לדלג לתוכן

אוגוסט קונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגוסט קונט
Isidore Marie Auguste François Xavier Comte
אוגוסט קונט
אוגוסט קונט
לידה 17 בינואר 1798
מונפלייה, הרפובליקה הצרפתית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בספטמבר 1857 (בגיל 59)
פריז, הקיסרות השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Isidore Marie Auguste François Xavier Comte עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם אגנוסטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Lycée Joffre, אקול פוליטקניק עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פוזיטיביזם
תחומי עניין פילוסופיה של המדע, סוציולוגיה
עיסוק פילוסוף, מתמטיקאי, סוציולוג, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ יום, רוסו, סמית
השפיע על וולבק, דירקהיים, דירינג
מדינה צרפתצרפת צרפת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איזידור אוגוסט מרי פרנסואה גזוויה קונטצרפתית: Isidore Marie Auguste François Xavier Comte;‏ 17 בינואר 17985 בספטמבר 1857) היה סוציולוג ופילוסוף צרפתי. נחשב לאחד ממניחי היסוד לדיסציפלינה הסוציולוגית כמדע שיטתי ופוזיטיביסטי. טובע המונח 'סוציולוגיה'.

קונט נולד בשלהי המהפכה הצרפתית. מתוך ניסיון לפתור את מצוקותיה של צרפת של אחרי המהפכה, הוא גיבש מדע לו ביקש לקרוא "סוציולוגיה". מבחינתו מדע שכזה נועד לשמור על ערכי תנועת הנאורות, בהם הפוזיטיביזם – ערך איתו הוא מזהה עד היום. קונט ביקש לבצע סינתזה בין הרעיונות שעלו לפניו, בפילוסופיה ובמדעים השונים, מתוך מטרה ליצור מדע חדש שיוכל לשמש תרופה לחוליי החברה. המדע הזה, טען, הוא מדע הסוצילוגיה – מלכת המדעים יחד עם הפסיכולוגיה ומדעי המוסר שייווצרו בהמשך (כך קיווה). במסגרת כך, הסוציולוגיה חייבת הייתה להיות מסוגלת לספק תוכנית ומתודה לגבי איסוף הידע והנתונים, וכן גם הייתה חייבת להציע כלים אנליטיים לניתוח הנתונים הנאספים. בכך קונט היה ממבשרי המדעים הפוזיטיביים כפי שאלו התעצבו במאות האחרונות. עם זאת, זו דרישתו השלישית של קונט מהסוציולוגיה שמשכה את האש הרבה ביותר: קונט דרש שהסוציולוגיה גם תספק כלים למימוש גאולת האדם והחברה. זה מתוך הדרישה הזו שהוא מפתח את "דת הפוזיטיביזם" שלתקופה מסוימת זכתה לתמיכה (ובתקופתו של דורקהיים כבר הפכה למושא לזלזול וביקורת).

בין שנות השלושים לסוף שנות הארבעים של המאה התשע עשרה גיבש, בסדרה של ספרים, את תפיסת הפוזיטיביזם שלו. בתוך כך טען למהלך התפתחותי של המדעים כל הדרך מהאסטרונומיה והפיזיקה ועד למדעי החברה שקיווה לעזור ליצור. הוא ביקש להציב במרכז מדעי החברה את האמפיריות השיטתית מתוך מטרה להגיע ליכולת לנהל ולהנדס את החברה העתידית. מבחינת קונט, אלה הסוציולוגים שצריכים לעמוד בראש הארגונים החברתיים שכן הם יהיו המומחים לדרכי התנהלות החברה.

עבודתו הסוציולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת המוצא של קונט היא שעל חברה להכיל הרמוניה בין תחושות, מחשבות ופעולות: זה רק מתוך הרמוניה שכזו, טען, שהחברה יכולה להתנהל בצורה בריאה. מתוך ההבנה הזו ניסח את "חוק שלושת השלבים" בשנת 1844. במסגרת הכלל, החברה האנושית עוברת מבחינה תאורטית שלושה שלבים של התפתחות, השלב הראשון הוא השלב התאולוגי, משם ישנה תנועה לשלב המטאפיזי ולבסוף לשלב המדעי. המעבר התאורטי משלב לשלב מבוסס על שאילת שאלות, שאלות שעולות מתוך האינטראקציות בין הביטויים של שלושת השלבים. שלושת השלבים מכתיבים גם סוגים מסוימים של תשובות שהחברה יכולה להציע עבור השאלות הללו. מאוחר יותר בחייו יטען קונט ששלושת השלבים במציאות מתקיימים במקביל, ושההבחנה בינם היא בחלקה אנליטית.

עבור קונט, השלב המעניין המרכזי הוא השלב המדעי, בו החברה הצרפתית של תקופתו נמצאת (כך טען). קונט טוען שבמסגרת קיומה של החברה הצרפתית בשלב המדעי, השאלות שמנחות את צרפת הן שאלות על החוקים שעל בסיסם מתקיימת ומתנהלת החברה. החוקים הללו, טוען קונט, צריכים לעמוד בתנאים של "בו-זמניות" במובן זה שעל החוקים להסביר היבטים שונים ומקבילים שמתקיימים בתופעות שונות. תנאי אחר בנוגע לחוקים הוא לגבי חוקים שעוסקים בקדימות (קונט שלל את האפשרות של הסוציולוגיה להסביר סיבה ותוצאה), כלומר באיזו תופעה מופיעה לפני איזו תופעה אחרת. החיפוש אחר החוקים, המשיך קונט, מוגבל על ידי מספר טעמים: ראשית על ידי המגבלות הביולוגיות שלנו ("אדם עיוור יתאר את המציאות אחרת מאדם רואה), ושנית על ידי השינויים ההיסטוריים שהעולם והחברות שמרכיבות אותו עוברות. מבחינת קונט, אין החברה הצרפתית של אחרי המהפכה כחברה הצרפתית שלפניה.

דיון מעניין נוסף שקונט עסק בו הוא הדיון בחלוקת העבודה. התזה הבסיסית של קונט בנושא זה היא שעלינו להבין את המבנים החברתיים, ובתוכם את חלוקת העבודה, על בסיס יחסים של חלקים מתוך שלם, כשהשאלה היסודית היא מה הפונקציה שממלאים אותם חלקים במכלול. הדרך להגיע להבנה הזו, טוען קונט, מבוססת על חיפוש פתולוגיות, ובתוכן חלוקה לא שוויונית של יחסי העבודה. קונט מקדיש מקום נרחב למחקר ההיסטורי ("המסורת ההיסטורית היא מה שמבדיל את האדם מן החיות") כשהוא מבדיל בתוך כך בין מחקר "סטטי" למחקר "דינמי"[1]. קונט מסיים את תרומתו לדיון באמירה לפיה על הסוציולוגיה לחקור את התופעה ואת החברה בכללותן, לא לפצל את המחקר למני תחומים נפרדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לפי הספר המופתי The Making of Sociology מאת Ronald Fletcher לא ידוע לנו האם קונט קרא את מרקס. כן ידוע לנו שמרקס קרא והעריך את כתביו של קונט.