אהרן ממן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן ממן
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1947 (בן 70)
מרוקו
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס גאון לשנת תשע"ב בחקר יהדות צפון אפריקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן ממן נולד במרוקו בעיירה ריש שבמחוז תאפילאלת, ועלה ארצה בשנת תשכ"ד. למד באוניברסיטה העברית בירושלים לשון עברית ושפה וספרות ערבית. בשנת תשמ"ד הגיש את עבודת הדוקטור שלו בלשון עברית בנושא "השוואת אוצר המלים של העברית לערבית ולארמית בחיבורי הבלשנות העברית למן רס"ג (ראשית המאה הי') ועד אבן ברון (ראשית המאה הי"ב)".

כיהן כמרצה בחוג ללשון העברית, והיה ראש החוג. הוא המנהל המדעי של מפעל מסורות הלשון ומפעל ספרות חכמת הלשון העברית.

ממן נבחר לחבר־יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ח, לחבר מלא בשנת תשס"ג ולסגן נשיא בשנת תש"ע.

בשנת תשנ"ג זכה במלגת פולברייט להשתלמות בארצות הברית.

בשנת תשע"ב זכה בפרס גאון בחקר יהדות צפון אפריקה.

תחום התמחותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרן ממן חוקר חומרים מגניזת קהיר בערבית היהודית של ימי הביניים וכן פרקים מהתרבות המוגרבית היהודית בעת החדשה, לרבות מסורות הקריאה במקרא ובטקסטים קלסיים אחרים. נוסף על כך הוא חוקר את הלשון העברית והמחשבה הדקדוקית של חכמי הלשון הרבנים והקראים במאות ה־10–13 ומאתר בגניזה חיבורים אבודים בתחום זה.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי היד וקטעי הגניזה בחכמת הלשון השמורים בבית המדרש לרבנים בניו יורק, ירושלים תשס"ד
  • "מסורת הלשון העברית של יהודי תיטואן (צפון-מרוקו) בקריאתם במקרא ובמשנה: פרקים בתורת ההגה", מסורות א (תשמ"ד), עמ' 51–120
  • "לזיהויו של המרכיב העברי במוגרבית-יהודית", מסורות ג–ד (תשמ"ט), עמ' 171–201
  • "הקראים ולשון חז"ל: נוסח המובאות ושימוש הלשון", לשוננו נה (תשנ"א), עמ' 221–268
  • "שרידי מילון 'כתאב אלחאוי' לרב האיי גאון מאוספי אדלר וטיילור-שכטר", תרביץ סט (תש"ס), עמ' 341–421
  • "האל"ף-בי"ת כמסגרת מנימוטכנית להרצאה הדקדוקית: מבוא לחלק ג של 'אלכתאב אלמשתמל' לאבו אלפרג' הרון", מחקרים בלשון ח (תשס"א), עמ' 95–139
  • אהרן ממן ואפרים בן־פורת, כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר' יהודה חיוג' לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן, ירושלים תשע"ב
  • Comparative Semitic Philology in the Middle-Ages: from Saadia Gaon to Ibn Barun (10th-12th Centuries), Leiden 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]