווקז הצטרפו לקונפדרציה, כמו: הקראצ'אים והבלקרים שסירבו להצטרף.
- חבריה הם עמים ולא רפובליקות מה שמבליט את העובדה כי מלבד הצ'צ'נים כל התנועות הלאומיות האחרות הן קבוצות אופוזיציה ובכל אופן אף אחת מהן לא עצמאית.
- העובדה כי רק הצ'צ'נים הם רפובליקה הופכת אותה חיונית לקונפדרציה אולם באותו הזמן יוצרת סכנה של עליונות צ'צ'נית בקונפדרציה וכתוצאה מכך להפיכת הקונפדרציה לכלי של המשטר הצ'צ'ני.
- מריבות פנימיות, לאומיות ואישיות כמו הסכסוך האוסטי-אינגושי, והסכסוך בין אלה שהוגלו בשנות ה-40 של המאה ה-20 לבין אלה שלא.
- חוסר לגיטימיות בינלאומית. חברי הקונפדרציה לא נבחרו מעולם לתפקיד זה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת אבחזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבח סוחומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 באוקטובר 1992, התכנס קונגרס בלתי רגיל של קונפדרציית עמי ההר, והוחלט בה על שינוי השם לקונפדרציית עמי הקווקז (КНК). בהצהרה המסכמת קרא הקונגרס למנהיגי רפובליקות צפון הקווקז לגנות את ההסכם של הפדרציה הרוסית כהסכם שאינו תואם לאינטרסים הלאומיים של עמי צפון הקווקז, והמשיך והמליץ כי כל הארגונים הפוליטיים-הציבוריים והתנועות הפוליטיות יתבעו ממנהיגי הרפובליקות שלהם לשאוף לעצמאות אמיתית ולעשות הסכם לשיתוף פעולה פוליטי, כלכלי ותרבותי, והכרה בעצמאותן של צ'צ'ניה, אבחזיה ודרום אוסטיה, ויצירת כוח ביטחון אזורי על בסיס המשמר הלאומי שלהן.
קונפדרציית עמי הקווקז שמרה על פרופיל נמוך יחסית עד לקונגרס שהתקיים ב-24-25 באוגוסט 1996, בולדיקווקז שבצפון אוסטיה. ההחלטות שנתקבלו בסיום הקונגרס כללו: סיום מיידי ובדרכי שלום של מלחמת צ'צ'ניה השנייה, גינוי לאלה שאשימו אותם בניסיון להסתה לעימות על בסיס אתני. אחדים מהדברים שהיו בולטים בקונגרס זה היו נוכחות כוללת של הקוזקים מדרום רוסיה, וברכת נשיא צפון אוסטיה לשעבר אחסרבק גלאזוב.
הנשיא אדוארד שוורדנדזה, הציג לראשונה, ב-28 בפברואר 1996, מודל נפרד משלו ל"בית הקווקזי", שכלל בין היתר גם החזרת ריבונות המדינות ושיבת הפליטים לבתיהם.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב רועי (1995), אירואסיה המוסלמית, במיוחד מאמרו של משה גמר עמ' 163–186, מסת"ב 0714646156, (באנגלית)
- טים פוטייר (2000), סכסוך בנגורנו קרבאך, אבחזיה ודרום אוסטיה, מסת"ב 9041114777, (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסכם איחוד קונפדרציית עמי ההר של הקווקז, מתוך ספרו של יעקב רועי (1995), אירואסיה המוסלמית, עמ' 183 מסת"ב 0714646156, (באנגלית)