אודילו גלובוצניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אודילו גלובוצניק
Odilo Globočnik
לידה 21 באפריל 1904
טריאסטה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 31 במאי 1945 (בגיל 41)
Paternion, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Odilo Lotario Globocnik עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה הנאצית, אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הצלב הגרמני בכסף
  • אות הזהב המפלגתי
  • מסדר הכתר של המלך זבונימיר
  • צלב ההצטיינות במלחמה
  • הצלב הגרמני בזהב
  • צלב הברזל
  • תג מלחמת גרילה אנטי-פרטיזנית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אודילו לוטאריו גלובוצניק - במקור - גלובוצ'ניק, Globočnik ‏(Odilo Lotario Globocnik;‏ 21 באפריל 190431 במאי 1945) היה קצין אוסטרי בכיר באס אס (בדרגת גרופנפיהרר) ופושע מלחמה נאצי בולט שהיה אחראי לרציחתם של כשני מיליון בני אדם במלחמת העולם השנייה, רובם המוחלט יהודים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בעיר טריאסט לאב ממוצא סלובני ואם מאזור דרום הבאנאט שבסרביה. אביו היה איש צבא קבע שעבר לעבוד בדואר, בפרישתו. ב-1914 עברה משפחתו למערב סלובקיה. מ-1915 למד בבית ספר צבאי בסנקט פלטן ונחשב לתלמיד שקדן וחרוץ. מצעירותו שלט בשפה האיטלקית. בסוף 1918 עבר עם משפחתו לקלגנפורט שבאוסטריה, קיבל אזרחות אוסטרית וסיים שם לימודים תיכוניים ב-1923 בבית ספר תעשייתי.

ב-1919 נלחם לצד קרינתים אחרים נגד צבא מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, על קביעת הגבול בין שתי המדינות. בהמשך הצטרף תחילה למיליציה הימנית היימווהר (Heimwehr) וב-1922 הצטרף לארגון הפרו-נאצי DNSAP בחבל קרינתיה והחל לענוד את סמל צלב הקרס.

פעיל במפלגה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1931 הצטרף למפלגה הנאצית האוסטרית ושימש כרכז התעמולה בארגון העובדים הנאצים עד להוצאת המפלגה מחוץ לחוק באוסטריה ביוני 1933.

כבר ב-1 בספטמבר 1932[1] הצטרף לארגון האס אס. הוא הקים רשת סוכנים והעביר לצורכי המפלגה הנאצית באוסטריה כ-8 מיליון שילינג מגרמניה, דרך שווייץ ואיטליה. הוא נעצר מספר פעמים על פעילותו הפוליטית, הורשע 4 פעמים אך ישב בסך הכל רק כשנה בכלא, בין 19331936. כיוון שרבים מבכירי הנאצים נכלאו לסירוגין בכלא, ניהל גלובוצניק זמנית את סניף המפלגה בקיץ 1935 בבודפשט. ב-1936 ניהל כממלא מקום את המפלגה הנאצית בקרינתיה.

בעקבות "הסכם יולי" (1936) בין גרמניה הנאצית לאוסטריה הוזמנו גלובוצניק וד"ר פרידריך ריינר לביקור אצל אדולף היטלר לקבלת הנחיות ביחס לאופן ניהול המפלגה הנאצית באוסטריה. גלובוצניק וריינר היו יריביו הפוליטיים של איש האס אה וראש המפלגה הנאצית באוסטריה יוזף לאופולד. האחרון ניסה לנטרל את השניים תוך שלילת סמכויותיהם בסתיו 1936, ושנה לאחר מכן אף הדיח את גלובוצניק מן המפלגה בעילת "התנהגות בלתי הולמת". ברם, רשת הסוכנים שהקים גלובוצניק ביצרה את מעמדו במפלגה, ולבסוף הודח לאופולד מן ההנהגה בפברואר 1938. ב-21 בפברואר 1938 מינה היטלר את גלובוצניק כמנהל אגף הארגון במפלגה הנאצית באוסטריה. ב-12 במרץ, לאחר האנשלוס, הוא מונה לתפקיד מזכיר הממשלה. באפריל 1938 נבחר כנציג אוסטריה לרייכסטאג, וב-24 במאי נתמנה על ידי היטלר לגאולייטר (Gauleiter, מפקד מחוז) של וינה בקבלו רטרואקטיבית דרגת שטנדרטנפיהרר (קולונל).

גאולייטר של וינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינויו של גלובוצניק לגאולייטר עורר התנגדות רבה בקרב חברי המפלגה בווינה, כי לא היה וינאי וגם מפני שיריבו לאופולד נהנה שם עדיין מתמיכה רחבה. בנוסף, הסתכסך גלובוצניק עם השר לשילוב אוסטריה ברייך הגרמני, יוזף בירקל (Josef Bürckel).

