אודי רובוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אודי רובוביץ'
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 27 בינואר 1945 (בן 77)
ירושלים שבישראל
שם מלא אהוד רובוביץ'
עמדה קשר התקפי, בלם
מועדוני נוער
בית"ר ירושלים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1960–1973 בית"ר ירושלים 281 (80)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהוד (אודי) רובוביץ' (נולד ב-27 בינואר 1945), הוא כדורגלן עבר ישראלי, מגדולי שחקני בית"ר ירושלים, הידוע גם בכינוי "אודי חמודי" ושיחק בקבוצה בין השנים 1973-1960, במהלכן הבקיע 80 שערי ליגה.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובוביץ' נולד וגדל בשכונת מחנה יהודה שבירושלים לבית בית"רי. אמו, רבקה הייתה צפתית, ואביו נתן רובוביץ' היה חבר בתנועת הלח"י. עוד בגיל 15 הצטרף לקבוצת הנוער של בית"ר וזכה לתהילה ראשונה כשהבקיע צמד שערים במשחק הדרבי הראשון שהתקיים בעיר, בין קבוצות הנוער של הפועל ירושלים ובית"ר.

ב-1960 כשהוא פחות מגיל 16 ובאישור מיוחד של ההתאחדות לכדורגל צירף אותו המאמן, סימון אלפסי, לסגל הקבוצה הבוגרת של בית"ר וב-1961, כשהוא בגיל 16 וחודש עלה למשחקו הראשון בבוגרים של בית"ר מול הפועל באר שבע בליגה א' דרום (אז ליגת המשנה). רובוביץ' כונה גם "האפרוח הבלונדיני" (על שם צבע שערו). ב-1967 הבקיע את השער מהמרחק הכי גדול בתולדות בית"ר - כ-70 מטר, מול הפועל לוד במסגרת הליגה.

עד 1968, כשבית"ר עוד שיחקה בליגת המשנה, תופקד רובוביץ' כשחקן קישור התקפי. הוא היה מגיח מאחור, ומאיים על השער בבעיטות חזקות ומדויקות. מטווחים אלו הבקיע את מרבית שעריו. רובוביץ' היה גם בועט הפנדלים של הקבוצה.

בסוף עונת 1966/1968 הצליחה בית"ר ירושלים, תחת הדרכתו של סמואל רזניק, להעפיל לליגה הראשונה. 41 שערים הבקיע בעונה זו רובוביץ', ובמיוחד זכור כמי שהבקיע את השער היקר וההיסטורי שהעלה את הקבוצה סופית ליגה, באצטדיון ימק"א מול מכבי רמת עמידר. מכאן ואילך זכור שיר שהתנגן בפי האוהדים: "ומי דפק את עמידר? אודי חמודי".

בליגה הראשונה עבר לשמש כקפטן הקבוצה, והוסב לתפקיד לבלם. גם מעמדה חדשה זו היטיב לבשל ולכבוש. אם בית"ר הייתה נקלעת לפיגור, היה עולה להתקפה ופעמים רבות מצליח להבקיע. ב-1972 כמעט וזכה עם הקבוצה באליפות המדינה, אך לבסוף סיימה הקבוצה שנייה למכבי תל אביב.

רובוביץ' היה שחקן מקורב מאוד לאוהדי הקבוצה והיה מנצל את השפעתו לפעילויות חנוכיות. כשהיה רואה ילדים ברחוב, היה שואל אותם אם הכינו שיעורי בית. העירייה גייסה אותו להדריך בקייטנות, והוא היה מרצה אורח בבתי ספר. היה לו גם טור במגזין הכדורגל "פנדל".

במדי בית"ר הוא כבש 81 שערים. מספר גדול יחסית לעמדה האחורית ששיחק בה בשנותיו האחרונות כשחקן. רובוביץ' בעט 10 פנדלים במהלך הקריירה ואת כולם הבקיע (אחד מארבעה שחקנים בתולדות הליגה הישראלית עם 100% הצלחה במספר דו ספרתי של בעיטות). בסיום עונת 1972/1973 החליט לפרוש, כאשר משחקו האחרון בקריירה היה בגיל 27 שנים ו-5 חודשים - מול הפועל כפר סבא לאחריו פרש מכדורגל.

במהלך הקריירה לבש חולצות עם מספרי: 8 (כששיחק כקשר) ו-5 (כששיחק כבלם).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו למד כלכלה ומנהל עסקים. כיום רובוביץ' מתגורר ברמת השרון, ובעל חברת "אטם" לה מפעלים בחיפה ותל אביב המייצרת חלפים לתעשייה הכימית, החקלאית, והצבאית. כיום בנו מנהל את העסק המשפחתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]