אדם קראפט
 | |
| דיוקן עצמי של הפסל אדם קראפט במקום עבודתו הראשי בכנסיית לורנץ הקדוש בנירנברג. | |
| לידה |
שנות ה־50 של המאה ה־15 נירנברג, דוכסות בוואריה  |
|---|---|
| פטירה |
1509 נירנברג, דוכסות בוואריה |
| תקופת הפעילות |
1460–1509 (כ־49 שנים) |
| תחום יצירה |
פיסול גותי |
  | |
אַדַם קְרַאפְט (בגרמנית: Adam Kraft או Krafft; 1455 – 21 בינואר 1509[1]) היה פסל אבן גרמני ורב-בנאי של שלהי התקופה הגותית, שבסיסו בנירנברג ובעל קריירה מתועדת שם מ-1490.
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ידוע היכן קראפט נולד וגדל; נטען כי ידו ניכרת כעוזר בעבודות במינסטר של אולם (הושלם ב-1471) ובדוכן המטיף בקתדרלת שטרסבורג, שהושלם ב-1485.[2] משערים שקראפט התחתן פעמיים, אך לא ידוע כי הוליד ילדים. כל העבודות הידועות שלו הן באבן, אבל ייתכן שהוא גם גילף חלקים לא מזוהים בעץ.
כיצירת המופת שלו נחשב ה"משכן (אנ')"[א] בגובה 18.7 מטר בכנסיית לורנץ הקדוש בנירנברג. המשכן, בעל צורה של מגדל גותי המגיע אל תוך קמרון הכנסייה, מורכב מתחרת אבן המשולבת בסצנות עם דמויות מהפסיון של ישו והוזמן בשנת 1493 על ידי הנס אימהוף (Hans Imhoff), אציל מנירנברג. החוזה על העבודה נשמר וכלולים בו פרטים על דרישות הביצוע וסיום העבודה. מגדל האבן, הנתמך בשלוש דמויות, ניזוק קלות במהלך מלחמת העולם השנייה ושוחזר לאחר מכן. אחת הדמויות התומכות היא דיוקן עצמי של קראפט (משמאל). עבודה חשובה נוספת היא תבליט ענק מהשנים 1490–1492 המתאר את הצליבה, קבורת ישו ותחיית ישו, בחלק החיצוני של כנסיית זבלדוס הקדוש (אנ') בנירנברג.
משערים שקראפט השלים את כל עבודת הפיסול שלו בנירנברג וסביבותיה בבוואריה, בין השנים 1490 ו-1509, כשהוא נעזר בשניים או שלושה עוזרים בלבד. יצירותיו המשמעותיות הנוספות היו התבליטים המונומנטליים בכנסיות השונות בנירנברג. הוא פיסל גם את האנדרטה הגדולה של שרייר-לאנדאואר בשנת 1492 עבור הנצחת שתי המשפחות בכנסיית זבלדוס הקדוש,[3] וישו הנושא את הצלב מעל המזבח של אותה כנסייה. הוא גם יצר עבודות שונות עבור מבנים ציבוריים ופרטיים, כמו תבליט על דלת הוואגהאוס, גאורגיוס הקדוש והדרקון, כמה מדונות ויצירות דקורטיביות גרידא. המשכן הגדול, מכוסה פסלונים, במינסטר של אולם, ותחנות הצלב, בדרך לבית הקברות בנירנברג, הם גם שלו.[4]
הוא קבור בשוואבך הסמוכה. רבות מיצירותיו מוצגות במוזיאון נירנברג, המוזיאון הלאומי הגרמני (אנ').
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Schleif, Corine. "Does Religion Matter? Adam Kraft's Eucharistic Tabernacle and Eobanus Hessus", in: Art, Piety and Destruction in the Christian West, 1500–1700, edited by Virginia Chieffo Raguin, Farnham 2010, 45–63.
- Schleif, Corine. "The Many Wives of Adam Kraft: Renaissance Artists' Wives in Legal Documents, Art-historical Scholarship, and Historical Fiction", revised version reprinted in the anthology: Saints, Sinners and Sisters. Women and the Pictorial Arts in Northern European Art, edited by Jane Carroll and Alison Stewart, Basingstoke 2003, 202–22.
- Schleif, Corine. "Rituale in Stein: Erzählungen für eine breite und diverse Öffentlichkeit" ("Rituals in Stone: Narratives for a Widely Diverse Public"), in: Adam Kraft Colloquium, edited by Frank Matthias Kammel, Nuremberg 2002, 253–70.
- Schleif, Corine. "Wem Gehört Adam Kraft? Zum Umgang mit Kraft und Seinen Werken in Wort und Tat" ("To Whom Did Adam Kraft Belong? Words and Deeds Engaging Adam Kraft and his Work"), in: Adam Kraft Colloquium, edited by Frank Matthias Kammel, Nuremberg 2002, 31–44.
- Schleif, Corine. "Nicodemus and Sculptors: Self-Reflexivity in Works by Adam Kraft and Tilman Riemenschneider", in: Art Bulletin 75 (1993), 599–626.
- Snyder, James; Northern Renaissance Art, 1985, Harry N. Abrams, ISBN 0-13-623596-4
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדם קראפט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Adam Krafft – Catholic Encyclopedia.
- Adam Kraft, sculptor, stone mason – VIRTUAL MUSEUM Nuremberg Art
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Adam Kraft, sculptor, stone mason – VIRTUAL MUSEUM Nuremberg Art
- ^ Kahnsnitz, Rainer, in Schultz, Ellen (ed). (1986), Gothic and Renaissance Art in Nuremberg. New York: Metropolitan Museum of Art, p. 70. ISBN 978-0-87099-466-1
- ^ The Schreyer-Landauer Monument
- ^ Krafft, Adam – 1911 Encyclopædia Britannica