גלובוצניק היה אחראי מרכזי להחרמת רכושם, רדיפתם וגירושם של יהודי וינה; ואולם, החרמת הרכוש נעשתה באופן אקראי, ללא סדר ובניגוד לנהלים, תוך מעשי שחיתות רבים. בין השאר העניק גלובוצניק הלוואות למקורביו, עשה עסקאות נדל"ן מפוקפקות, ונמנע מדיווח ורישום של כספי תרומות למפלגה. אחרי סכסוך עם שר האוצר של הרייך נערכה ביקורת פיננסית במחוז (גאו) של וינה ב-9 בספטמבר 1938, בעקבותיה נשללו סמכויותיו בתחום הכספים. עקב ההרס שגרמו חברי הנוער ההיטלראי לארמון הארכיבישוף בנובמבר אותה שנה, הסתייג גם הבכיר הנאצי ארתור זייס-אינקווארט מהתנהלותו של גלובוצניק. ב-30 בינואר 1939 הדיח הימלר את גלובוצניק מתפקידו בהאשמתו בניהול עסקי מט"ח מפוקפקים, מעילה בכספי המפלגה והחזקת כספים שהוחרמו מיהודים בחשבונות בנק חסויים. הוא הותיר אחריו תוהו ובוהו כספי ואדמיניסטרטיבי. כעונש הוא נשלח לשירות בחזית בוואפן אס אס והורד בדרגה לאונטרשארפיהרר. במסגרת זו השתתף בפלישה לפולין.

במחוז לובלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימלר חיבב את גלובוצניק, ובנובמבר 1939 מחל לו ומינה אותו למפקד האס אס והמשטרה (SSPF) במחוז לובלין בדרגת בריגדפיהרר. גלובוצניק קיבל אחריות גם על סניף המפלגה הנאצית במחוז, מה שחרג מסמכותו של מפקד המשטרה. בנוסף, שימש אף בתפקיד נציג הרייך לצורך יישובם מחדש של גרמנים אתניים מאזור ווהלין שבצפון-מערב אוקראינה. הוא זכה לחופש פעולה נרחב במחוזו, והיה בפועל כפוף לפרידריך וילהלם קריגר.

גלובוצניק התבלט במדיניותו האלימה נגד האוכלוסייה האזרחית. הוא תגבר את כוח המשטרה במחוז ביחידת "הגנה עצמית" שהקים, אליה גויסו "פולקסדויטשה", גרמנים-אתניים מקומיים. יחידה זו השתתפה במבצע אה בה, שבמסגרתו ביצעה מעשי רצח בקרב האוכלוסייה הפולנית; על כך היא זכתה לגינוי אפילו מפי מושל הגנרלגוברנמן, הנס פרנק הידוע לשמצה, שכינה אותה "כנופיית רוצחים".

גלובוצניק החל ברדיפת היהודים והחרמת רכושם מיד עם כניסתו לתפקיד, והיה מראשוני אנשי האס אס שהקימו מחנות לעובדי כפייה (הראשון ב-1939 והשני ב-1940). ב-13 באוקטובר 1941 קיבל הוראה אישית מהימלר להשמיד את היהודים בשטח הגנרלגוברנמן ולהקים לשם כך מחנות השמדה - מבצע שכונה "מבצע ריינהרד". גלובוצניק היה אחראי לבניית מחנות ההשמדה בלז'ץ, מיידנק, סוביבור וטרבלינקה, ולרציחתם בהם של יותר מ-1,500,000 בני אדם, רובם המוחלט יהודים.

גלובוצניק היה אחראי גם להחרמת רכושם של הנרצחים, ולאחר נפילת מוסוליני הואשם בביזת רכוש לעצמו; הוא הועבר בספטמבר 1943 לשמש כמפקד האס אס והמשטרה של האזור המבצעי החוף האדריאטי שמפקדתו הייתה בטריאסט, עיר הולדתו. תפקידו היה בין היתר לצוד יהודים, פרטיזנים ומתנגדי המשטר הנאצי. הוא הקים את מחנה הריכוז וההשמדה ריזיירה די סן סאבה בטריאסט, שהיה מחנה ההשמדה היחיד באיטליה, ובו נרצחו יותר מ-5,000 בני אדם.

בסוף המלחמה נמלט גלובוצניק עם קומץ אנשיו לדרום אוסטריה, שם נעצר על ידי פטרול בריטי ב-31 במאי 1945, והתאבד טרם חקירתו בבליעת קפסולת ציאניד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מקור אחר, 1934