אדן מארפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדן מארפי
Márffy Ödön
לידה 30 בנובמבר 1878
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בדצמבר 1959 (בגיל 81)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג ברטה בונצה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדן מארפי (בהונגרית: Márffy Ödön; בודפשט, 30 בנובמבר 1878[1][2] – בודפשט, 3 בדצמבר 1959)[3] היה צייר ואמן גרפי יהודי-הונגרי. הוא היה חבר ב-MIÉNK (אימפרסיוניסטים ונטורליסטים הונגרים), השמונה, KUT (האגודה החדשה לאמנים). הסגנון הציורי שלו קשור בעיקר לקבוצת הפוביזם ואחר כך לאסכולת פריז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדן מארפי נולד במשפחה יהודית כבנם של יאקאב מארפי, פקיד ושל יאנקה שייבר.[4][5] אחרי הכשרה קצרה בהונגריה, ב-1902 נסע לפריז כדי ללמוד על מלגה ממועצת העיר בודפשט. תחיל הפך לתלמידו של ז'אן פול לורנס באקדמיה ז'וליאן, אך מאוחר יותר במהלך השנה עבר לבית הספר הממלכתי, האקול דה ביו-ארט (École des Beaux-Arts), בכיתה של פרננד קורמון (Fernand Cormon) שם בילה ארבע שנים. בנוסף לשליטה בלימודי חובה, היה לא פחות חשוב עבורו ההכרות עם סטודנטים לציור שכבר התלהבו מהמגמות המודרניות. באמצעותם התוודע לציוריהם של סזאן, ואן גוך ופייר בונאר, כמו גם עם הציירים המודרניים ביותר באותה תקופה, אנרי מאטיס והפוביזם. הוא הציג לראשונה בשנת 1906 בסלון הסתיו.[6]

עידן פוביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא חזר להונגריה בסתיו 1906 ועד מהרה הציג את עבודותיו בצבעים עזים שהיו מבוססים על פלנאר (ציור באוויר הפתוח במקום בסטודיו) בתערוכות קולקטיביות. עוד באותה השנה זכה בפרס האמנותי המשמעותי ביותר של התקופה, בארבעת אלפים כתרים של פרס יובל ההכתרה של פרנץ יוזף. סכום הכסף הניכר איפשר לו לערוך סיור לימודים נוסף לאיטליה ולדלמטיה. יוז'ף ריפל-רונאי וקארוי קרנשטוק הבחינו בהצלחותיו. בתמיכתו של ריפל-רונאי הפך מארפי לחבר מייסד בקבוצת האמנים MIÉNK, בזמן שקרנשטוק הזמין אותו לצייר באחוזתו. מארפי עבד בחברת קרנשטוק בשנה שלאחר מכן והאינטראקציה פיתחה את ציורם הפוביסטי.[7]

שמונה תקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלום של אדן מארפי וברטה בונצה (צלם: אלדאר סקיי)

במלחמת העולם הראשונה עבד כצייר מלחמה בדרגת סגן, ממש כמו לאסלו מדניאנסקי.[8]

עידן צ'ינסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בפריז בשנת 1906, התיידד עם המשורר אנדרה אדי, שהכין את דיוקנו בצבעי מים. בשנת 1920 התחתן עם אלמנתו של אדי, צ'ינסקה, הלא היא ברטה בונצה (1894–1934), אז החלה תקופת יצירה פורייה שלו.[9] בשנת 1924 הפך לחבר מייסד ב"אגודה החדשה לאמניות יפה" (KUT) ונשיא האגודה במשך עשר שנים משנת 1927. הוא נסע לארצות הברית בשנת 1928 ונחל הצלחה בתערוכותיו בוושינגטון די. סי. ובניו יורק.[10] כמה מיצירותיו נמכרו לקונים אמריקאים ואירופאים. הוא ארגן את תערוכות האוסף ההונגרית שלו בשנים 1928, 1930 וב-1958 במוזיאון ארנסט ובשנת 1931 בגלריה טמאש.

