אדה קישטלקי
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1861 קישטלק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 1931 (בגיל 69) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| שם לידה |
Reichlinger Ede |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
אדה קישטלקי, (במקור רייכלינגר עד 1897,[1] בהונגרית: Kisteleki Ede; קישטלק, 26 בנובמבר 1861 – בודפשט, 14 במאי 1931)[2] היה סופר, משורר, עיתונאי, יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדה רייכלינגר נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד רייכלינגר, בעל קרקעות (היה סמל במהפכת 1848 בהונגריה והתפרנס ממסחר לאחר שהתרושש ועיבד את קרקעותיו), ושל מריה אַאוּסלנדר. יכולת הכתיבה של אדה התגלתה כבר בלימודיו התיכוניים בעיר סגד. הוא זכה בפרס על שירו הקצר ששמו היה "בוטיאן העיוור" (על יאנוש בוטיאן המצביא האגדי של מלחמת העצמאות של ראקוצי). הוא השתתף במלאכת ההצלה של המבול הגדול בסגד ב-1879. לאחר מכן למד פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). רייכלינגר החל את דרכו כעיתונאי בבודפשט ולאחר מכן עבר לעיר סגד. ב-1882 הצטרף למערכת של "העיתון ההונגרי" (Magyar Újság). מאוחר יותר הוא עבד עבור "חדשות פשט" (Pesti Hírlap) ולאחר מכן עבור הפשטי נפלו. הוא עבר לסגד ב-1890. מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 היה עובד מערכת של "חדשות סגד" ולאחר מכן של "יומן סגד". רייכלינגר שינה את שם משפחתו לקישטלקי ב-1897.[3]
בסגד הגיע להיות בין העיתונאים היוקרתיים ביותר בעיר, עם עמיתיו למערכת הסופרים ומשוררים ברמה לאומית בהונגריה: גזה גארדוני, אישטוואן טומורקני, פרנץ מורה ודיולה ג'והאס. גם הסופר היהודי-הונגרי שאנדור ברודי היה חברו. לאחר פרישתו הוא חי בבודפשט משנת 1920 ועד מותו שנגרם מטרשת עורקים וניוון של שריר הלב.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה אמה קוהן (כהן) (1868–1931).
ילדיהם:
- קורנל קישטלקי (1892–1970).[4] אשתו הייתה אולגה רבינק (1905–1978).
- קארוי קישטלקי (1893–1948) יועצו של שר האוצר.
- איבויה קישטלקי (1895–1955). בעלה, אנטל מאטאן (1890–1944), היה שחקן.[5]
- זולטאן קישטלקי (1897–?) פקיד. אשתו הייתה מאריה לילה וידה, ממנה התגרש ב-1938.[6]
- אניקו קישטלקי (1900–?). בעלה, פרנץ הרץ, היה רופא והם התגרשו ב-1930.[7] בעלה השני, אישטוואן שולר, היה סיטונאי.[8]
יצירתו העיקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעיון האלוהות, הביטחון הדתי והפולחן היה חלק חשוב בעולמו הרוחני של המשורר קישטלקי. כל שירתו סרוגה באמונה הטהורה בתנ"ך. הוא התפלל לבריאות, לילדיו, לשלום, לחיים ארוכים, לאנושות, למולדתו, לחופש, למשפחתו. ויליאם לב (William Loew), מתרגם אמריקאי ממוצא הונגרי, תרגם את ספרו "ספר התפילות" לאנגלית. המגזין האמריקאי The Standard פרסם את דיוקנו של המשורר במסגרת דגל הונגריה ב-1912 והביא את השיר של המשורר "מותו של משה" (The Death of Moses) במלואו. מאמריו, סיפוריו ושיריו בנושאי מינהל ציבורי ואחרים פורסמו בחדשות סגד. הוא אהב לכתוב גם על נושאים פילוסופיים, דת, משפחה, אהבת מולדת ומולדת. המוטיב החוזר בשירתו הלירית היה המישור ההונגרי הגדול - על אדמותיו, בתיו עצי השיטה והצפצפה - הצפצפה המקננת. אהבת המישור הגדול הייתה חווית ילדות עבורו.
ממבחר כתביו:
- שירים (בודפשט, 1881)
- תחת השמים הפתוחים (סיפורים קצרים, סגד, 1894)
- שוטטות (סיפורים קצרים, סגד, 1900)[9]
- על הארץ ובשמים (שירים, סגד, 1911)
חברות באגודה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועדת הזיכרון הלאומית לקישטלקי הוקמה ב-1932 בראשות הרוזן קונו קלבלסברג ומיקשה מרקוש. המשורר דיולה יוהאס נפרד ממנו בשיר, ששמו היה "למשורר". ב-18 ביוני 1933 נקרא רחוב על שמו בקישטלק. המשורר התגורר ברחוב מארוש בסגד. גם שם אותו לוח משמר את זכרו כמו בכפר הולדתו קישטלק. בתו הקימה קרן בשנות ה-70, ממנה מתגמל חבר הנאמנים עבודות בהיסטוריה, תרבות ואתנוגרפיה מקומית בסגד, שמוגשות לתחרות קישטלקי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, 1967–1969.
- לאיוש ויצ'אי: ההיסטוריה של קישטלק (1929)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. עמ' 485. גישה מקוונת
- ידיעה בעיתון על מותו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספרייה העירונית בעיר הולדתו נקראת על שמו (באנגלית)
- ביוגרפיה של אדה קישטלקי, באתר עיר מולדתו
- ביוגרפיה קצרה של אדה קישטלקי, באתר Arcanum
- לוח זיכרון של אדה קישטלקי
- ספר השנה 1897-1896 של אגודת דוגוניץ', אדה טלקי כאחד המחברים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 66564/1897. Forrás: MNL-OL 30798. mikrofilm 187. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1897. év 25. oldal 4. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1176/1931. folyószáma alatt".
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 66564/1897. Forrás: MNL-OL 30798. mikrofilm 187. kép 3. karton, Névváltoztatási kimutatások 1897. év 25. oldal 5. sor.
- ^ "Kisteleki Kornél halotti bejegyzése a mátraszentimrei polgári halotti akv. 3/1970. folyószáma alatt".
- ^ "Kisteleki Ibolya és Matány Antal házasságkötési bejegyzése a szegedi polgári házassági akv. 560/1919. folyószáma alatt".
- ^ "Kisteleki Zoltán házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1907/1932. folyószáma alatt".
- ^ "Kisteleki Anikó házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1249/1926. folyószáma alatt".
- ^ "Kisteleki Anikó házasságkötési bejegyzése Schuller Istvánnal a Budapest I. kerületi polgári házassági akv. 235/1932. folyószáma alatt".
- ^ ספרו שוטטות או בשם אחר "בדרך נידודים"