אהרן ממן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אהרון ממן)
אהרן ממן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1947 (בן 76)
ריש, מרוקו
ענף מדעי בלשנות
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט דוד טנא ומשה בר-אשר
פרסים והוקרה פרס ישראל לשנת תשע"ט; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (מאז 2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט (2019) בחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית, וחתן פרס גאון לשנת תשע"ב בחקר יהדות צפון אפריקה. מאז 2019 חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן ממן נולד במרוקו בעיירה ריש (אנ') שבמחוז תאפילאלת. אביו היה פעיל עלייה ואף נאסר על כך. משפחתו עלתה ארצה בשנת תשכ"ד. למד באוניברסיטה העברית בירושלים לשון עברית ושפה וספרות ערבית. בשנת תשמ"ד הגיש את עבודת הדוקטור שלו בלשון עברית בנושא "השוואת אוצר המלים של העברית לערבית ולארמית בחיבורי הבלשנות העברית למן רס"ג (ראשית המאה הי') ועד אבן ברון (ראשית המאה הי"ב)".

כיהן כמרצה בחוג ללשון העברית, והיה ראש החוג. הוא המנהל המדעי של מפעל מסורות הלשון ומפעל ספרות חכמת הלשון העברית.

כיהן גם כראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ראש המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל וניהל את המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל ואת מפעל ספרות חוכמת הלשון העברית.

ממן נבחר לחבר־יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ח, לחבר מלא בשנת תשס"ג ולסגן נשיא בשנת תש"ע.

בשנת 1993 זכה במלגת פולברייט להשתלמות בארצות הברית.

בשנת 2011 זכה בפרס גאון בחקר יהדות צפון אפריקה.

בשנת 2019 זכה בפרס ישראל בחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית[1]. ביוני 2019, צורף לאקדמיה הלאומית למדעים[2]

בשנת ה'תשפ"ב (2022) מונה לנשיא האקדמיה ללשון והחליף את משה בר-אשר שפרש.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרחל ואב לארבעה ילדים. היה ממייסדי היישוב פסגות בהרי בנימין, והתגורר בו כארבעים שנה. כיום מתגורר ברחובות.

תחום התמחותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן ממן חוקר חומרים מגניזת קהיר בערבית היהודית של ימי הביניים וכן פרקים מהתרבות המוגרבית היהודית בעת החדשה, לרבות מסורות הקריאה במקרא ובטקסטים קלסיים אחרים. נוסף על כך הוא חוקר את הלשון העברית והמחשבה הדקדוקית של חכמי הלשון הרבנים והקראים במאות ה־10–13 ומאתר בגניזה חיבורים אבודים בתחום זה.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי היד וקטעי הגניזה בחכמת הלשון השמורים בבית המדרש לרבנים בניו יורק, ירושלים תשס"ד
  • "מסורת הלשון העברית של יהודי תיטואן (צפון-מרוקו) בקריאתם במקרא ובמשנה: פרקים בתורת ההגה", מסורות א (תשמ"ד), עמ' 51–120
  • "לזיהויו של המרכיב העברי במוגרבית-יהודית", מסורות ג–ד (תשמ"ט), עמ' 171–201
  • "הקראים ולשון חז"ל: נוסח המובאות ושימוש הלשון", לשוננו נה (תשנ"א), עמ' 221–268
  • "שרידי מילון 'כתאב אלחאוי' לרב האיי גאון מאוספי אדלר וטיילור-שכטר", תרביץ סט (תש"ס), עמ' 341–421
  • "האל"ף-בי"ת כמסגרת מנימוטכנית להרצאה הדקדוקית: מבוא לחלק ג של 'אלכתאב אלמשתמל' לאבו אלפרג' הרון", מחקרים בלשון ח (תשס"א), עמ' 95–139
  • אהרן ממן ואפרים בן־פורת, כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר' יהודה חיוג' לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן, ירושלים תשע"ב
  • Comparative Semitic Philology in the Middle-Ages: from Saadia Gaon to Ibn Barun (10th-12th Centuries), Leiden 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירה קדרי-עובדיה, אהרן ממן זוכה פרס ישראל, באתר הארץ, 25 במרץ 2019
  2. ^ שירה קדרי-עובדיה, האקדמיה הלאומית למדעים צירפה לשורותיה שישה חברים חדשים, כולם גברים, באתר הארץ, 12 ביוני 2019
  3. ^ נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 בספטמבר 2022