אגן קוזנצק
אגן קוּזְנֶצְק (ברוסית: Кузнецкий угольный бассейн, תעתיק: קוזנצקי אוגולניי באסיין), המקוצר לעיתים קרובות לקוּזְבַּאס (Кузбасс), שוכן בדרום-מערב סיביר ברוסיה, והוא אחד מאזורי כריית הפחם הגדולים ברוסיה, המשתרע על שטח של כ-26,000 קילומטרים רבועים.[1] הוא שוכן בשקע קוזנצק (אנ') בין טומסק לנובוקוזנצק באגן הנהר טום. מדרום הוא גובל ברכס אבקאן (אנ'), ממערב ברכס סלאיר (אנ'), וממזרח ברכס קוזנצק אלאטאו (אנ').
באגן נמצאים כמה ממרבצי הפחם הנרחבים ביותר בעולם; עורקי הפחם משתרעים על פני שטח של 26,700 קילומטרים רבועים ומגיעים לעומק של 1,800 מטרים. מרבצי הפחם הכוללים מוערכים ב-725 מיליארד טון. תעשיות אחרות באזור, כמו בניית מכונות, כימיקלים ומטלורגיה, מבוססות על כריית פחם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבצי פחם באזור התגלו לראשונה בשנת 1721.[2]
במהלך התקופה הסובייטית, היה אגן קוזנצק שני רק לאגן דונבאס של אוקראינה מבחינת כמות הפחם שהופקה.[3] הפקת ברזל החלה שם כבר ב-1697 ופחם התגלה ב-1721, אם כי לא כרו אותו באופן שיטתי עד 1851. התיעוש של סוף המאה ה-19 של רוסיה גרם לצמיחה מהירה בתעשיות האזור, שזכתה לחיזוק נוסף בעקבות השלמת הרכבת הטרנס-סיבירית. על פי תוכנית החומש הראשונה של יוסיף סטלין, הקומפלקס התעשייתי אורל-קוזנצק נוצרה בתחילת שנות ה-30. הוא הפך למרכז לייצור ברזל ופלדה, אבץ, אלומיניום, מכונות וכימיקלים, כאשר חומרי גלם ומוצרים מוגמרים נשלחו אל ומאתרים בקוזבאס ובמחוז הכלכלי של אורל.
סדרה של שביתות כורי פחם בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התרחשה באזור, וזכתה לתמיכת המועצה המרכזית של כל האיגודים המקצועיים (אנ').[4] בעקבות התפרקות ברית המועצות והתמוטטות הכלכלה המתוכננת, עמדו תעשיות האזור בפני משבר נוסף. אולם מאז, חשיבותן גדלה. מהקוזבאס כורים כיום כ-60% מכלל ייצור הפחם של רוסיה והוא בסיס הדלק והאנרגיה העיקרי למזרח רוסיה.[2]
מכרה "אוליאנובסקאיה" ליד נובוקוזנצק נחשב לאחד המודרניים ברוסיה. הוא נחנך בשנת 2002 ביום הולדתו ה-50 של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במכרה הפחם נכרים 3 מיליון טון פחם מדי שנה. עם זאת, ב-19 במרץ 2007 אירעה במכרה זה תאונת הכרייה החמורה ביותר ברוסיה במאה ה-21. 106 בני אדם מתו בתאונה, רק 93 ניצלו.[5]
בבוקר 9 במאי 2010 התרחשו שני פיצוצי מתאן במכרה הפחם רספדסקייה במז'דורצ'נסק, שגרמו למותם של יותר מ-60 כורים.[6]
מבחינה מנהלית, אגן קוזנצק שוכן באובלסט קמרובו ובירתו בעיר קמרובו. ערים מרכזיות נוספות באזור כוללות את אנז'רו-סודז'נסק (אנ'), לנינסק-קוזנצקי (אנ'), קיסליובסק (אנ') ופרוקופייבסק (אנ').
ב-1988 כונה האסטרואיד 3049 Kuzbass על שם האזור.
זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכמות הגדולה של כריית הפחם באזור הביאה לזיהום משמעותי. בדו"ח שנעשה על ידי סוכנות הביון המרכזית, נאמר כי האזור הוא משכן של "בעיות סביבתיות" ש"גרמו למקרי מוות גוברים ולפגמים גנטיים בקרב תינוקות".[7] מחקר של הסקר הגאולוגי הבריטי (אנ') מצא כי "פליטת מתאן שנתית לאטמוספירה ממכרות הפחם של קוזבאס מסתכמת ב-1–2 מיליארד מטרים מעוקבים", כאשר חלק ניכר מזה מגיע ממכרות נטושים.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגן קוזנצק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Kemerovo Region Overview: Russia's Coal Center, in Statistical Business Profile for the Siberian Federal District of the Russian Federation, pages 358+.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Kuznetsk Coal Basin". Encyclopædia Britannica.
- ^ 1 2 Cherdantsev, Gleb; Thurner, Thomas (2014). "The economic future for Russia's Kuzbass coal mining region". International Journal of Oil, Gas and Coal Technology. 16 (4): 390–401. doi:10.1504/IJOGCT.2017.087877.
- ^ "Генеральный план развития Кузнецкого бассейна | Проект «Исторические Материалы»". istmat.info.
- ^ Clines, Francis X. (15 ביולי 1989). "Siberian Miners' Strike Spreads As Authorities Make Concessions". The New York Times. ISSN 0362-4331.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Grubenunglück: Zahl der Todesopfer steigt auf 106
- ^ Grubenunglück: Zahlreiche Sicherheitsverstöße in sibirischem Bergwerk.
- ^ Environmental Protection in the Soviet Union: More Smoke than Fire (PDF) (Report). Central Intelligence Agency. 1 ביולי 1985. p. 3. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 בינואר 2017.
{{cite report}}: (עזרה) - ^ Jones, N.S. (2005). A review of the AMM & CMM resources in the Kuznetsk (Kuzbass) Coal Basin, Russia (PDF) (Report). British Geological Survey. p. 2.
