ממזר

איסור נישואי ממזר
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ג'
משנה	מסכת יבמות, פרק ד', משנה י"ג
משנה תורה	ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו
שולחן ערוך	אבן העזר, סימן ד'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לאו שנ"ד ספר החינוך, מצווה תק"ס

לפי ההלכה, מַמְזֵר הוא יהודי שנולד כתוצאה מיחסי אישות האסורים באיסור עריות, או שאחד מהוריו הוא ממזר. הממזרים הם אחד מעשרת היוחסין של העם היהודי.

התורה קובעת ש”לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'” (דברים כ"ג, ג'). פירוש הדבר שלממזר אסור להתחתן עם מי שמוגדרים כשייכים ל"קהל ה'", שזה רוב היהודים, מה שמגביל מאוד את פוטנציאל הנישואים של ממזרים בגבולות ההלכה.

מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות הלכתיות נוספות, והוא נחשב כיהודי לכל דבר המחויב בכל המצוות. חז"ל קבעו כי ”מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ”.

המוסדות הרבניים משתדלים להימנע ככל האפשר מהכרזה על אדם כממזר.

משמעות המילה

יש מפרשים שמקור השם "ממזר" הוא נוטריקון של המילים מום-זר או המילים מעם-זר ממעי וזר או לשון "מוזר מאחיו". הביטוי "ממזר" משקף את מה שההלכה והצבור רואים בו: מוזר, זר, מום.

מיהו ממזר

הדוגמה הנפוצה ביותר לממזר הוא ילד שנולד לאשת איש (אישה נשואה על פי ההלכה) מגבר שאינו בעלה. גם מי שהוריו היו קרובי משפחה האסורים זה לזו באיסור שעונשו הוא מיתת בית דין או כרת – הורה וילד, אח ואחות, אחיין ודודה, סבא ונכדה, גיס וגיסה, חם וכלה, חתן וחמות, בעל וסבת אשתו, בעל ובת אשתו, בעל ונכדת אשתו, בן ואשת אביו – נחשב ממזר. הממזרות עוברת בתורשה, ילד שנולד לאבא ממזר או אמא ממזרה ייחשב גם הוא לממזר. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.

מי שנולד מיחסי אישות שקוימו כשאימו הייתה נידה, אבל היא הייתה מותרת באופן כללי לאביו, לא נחשב ממזר, למרות שמשכב נידה הוא עבירה שעונשה כרת, שכן האיסור הזה הוא זמני (חולף אחרי טהרת האישה).

גר צדק לעולם לא נחשב ממזר, אפילו אם הוא נולד כתוצאה מבגידה או מיחסים בין קרובי משפחה.

לפי דעת רבי מאיר, ילד לאם יהודייה ואב לא-יהודי מוגדר אף הוא כממזר. לדעת רבי עקיבא, גם הנולד מיחסי אישות שאיסורם הוא איסור לאו בלבד הוא ממזר. שתי הדעות לא נפסקו להלכה.

קראים

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים, משום שלטענתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. בהתאם לשיטה זו פסק הרמ"א, ובעקבותיו הלכו פוסקים נוספים. כך גם הייתה עמדת הרבנות הראשית לישראל עד שנות השישים של המאה ה-20.

כיום, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה. מאידך, פוסקים אחרים, בעיקר אשכנזים, מחמירים יותר ורואים בקראים ממזרים בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצל היהודים נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

הפריה מלאכותית

שאלה מעמדו של ילד שנולד מהפריה מלאכותית מתחלקת לשתיים: בירור מעמדו של ילד שנולד לאם יהודייה נשואה שהופרתה מזרע של יהודי שאינו בעלה, וכן, בירור מעמדו של ילד שנולד לאם שהופרתה מזרע של ממזר (או שהיא עצמה ממזרה).

דעתם של הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף, ורבים אחרים היא, שילד שנולד מהפריה מלאכותית לאם יהודייה נשואה מתורם יהודי זר שאינו בעלה, אינו נחשב לממזר, אם כי היו שחלקו עליהם.

בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר, ופסק שאפילו בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה שאינו ממזר, הוא ממזר שכן כחלק מאיסור אשת איש אסור לאשת איש שייכנס בגופה זרע מאדם שאינו בעלה, אך רוב הפוסקים חלקו עליו וגם האוסרים הזרעה מלאכותית, כדוגמת הרב שמואל הלוי ואזנר ורבנים רבים נוספים סבורים כי אף שהדבר אסור אין כאן פסול ממזרות ממש.

לדעתו של הרב משה פיינשטיין גם ילד שנולד להורה ממזר, אך לידתו הייתה בדרך של הפריה מלאכותית - אינו נחשב ממזר.

