הפועל ירושלים (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפועל ירושלים
Hapoel jerusalem fc 2020.png
מידע כללי
תאריך ייסוד 1926
אצטדיון אצטדיון טדי, ירושלים
(תכולה: 31,733)
יו"ר יותם כרמון
מנכ"ל אורי שרצקי
מאמן זיו אריה
ליגה הליגה הלאומית בכדורגל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.katamon.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מחלקות פעילות
של הפועל ירושלים
Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Swimming pictogram.svg
כדורגל (גברים) כדורסל (גברים) כדורסל (נשים) כדורעף (גברים) שחייה (גברים)
הפועל ירושלים ב-1981, אברהם בן דוד במרכז

הפועל ירושלים הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ירושלים, שנוסדה בשנת 1926 והתפרקה בשנת 2019. ב 1 ביוני 2020 הפועל קטמון ירושלים רכשה את שמה של הפועל ירושלים והפכה למועדון האוהדים הפועל ירושלים.

עד שנות ה-80 שיחקה הקבוצה במגרש קטמון ובאצטדיון ימק"א, והחל משנות ה-90 היא שחקה באצטדיון טדי. הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה בגביע המדינה ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-1973.

לקראת עונת הכדורגל 2020/21 השם ״הפועל ירושלים״ נרכש עבור עמותת הפועל קטמון ירושלים וכיום נקראת הקבוצה הפועל קטמון - מועדון האוהדים הפועל ירושלים.

צבעי הקבוצה הם אדום ושחור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-1926. בפתיחת עונת 1931/1932 הובסה 0 - 8 על ידי יריבתה העירונית מכבי חשמונאי ירושלים, במשחק שהיה הראשון בתולדות ליגת ארץ ישראל בכדורגל (כיום ליגת העל בכדורגל), בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו). בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת 1941/1942. מגרשה הביתי התחלף במהלך השנים הראשונות מאצטדיון ימק"א בהתחלה, למגרש קטמון.

לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת 1949/1950, סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת 1951/1952. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה.

העפלה לליגה הבכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1956/1957 סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית - מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30. בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת 1959/1960 סיימה במקום הרביעי מה שהיה המקום הגבוהה ביותר שבו סיימה עד אז. במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר ירושלים, ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה. בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת 1963/1964 הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נלחמה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של 1966/1968 סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה.

שנות ה-70: עונת שיא, וירידת ליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת 1972/1973 סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה בגביע המדינה בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על הכח רמת גן (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, להפועל תל אביב). משחק הגמר מול הכח התקיים באצטדיון בלומפילד, בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר נחום תא-שמע והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן צבי סינגל, שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם אלי בן רימוז', מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 106 שערים. גם בליגה הגיע הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה. עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נלחמה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך הצליחה לשרוד במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב1975/1976 שוב נלחמה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר - לטובת בית"ר. בעונת 1978/1979 איתרע מזלה של הקבוצה שנלחמה על הירידה, אך הפעם כשלה במשימתה, סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.

שנות ה-80 וה-90: הפיכה בהגמוניה העירונית וירידת מעמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-80 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה שם דשדשה כקבוצה בינונית, וב-1982/1983 ירדה שוב לליגת המשנה מהמקום ה-14. בהמשך העשור ירדה ועלתה הקבוצה מספר פעמים מליגת המשנה. בתחילת ה-90 נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. בשנים המאוחרות לשיתוף הפעולה ביניהם התגלע בין השניים סכסוך כספי הנוגע לבעלות על הקבוצה, ודבר זה פגע מקצועית בקבוצה. המועדון התנדנד בין הליגה הראשונה לשנייה ולא הצליחה לתקוע יתד בליגה הבכירה, וזאת בזמן שיריבתה העירונית בית"ר מתחזקת והופכת בעשורים אלו לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי. השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר מישל דיין. לאחר שפרש כיהן גם מספר קדנציות בעשור הראשון של המאה ה-21 כמאמן הקבוצה.