תקופה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מלחמת העולם השנייה הצטרף לעבודתו של בית הספר האירופי, התחתן בשנית ב-1948. הוא נשא לאישה את פרנצ'סקה (צ'סקה) האקר שהייתה צעירה ממנו בכמעט ארבעים שנה. בשנות ה-50 של המאה ה-20 מארפי לא הצליח להסתגל לציפיות הריאליזם הסוציאליסטי.

עבודות (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיוקן של לאיוש גולאצ'י (1907; שמן על בד, 63x52 ס"מ) (MNG)
  • אוכף (1908; שמן על בד, 88.5x62 ס"מ; בבעלות פרטית)
  • נשים באמבטיה (קומפוזיציה עירומה) (1909; שמן על בד, 79.5x98.5 ס"מ) (JPM)
  • המכס הישן של ואץ (1910; שמן על בד, 69.5x90 ס"מ) (MNG)
  • עירום עומד (בערך 1911; שמן על בד, 114x86 ס"מ) (בבעלות פרטית)
  • עירום שוכב (בערך 1913; שמן על בד, 57x89 ס"מ) (MNG)
  • דיוקן עצמי קונסטרוקטיבי (1914; שמן על בד, 92x69 ס"מ) (MNG)
  • אדי (בערך 1920; עיפרון, דיו שטוף, נייר, 167 x 109 מ"מ) (MNG)
  • ילדה בירוק (1921; שמן על בד, 42.5x33 ס"מ) (בבעלות פרטית)
  • צ'ינסקה (1924)[11]
  • אישה בצעיף תחרה (1930, צבועה מאוחר יותר; שמן על בד, 81x65 ס"מ) (MNG)
  • אישה בשמלת קיץ בחוץ (Vonyica) (1930 בקירוב) (שמן על בד, 80x63.5 ס"מ) (אוסף דיאק - גלריה עירונית, סקשפהרוואר)
  • דיוקן עצמי (שנות הארבעים (שמן על בד, 100x80 ס"מ) (MNG)
  • קוטפי פירות: מחבתות (1949)

חברות בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו במכירות פומביות ואוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון אמנות. אד. לאסלו איבר. כרך 2 בודפשט: 1935.
  • לקסיקון אמנות. מהדורה שלישית כרך 3 בודפשט: 1981-1984. ISBN 963 0523 604
  • לקסיקון אמנות בני זמננו
  • לקסיקון קטן של אמנות הונגרית. בודפשט, 2002. אדן מארפי. ISBN 963 8477 660
  • זולטאן רוקנבאואר: מארפי. קטלוג יצירות אמנות, בודפשט / פריז, יצירות אמנות מקלארי, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדן מארפי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 1680/1878. folyószáma alatt".
  2. ^ "Keresztelési bejegyzése a szentistvánvárosi róm. katolikus keresztelési akv. 253/1890. folyószáma alatt".
  3. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 1634/1959. folyószáma alatt".
  4. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség házassági akv. 203/1875. folyószáma alatt".
  5. ^ "Scheiber Janka halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 921/1928. folyószáma alatt".
  6. ^ Rockenbauer Zoltán: Márffy Ödön tanulóévei
  7. ^ Rockenbauer Zoltán: Vadak a Dunaparton, avagy tekinthető-e a magyar Collioure-nak Nyergesújfalu? Magyar Vadak Párizstól Nagybányáig 1904–1914. [Kiállítási katalógus]. Magyar Nemzeti Galéria, 2006. Szerk. Passuth Krisztina, Szűcs György. Budapest, 2006. 137–143.
  8. ^ "Hadifestőket alkalmazott az Osztrák–Magyar Monarchia hadserege, hogy az újságokban képes hadi tudósításokat jelentethessenek meg". אורכב מ-המקור ב-2004-11-04.
  9. ^ "Márffy Ödön és Boncza Berta házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 521/1920. folyószáma alatt".
  10. ^ Carlyle Burrows: News and Exhibitions of the week In: Art (Schoen Gallery). In: The New York Herald Tribune, April 29. 1928.
  11. ^ Hivatkozik rá Művészeti lexikon. i. m. 244. o.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אדן_מארפי&oldid=35992485"