נישואין וצאצאים

נישואין מותרים

לפי ההלכה, לממזר מותר להתחתן רק עם יהודי שאיננו נחשב חלק מקהל ה'. גרים וגיורות לא נחשבים חלק מקהל ה', ומותר להם להתחתן עם ממזרים. ממזרה וממזר יכולים להתחתן זו עם זה (כי הם לא חלק מקהל ה') במידה והממזרות של שניהם ודאית, אבל מי שקיים ספק האם הוא ממזר, לא יכול להתחתן לא עם ממזר ודאי ולא עם ספק-ממזר אחר (שמא אחד מהם ממזר והשני לא), אלא רק עם גר, וילדיהם יהיו ממזרים.

האיסור על נישואים בין ממזר ליהודי שאינו ממזר הוא רק איסור לאו, ואם קידושין שכאלו מתרחשים בכל זאת הם תופסים, וגירושין חייבים בגט.

מקרים בהם הממזרות לא עוברת לדור הבא

ילדיה של אישה ממזרה בהכרח יהיו ממזרים. לעומת זאת, גבר ממזר יכול להוליד ילדים שאינם ממזרים: אם הוא מכניס להיריון אישה לא-יהודייה, הילדים לא יהיו ממזרים אלא גויים, והם יוכלו להתגייר ולהפוך ליהודים לא-ממזרים. אלא שההלכה אוסרת על ממזרים (כמו על כל יהודי) לשכב עם גויות. יש רק דרך אחת לבטל ממזרות שהיא לגיטימית לחלוטין מבחינה הלכתית:

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: "יְכוֹלִין מַמְזֵרִים לִטָּהֵר. כֵּיצַד? מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא שִׁפְחָה, הַוָּלָד עֶבֶד. שִׁחְרְרוֹ, נִמְצָא הַבֵּן בֶּן חוֹרִין."

— משנה, מסכת קידושין, פרק ג', משנה י"ג

ממזר הרוצה שילדיו יהיו כשרים לבוא בקהל צריך אישה הנמצאת במעמד ההלכתי "שפחה כנענית" – מישהי לא-יהודייה שעברה גיור חלקי לשם עבדות, היא נמצאת במעין מצב ביניים בין גויה ליהודייה, וילדיה יורשים את מעמדה ואינם מתייחסים אחר אביהם. בדרך כלל ההלכה אוסרת על יהודים להינשא לשפחות ולעבדים כנעניים, אבל לגברים ממזרים יש היתר מיוחד לשאת שפחות כנעניות, כדי שיוכלו להוליד מהן ילדים שלא נחשבים כממזרים אלא עבדים כנעניים, ואם ניתן להם שטר שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים. דין זה אינו מיושם לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.^{[דרוש מקור]}

פרו ורבו

נחלקו הפוסקים האם בלידת ממזר שנולד מניאוף מקיים האב את מצוות פרו ורבו: רמב"ן, רשב"א וריטב"א סוברים שהמצווה מתקיימת למרות החטא, וכך פסק הרמ"א. לעומתם, הרדב"ז והחיד"א סוברים שלא ניתן לצאת ידי חובת המצווה באמצעות עבירה של ניאוף.

נחלקו האחרונים האם ממזר עצמו חייב לקיים מצוות פרו ורבו: היעב"ץ והרב עוזיאל סוברים שהממזר חייב בפרו ורבו. ואילו המנחת חינוך סובר שעדיף שהממזר לא יקיים את המצווה, כדי לא להרבות פסולים בישראל.

נאמנות האב לעניין ממזרות

על פי ההלכה, בגדר דין יכיר יש נאמנות לאב לומר על בנו שהוא ממזר. אולם נאמנות זו מתערערת אם הבעל לא אמר זאת מן הרגע הראשון של ההיריון או מיד אחרי הלידה. זאת, משום שבתי הדין מעמידים מול טענתו של הבעל את החשש שהוא מנסה להשתחרר מחובותיו כלפי הילד.^{[דרוש מקור]}

נסיבות מקילות בממזרות

ההלכה קבעה מספר כללים וחזקות על מנת למזער את הממזרות. כך למשל נקבע הכלל "רוב בעילות אחר הבעל", שלפיו מניחים כי אישה התעברה מבעלה גם אם הייתה עם איש אחר, ועל כן אפילו אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, אלא אם כן היא פרוצה ביותר. מתירים ולד גם אם האב שהה במדינת הים עד שתים עשרה חודש והאישה ילדה, בטענה שעובר משתהה במעי אמו עד שנים עשר חודשים. וכן נקבע כי האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר.

ממזרות במדינת ישראל

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ואכן, מאז 1976 מנהלת מדינת ישראל מאגר ממוחשב של פסולי חיתון ומעוכבי נישואין, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה דאז אהרן ברק. ההנחיה עודכנה בשנת 2003. על פי נתונים שנמסרו מטעם בית הדין הרבני נכון למרץ 2024, יש 200 אנשים שרשומים ברשימה זו תחת קטגוריית ממזר: 77 ממזרים, ו-123 ספק ממזרים (שאינם יכולים להינשא אפילו לממזרים). אולם יש הסבורים שמספר "מאוימי הממזרות" הוא גדול בהרבה, וכולל אלפי אנשים אשר יש חשש לגביהם שאם יפנו לרבנות על מנת להינשא יישלחו לבירור לגבי מעמדם האישי ויוכללו ברשימת הממזרים. מדובר בעיקר באנשים שאין להם אב רשום בתעודת הזהות, או שהאב הרשום בתעודת הזהות אינו האיש לו הייתה נשואה האם בזמן הלידה או עד 300 יום אחרי גירושין ממנו.

ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להירשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.

מניעת הכרזה על ממזרים

על פי ההלכה, ממזר שאין יודעים עליו יש לחשוף ולפרסם את היותו ממזר, כדי שלא יטעו ויתערבו בו. אולם, אם הממזר כבר נטמע בתוך משפחות כשרות, אין לפרסם את הממזרות שנתערבה במשפחה, וזאת משום הכלל ההלכתי לפיו משפחה שנטמעה נטמעה. בשל כך, יש מקרים בהם בתי הדין מבקשים לקבל תיק רפואי של האם ונראים הדברים שהם מחפשים לקבוע שילד הוא ממזר.

בעבר קבעו בתי המשפט במדינת ישראל שאין לבצע בדיקת רקמות לקטין לצורך בירור אבהות אם הבדיקה עלולה להביא להכרזתו כממזר. בשנת 2004 פורסמו שני פסקי דין שחרגו מנוהג זה וקבעו שטובת הילד לדעת מי אביו גוברת על חשש הממזרות.בשנת 2008 נחקק תיקון ל"חוק המידע הגנטי" ונקבע מפורשות בחוק שבמקרה של חשש ממזרות אין לערוך בדיקת רקמות לקטין, אלא כאשר "יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם, או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם". בכל מקרה של חשש לממזרות על בית המשפט לקבל את חוות דעתו של נשיא בית הדין הגדול שיבהיר האם יש חשש ממזרות.

משמעויות נוספות למילה "ממזר"

רכב שטח בתל אביב עם הכיתוב: קטן קטן אבל ממזר

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעיתים משמשת המילה ככינוי גנאי בהקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעיתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי, בו מובאת אמרה של אבא גוריון בשם אבא שאול – "רוב ממזרין פיקחין".

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד בלתי חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בספר זכריה: ”וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים” (פרק ט', פסוק ו'). בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

ראו גם

• פסק דין האח והאחות
• טיהור ממזר (גט מהרש"ם)
• ילד מחוץ לנישואים בנצרות בימי הביניים (ממזר בימי הביניים)

לקריאה נוספת

• הרב מרדכי רלב"ג, "ייחוס ולד הנולד על ידי הזרעה מלאכותית", תחומין כ"ד תשס"ד, עמ' 139–146
• Susan Weiss, "Women, Divorce and Mamzer Status in the State of Israel", in Love, Marriage and Jewish Families, Paradoxes of a Social Revolution, (Sylvia Barack Fishman, ed.) Waltham, Brandeis Univ. Press, 2015
• נורית יעקבס ינון ואמילי ד' בילסקי (עורכות), ממזרים: סימון ומחיקה, ירושלים 2017
• רבקה לוביץ, מסוף העולם ועד סופו: מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, ידיעות ספרים: תל אביב 2017, עמ' 170–197
• ניצן כספי שילוני, "בתי הדין הרבניים - אי של תיאוקרטיה", דעות 85, אלול תשע"ח - תשרי תשע"ט, אוגוסט - ספטמבר 2018

קישורים חיצוניים

• הלכות ממזר ברמב"ם באתר מכון ממרא
• חברים מקשיבים, ‏למה עובר ממזר אם הוריו אשמים?, באתר כיפה, 26 במאי 2006
• ממזר ומצות פריה ורבייה מתוך הספר 'שמחת הבית וברכתו' מאת הרב אליעזר מלמד
• מאיר בר-אילן, The Attitude towards Mamzerim in Jewish Society in Antiquity, Jewish History, 14 (2000), pp. 125-170.
• פרק "ממזרים - זו לא קללה", חלק א' בפודקאסט "מבקרות ברבנות" של מרכז צדק לנשים, כותבות ומגישות טו"ר רבקה לוביץ ועו"ד ניצן כספי שילוני
• פרק "ממזרים - זו לא קללה" חלק ב' בפודקאסט "מבקרות ברבנות" של מרכז צדק לנשים, כותבות ומגישות טו"ר רבקה לוביץ ועו"ד ניצן כספי שילוני
• רוחמה וייס, ממזרים - התבלין של התורה, באתר ynet, 11 ביוני 2010
• ורד פלמן, בשל סרבנות גט: מאות ילדים בישראל מוגדרים ממזרים, באתר כאן, 15 בדצמבר 2021
• רבקה לוביץ', בלי אב מוכר, בלי זכות להינשא: הממזרים מופלים בחסות המדינה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2021
• מאמרים בנושא ממזר, באתר ספריית אסיף
• זיוה שמיר, הממזר והכתר- הממזרוּת בישראל בסיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור" ובספיחיו, אתר מב"ע, אוקטובר 2023