ההישג העיקרי מאז רכישתה בידי סאסי היה ההגעה לגמר גביע המדינה בשנת 1998, לאחר ניצחונות מרשימים על מחזיקת הגביע היוצאת הפועל באר שבע והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל למכבי חיפה בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק באצטדיון רמת גן הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים.

שנות ה-2000: ליגות נמוכות והקמת מועדון על ידי האוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפועל קטמון ירושלים

מסוף שנות ה-90 ועד שנת 2008 התנהל סכסוך קשה בדבר הבעלות על הקבוצה בין הבעלים יוסי סאסי והיו"ר ויקטור יונה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הידרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.

בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מליגת העל לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה לליגה הארצית (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול הפועל רעננה, אך סיימה בתיקו 0-0 מאכזב מבחינתה. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי תומכיה לכינוי "טראומת רעננה".

ב-11 בדצמבר 2006, פסק השופט בדימוס ורדי זיילר כי על הצדדים לחלק את הבעלות על הקבוצה באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה (המוערכים בכ-7–8 מיליוני שקלים), כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו יילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד לפירוקה ב-2019 יונה עדיין החזיק באחוזיו בקבוצה.

בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים לליגה הארצית, ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.

לאחר מספר שנים בהן ניסו האוהדים, ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת 2006/2007 נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמנו בני סיוון, סימו טובול ורמי לוי. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף העונה הופסקה השקעתם במועדון.

בחודש מאי 2007 ניסתה חברה שהוקמה על ידי אוהדים לרכוש את הקבוצה בעצמה, בדומה לקבוצות אחרות בבעלות אוהדים. עם זאת הדבר לא יצא לפועל. יוסי סאסי סירב למכור את חלקו ונציגי האוהדים סירבו לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד לויקטור יונה או ליוסי סאסי יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים, שכן חובות כאלו לא איפשרו תכנון ארוך טווח. כך לטענתם, לא ניתן לקדם את הקבוצה. לבסוף הוחלט על הקמת קבוצה בבעלות האוהדים, והיוזמה יצאה לפועל לקראת עונת 2007/2008, עם המיזוג עם קבוצת הפועל מבשרת/אבו גוש והקמת קבוצת "הפועל קטמון", על שם מגרש קטמון שבו שיחקה בעבר הפועל ירושלים. לאחר שתי עונות הופסק שיתוף הפעולה עם מבשרת, הקבוצה הוקמה מחדש ושינתה את שמה ל"הפועל קטמון ירושלים". הקבוצה התחילה את דרכה בליגה ג' ושיחקה במקביל להפועל ירושלים.

בעונת 2007/2008 עזב ויקטור יונה את הפועל ירושלים, וניהולה עבר לקבוצת ניהול חיצונית, בראשות רביב צחי. מלבד ההצלחה בפן המקצועי (עליית הקבוצה לליגה הלאומית), בעונה זו הצליחה קבוצת הניהול, לטענתה, לצמצם את חובות העבר בכ-2.5 מיליון שקלים. עם זאת בתום העונה הודיע רביב צחי על התפטרותו מהקבוצה והוחלף בידי קבוצת ניהול בראשות צחי בזיז ואופיר קורץ.

בעונת 2009/2010 סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה לליגה א').

שנות ה-2010: מאבק בין הקבוצות, ופירוק הפועל ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה מליגה א' בחזרה לליגה הלאומית. בעונת 2013/2014 העפילה הפועל קטמון ירושלים לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. בעונה זו התקיימו שלושה משחקי "דרבי" בהשתתפות שתי הקבוצות. המשחק הראשון הסתיים בניצחון של הפועל קטמון ירושלים, שני המשחקים האחרים הסתיימו בתוצאת תיקו, ועוד משחק הסתיים בניצחון להפועל ירושלים. בעונת 2015/2016 שוב נפגשו הקבוצות. המשחק הראשון בגביע הטוטו הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים, כמו גם המשחק הראשון בליגה. במשחק השני בליגה ניצחה הפועל ירושלים. בעונת 2016/2017 הסתיים המשחק הראשון בתוצאה 0:0, והמשחק השני הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים 2:1. בסך הכל ניצחה הפועל קטמון ירושלים את הפועל ירושלים 4 פעמים, הפועל ירושלים ניצחה פעמיים ופעמיים הסתיימו המשחקים בתוצאת תיקו. בסיום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' (אחרי 6 שנים רצופות בלאומית) ולראשונה ירדה לליגה נמוכה יותר מהליגה בה משחקת הפועל קטמון ירושלים.

