אדה שבשטין
 | |
| לידה |
7 ביוני 1875 נאג'אטאד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1950 (בגיל 74) טרזווארוש (רובע 6), הונגריה |
| שם לידה |
Schosberger Ede |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
אדה שבשטין (במקור שוסברגר,[1] בהונגרית: Sebestyén Ede; נאג'אטאד, 7 ביוני 1875[2] – בודפשט, 25 בפברואר 1950)[3] [4] היה סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך עיתון, מומחה למוזיקה, היסטוריון מוזיקה יהודי-הונגרי. הוא אחיו של היסטוריון הספרות קארוי שבשטין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדה שבשטין נולד במשפחה יהודית כבנם של סוחר הסוסים מור שוסברגר ושל רוזה קראוס. בילדותו עבר לקפושוואר עם משפחתו, שם נולד אחיו קארוי. בשנים שלפני תחילת המאה ה-20 הוא נסע לסיור לימודים ברוסיה ודיווח על חוויותיו שם ביומון פשטי הירלאפ (Pesti Hírlap). בשנת 1895 הפך לכתב בשבועון בשם "חיים" (Élet). שנתיים לאחר מכן הצטרף למערכת של העיתון "עיתון ארצי" (Országos Hírlap) ועבד שם עד לפירוקו בשנת 1899. לאחר מכן עבד באשטי אוישאג, בפשטי אוישאג. הוא ערך כארבעה כתבי עת בנושאים שונים. בשנת 1903 למד על נושא הלאום בבוקרשט. ב-1904 פרסם את "חיי ההונגרים ברומניה", וב-1905 את העבודה בשם "מדיניות הלאום ברומניה". במהלך שהותו ברומניה כתב כמה מאמרים פוליטיים על ענייני הונגריה ואוסטרו-הונגריה בעיתון הפוליטי הרומני אדברול והיה גם כתב של ה"בודפשטי הירלפ" ושל ה"פשטי הירלאפ" בבוקרשט. מאמריו על מדיניות חברתית וכלכלה לאומית פורסמו בפשטי נפלו, ב"עיתון הערב" (Esti Újság} וב"הונגריה". בנוסף למגזינים שכבר פורטו, מאמרי הספרות היפה שלו פורסמו על ידי העיתונים וכתבי עת: Somogyi Hírlap, Magyar Szó, Uj Idők Magyar Geniusz, Ország-Világ ו-Uj Század. הוא כתב סיפורים ב-Kis Lap, מאמרים לשוניים ב-Magyar Nyelvőr, והיה עמית במגזינים Corvina ו-Könyvkereskedők Lapja (עיתון סוחרי הספרים). הוא עיבד ופרסם את ההיסטוריה של תולדות האופרה של בודפשט בין השנים 1793–1937, וכן כתב את ההיסטוריה של הקונצרטים של פרנץ ליסט בבודפשט. הוא כתב כ-300 מחקרים על תולדות המוזיקה ביומונים שונים ובכתב העת "המוזיקה" (A Zene). הוא כתב גם כמה ספרים, ביניהם "נשיקה על היד וסיפורים אחרים" בשנת 1909, "בריאות הילד" בשנת 1913 ו"גלריית הנשים" בשנת 1923. הוא גם תרגם להונגרית את הרומן של דנילבסקי (Nikolay Danilevsky) "כרוניקת משפחתית", את סיפוריהם של פוטאפנקו, צ'כוב וסופרים רוסים אחרים. הוא תרגם גם מרומנית, מגרמנית ומצרפתית.
אשתו הייתה טרזיה אקר, איתה התחתן בבודפשט, ב-28 בדצמבר 1909, אך הם התגרשו כעבור 5 שנים.[5]
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לפריז! בודפשט, 1899. (מדריך ליריד העולמי בפריז)
- חיי ההונגרים ברומניה: מההיסטוריה של ההונגרים ברומניה (בודפשט, 1904)
- מדיניות הלאום הרומנית (בודפשט, 1905)
- תיאור עמותת התרבות הציבורית הרומנית בשם אסטרה. בודפשט, 1905. (תדפיס מיוחד מעלון ההתאחדות ההונגרית)
- נשיקה על היד וסיפורים קצרים אחרים (בודפשט, 1909)
- בריאות הילד (1913)
- גלריית הנשים (1923)
- מהעבר המוזיקלי של בודפשט. 1. הופעות האופרה ההונגרית בבודפשט: 1937-1793 (בודפשט, 1937)
- הקונצרטים הגדולים של בודפשט במחצית הראשונה של המאה ה-19 (בודפשט, 1941)
- מוצרט והונגריה (בודפשט, 1941)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרצל בנדק: לקסיקון ספרותי הונגרי. 1965-1963
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. אדה שבשטין
- ספר המוזיקה ההונגרית. עורך אימרה מולנאר. בודפשט, אדן הוואש, 1936.
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. 1908
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/ évszáma: 35352/1893. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1893. év 11. oldal 50. sor
- ^ "Születési bejegyzése a nagyatádi izraelita hitközség születési akv. 11/1875. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 274/1950. folyószáma alatt".
- ^ Meghalt Sebestyén Ede zenetörténész (1950. március 2.) Népszava, 78. évfolyam, 52. szám
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 1566/1909. folyószáma alatt".
| בקרת זהויות |
|
|---|