רצח אלכסנדר רובוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר רובוביץ
אלכסנדר רובוביץ.jpg
לידה 17 באוקטובר 1929
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 6 במאי 1947 (בגיל 17)
כינוי חיים
השתייכות לח"ילח"י לח"י
תקופת שירות ?194 - 1947
תפקידים צבאיים
פעיל הלח"י בירושלים
עיטורים
אות הלח"י  אות הלח"י
עיטור לוחמי המדינה  עיטור לוחמי המדינה
הנצחה
רחוב על שמו בשכונת תלפיות בירושלים

אלכסנדר רובוביץ (17 באוקטובר 1929 - 6 במאי 1947) היה נער פעיל בלח"י שנרצח על ידי אנשי צבא בריטים. הרצח גרם לזעזוע וסערה ביישוב היהודי ומחוצה לו בשלהי המנדט הבריטי בארץ ישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר רובוביץ נולד בירושלים למרים ויהושוע ידידיה שהיה רוקח בשכונת מאה שערים. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" ובבית הספר התיכון הדתי "מעלה" שבירושלים. בעודו תלמיד תיכון הצטרף לפעילות לח"י, וכינויו המחתרתי בה היה "חיים". לאחר שסולק מבית הספר בשל האיבה ששררה בין הנהגת היישוב לבין המחתרות אצ"ל ולח"י, עבר לעבוד בבית המרקחת של אביו. רובוביץ מונה למפקד כיתה שעסקה בהפצת כרוזי הלח"י שכונו "המעש".

פרשת חטיפתו ורציחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוז לח"י על חטיפת אלכסנדר רובוביץ

ב-6 במאי 1947 יצא רובוביץ לאזור רחביה בירושלים על מנת להדביק כרוזים. עדי ראייה הבחינו באדם דובר אנגלית, לבוש בבגדים אזרחיים, הגורר אותו לאחר מאבק למכונית אזרחית שבה ישבו בריטים, שמיהרה להסתלק מן המקום. מקום החטיפה והגרירה היה בפינת הרחובות אוסישקין וקק"ל[1].

משבושש לשוב לביתו, טענו השלטונות הבריטיים שאינם קשורים להיעלמותו. לאחר מספר ימים נודע למשפחה שכובע השייך לחוטף, נשמט במהלך החטיפה והגיע לידי נער בירושלים. בתוך הכובע נמצא כתוב השם farran או farkan (האות r הייתה מטושטשת). הוא זוהה כקפטן רוי פאראן (Roy Farran). פאראן היה אחד הקצינים המעוטרים בצבא הבריטי מקרבות מלחמת העולם השנייה, ויוצא קומנדו ה-SAS, שהקים בארץ ישראל יחידה סמויה שמטרתה הייתה לפעול באמצעים אלימים במיוחד נגד המחתרות היהודיות.

מכאן החלה מסכת ניסיונות טשטוש וטיוח של השלטונות הבריטיים, במטרה למלט ולזכות את פאראן, שהפך לחשוד ברציחתו של רובוביץ. בו-בזמן התחוללה סערה ביישוב ומחוצה לו סביב היעלמותו של הנער. השלטונות לא מיהרו לתפוס את פאראן. יתר על כן - הם מחקו את שמו מהכובע שנמסר להם. ב-28 ביוני אנשי לח"י צלפו והרגו ארבעה חיילים בריטים ובה בעת ירו אנשי לח"י נוספים על מסעדת אסטוריה בחיפה, הרגו קצין אחד ופצעו קשה שני שוטרים נוספים בעיתונות פורסם כי הדבר נעשה כנקמה על רציחתו של הנער. בדרך כלשהי שמע פאראן על גל הרציחות וחש אחריות וכך למחרת ביום ראשון 29 ביוני התייצב פאראן בשערי מחנה אלנבי והודיע לזקיף על זהותו.

כאשר פאראן שוחרר על ידי בית דין בריטי "מחוסר ראיות" והבריטים מילטו אותו מן הארץ, ניסה לח"י להתנקש בו על אדמת אנגליה. הם שלחו חבילת נפץ שאותה הכין יעקב חרותי, לבית משפחת פאראן באנגליה. החבילה, שהיה כתוב עליה: "אוסף כתבי שייקספיר", נפתחה על ידי אחיו רקס, והרגה אותו.

התפתחויות בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

57 שנים לאחר האירוע פורסמו מסמכים פנימיים של משרד המושבות הבריטי. במסמכים נמצא תצהיר שהגיש פאראן למפקדו הקולונל ברנרד פרגוסון, שבו דיווח כי הרג את רובוביץ במהלך נסיעה מירושלים לכיוון יריחו. פאראן עינה את הנרצח בתקווה שימסור לו ידיעות על המחתרת. לאחר שרצחו את רובוביץ, בגדיו הופשטו ממנו ונשרפו. גופתו של הנרצח הושלכה בצד הכביש ולא נמצאה[2].

ב-20 במרץ 2009 פרסם תום שגב במדורו בעיתון "הארץ" כי היחידה לאיתור נעדרים של צה"ל מחפשת את שרידי גופתו של אלכסנדר רובוביץ ונעזרת לשם כך במשרד חקירות פרטי מניו יורק. שניים מאנשי היחידה נכחו, שבוע לפני פרסום הידיעה, במסיבת עיתונאים במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, בה הופיע חוקר פרטי אמריקאי שנשכר על ידי אחד מוותיקי התנועה הרוויזיוניסטית, אשר טען במסיבת העיתונאים כי יש סיכוי למצוא את שרידי הגופה בוואדי קלט מאחר שיש בידו קצה חוט לאיתור מקום קבורתה של הגופה.

חברו של רובוביץ בלח"י עזרא "אלנקם" יכין ספד לו בספרו "אלנקם"[3]:

"תעלומת סופו של לוחם החירות חיים לעולם לא פוענחה. גופתו לא נמצאה עד עצם היום הזה גם לא נודעו דבריו האחרונים. אבל יודעים אנו כי היו דברים שחיים לא סיפר למעניו. הוא לא אמר להם את אשר ביקשו לשמוע מפיו. הוא לא גילה דבר על חבריו ומפקדיו ומעשיהם, ובשל שתיקה זו עינוהו שוביו עד צאת נשמתו. בשתיקתו, כמו בדבריהם האחרונים של קדושים אחרים, קנה לו חיים נצח בין גיבורי האומה וקדושיה."

בעקבות פרשת העלמות הנער, ולפני שנודע על רציחתו, נכתב על ידי נתן אלתרמן השיר "איה הנער".

בשנת 2009 ראה אור ספרו של ההיסטוריון היהודי-אנגלי דייוויד סזרני על הפרשה, הנושא את השם "Major Farran's Hat"[4].

רחוב בירושלים, בשכונת תלפיות מזרח (ארמון הנציב), קרוי על שמו של אלכסנדר רובוביץ[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Cesarani, Major Farran's Hat: Counter-Terrorism, Murder, and Cover-Up in Palestine, 1945-1948, Publisher: William Heinemann, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם נמצא שלט זיכרון המזכיר את פרשת החטיפה
  2. ^ 60 שנה והתעלומה טרם נפתרה, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2007
  3. ^ עזרא יכין, אלנקם - סיפורו של לוחם חרות ישראל, הוצאת יאיר, תל אביב (מהדורה י"ג - תשס"ח)
  4. ^ על הספר "כובעו של פאראן", בבלוג של טוני קורשנר (Tony Kushner) (באנגלית)
  5. ^ אתר עיריית ירושלים