במהלך 2018/2019 נתקלה הפועל ירושלים בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם על ידי סאסי בתחילת העונה.[1] בסיום העונה רשמה הפועל ירושלים את הרגע השפל הגדול בתולדותיה, כאשר ירדה לליגה ב' (הליגה הרביעית) לאחר הפסד ביתי להפועל מגדל העמק במחזור הלפני האחרון.[2] הקבוצה לא נרשמה לעונת המשחקים 2019/2020 בליגה ב' ובשל אי עמידה בתנאי ההתאחדות לכדורגל פעילותה הושהתה,[3] והמועדון למעשה חדל מלהתקיים בתור מועדון כדורגל בוגרים. ב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.[4]

הפועל קטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הפועל קטמון בעונתה הראשונה

הקמת הפועל ירושלים מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביוני 2020 החליטו חברי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" לאשר את קניית השם "הפועל ירושלים" ולהחליף את שם המועדון לשם זה.[5] ב-13 ביוני 2020 החלה העמותה ביישום ההחלטה והגישה העמותה למפרק את הבקשה לרכישת השם. ב-2 באוגוסט 2020 זכתה ההצעה של קטמון במכרז על שם המועדון תמורת 225 אלף שקלים.[6] מספר ימים לאחר מכן, ולאחר החלטת שופט בית המשפט העליון מני מזוז כי לא תינתן ליוסי סאסי זכות העירעור על ההחלטה, הודיע בית המשפט המחוזי כי הזכויות בשם "הפועל ירושלים", לרבות הזכות להירשם בשם זה בהתאחדות לכדורגל, שייכים לעמותת "קטמון מועדון אוהדים".[7]

לקראת עונת 2020/2021 הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ההתאחדות לכדורגל כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה.[8]

סטטיסטיקה והישגי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה. המקום הנמוך ביותר שהגיעה אליו מעולם הוא המקום ה-15 בליגה השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בעונת 1972/1973 שהיוותה עונת השיא של הקבוצה. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.

במסגרת "הפועל ירושלים" ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה במסגרת ליגה מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו
2020/2021 הפועל ירושלים ליגת לאומית
איחוד הפועל ירושלים והפועל קטמון
2019/2020 הפועל ירושלים פורקה - - -
הפועל קטמון ליגת לאומית
4 מתוך 16 סיבוב ח' מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2018/2019 הפועל ירושלים ליגה א' צפון
(שלישית)
15 מתוך 16
(ירידה לליגה הרביעית)
סיבוב ה' /
הפועל קטמון ליגת לאומית
4 מתוך 16 סיבוב ח' מחזיקת גביע הטוטו ללאומית
2017/2018 הפועל ירושלים ליגה א' צפון
(שלישית)
6 מתוך 16 סיבוב ו' /
הפועל קטמון ליגת לאומית
5 מתוך 16 סיבוב ח' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2016/2017 הפועל ירושלים ליגת לאומית
16 מתוך 16
(ירידה לליגה השלישית)
שמינית גמר רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון 5 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2015/2016 הפועל ירושלים ליגת לאומית
14 מתוך 16 סיבוב ז' רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון 4 מתוך 16 סיבוב ח' רבע גמר
2014/2015 הפועל ירושלים ליגה לאומית
9 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ליגה א' צפון (שלישית) 1 מתוך 16 (עלתה חזרה ללאומית) סיבוב ה' /
2013/2014 הפועל ירושלים ליגה לאומית
12 מתוך 16 סיבוב ז' לא התקיים בעונה זו
הפועל קטמון 14 מתוך 16 (ירידה לליגה שלישית לאחר הפסד במשחקי המבחן) סיבוב ח'
2012/2013 הפועל ירושלים ליגה לאומית
3 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ליגה א' דרום 1 מתוך 16

