תחיית ישו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התחייה, מאת רפאל

תחיית ישואנגלית: Resurrection of Jesus) הוא רכיב מהותי באמונה ובתאולוגיה הנוצרית. על פי המתואר בברית החדשה, לאחר שהרומאים צלבו את ישו, הוא נקבר בקבר חדש אך קם מהמתים והופיע לעיני אנשים רבים במהלך ארבעים יום, לפני שחזר השמיימה.

הנוצרים חוגגים את תחיית ישו ביום ראשון של פסחא, היום השלישי לאחר יום שישי הטוב, המסמן את מועד הצליבה. (פסחא נחגג בסביבות פסח).

בכמה מהבשורות הקנוניות ישו חוזה את מותו ואת תחייתו ומציין כי יתרחשו לפי תוכניתו של האל האב. הנוצרים רואים בתחיית ישו חלק מהתוכנית לגאולה.

חוקרי דתות חלוקים לגבי מקורם של הנרטיבים של התחייה. ישנם חוקרים בני תקופתנו הסבורים כי תחיית ישו נגזרה מחוויות תלמידיו ומאלו של השליח פאולוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.