(עלתה ללאומית)

/
2011/2012 הפועל ירושלים ליגה לאומית
(שנייה)
6 מתוך 16
שמינית גמר חצי גמר
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון ליגה א' דרום (שלישית) 4 מתוך 16 סבב ה' (ראשון) /
2010/2011 הפועל ירושלים ליגה א' דרום
(שלישית)
1 מתוך 16
(עלתה לליגה השנייה)
שמינית גמר /
הפועל קטמון ליגה ב' דרום ב' (רביעית) 1 מתוך 16 (עלתה לליגה השלישית) סבב ב' (ראשון) /
2009/2010 הפועל ירושלים ליגה לאומית 15 מתוך 16
(ירידה לליגה השלישית)
סיבוב ז'
(שני סיבובים לפני שמינית גמר)
מקום 4 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון ליגה ג' דרום (חמישית) 1 מתוך 11 (עלתה לליגה רביעית) סבב ב' (שני) /
2008/2009
הפועל ירושלים ליגה לאומית (שנייה) 9 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
רבע גמר
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון מבשרת ציון ליגה א' דרום 7 מתוך 14 סבב ח' (שלישי) /
2007/2008
הפועל ירושלים ליגה ארצית (שלישית) 1 מתוך 12
(עליה לליגה השנייה)
סיבוב ח'
(שני סיבובים לפני שמינית גמר)
מקום 5 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השלישית)
הפועל קטמון מבשרת ציון ליגה א' דרום (רביעית) 2 מתוך 14 סבב ז' (שלישי) /
פילוג בין הפועל ירושלים והפועל קטמון
2006/2007 לאומית 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השלישית)
סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 4 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2005/2006 לאומית 5 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 3 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2004/2005 לאומית 4 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 1 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2003/2004 לאומית 6 מתוך 12 שמינית גמר מקום 4 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2002/2003 לאומית (שנייה) 3 מתוך 12
(עונת "טראומת רעננה")
סיבוב ח'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 3 בבית של 5
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2001/2002 ארצית (שלישית) 1 מתוך 12
(עליה לליגה השנייה)
שמינית גמר
2000/2001 לאומית (שנייה) 1 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השלישית)
סיבוב ח'
(סיבוב לפני שמינית גמר)
מקום 9
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
1999/2000 ליגת העל 14 מתוך 14
(ירידה לליגה השנייה)
מקום 11
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
1998/1999 לאומית 9 מתוך 16
1997/1998 לאומית 11 מתוך 16 גמר
1996/1997 לאומית (ראשונה) 12 מתוך 16
1995/1996 ארצית (עליה לליגה הראשונה)
1994/1995 ארצית
1993/1994 ארצית
1992/1993 ארצית (שנייה)
1991/1992 לאומית 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השנייה)
1990/1991 לאומית 10 מתוך 12
1989/1990 לאומית 8 מתוך 12
1988/1989 לאומית (ראשונה) 7 מתוך 14
1987/1988 ארצית (עליה לליגה הראשונה)
1986/1987 ארצית (שנייה)
1985/1986 לאומית (ראשונה) 14 מתוך 16
(ירידה לליגה השנייה)
1984/1985 ארצית (עליה לליגה ראשונה)
1983/1984 ארצית (שנייה)
1982/1983 לאומית 15 מתוך 16
(ירידה לליגה השנייה)
1981/1982 לאומית 10 מתוך 16
1980/1981 לאומית (ראשונה) 9 מתוך 16
1979/1980 ארצית (שנייה) (עליה לליגה הראשונה)
1978/1979 לאומית 15 מתוך 16
(ירידה לליגה השנייה)
1977/1978 לאומית 6 מתוך 14
1976/1977 לאומית 10 מתוך 16
1975/1976 לאומית 13 מתוך 18
1974/1975 לאומית 5 מתוך 16 חצי גמר
1973/1974 לאומית 11 מתוך 16
1972/1973 לאומית 3 מתוך 16 (שיא) מחזיקת הגביע (שיא)
1971/1972 לאומית 8 מתוך 16 גמר
1970/1971 לאומית 7 מתוך 16
1969/1970 לאומית 6 מתוך 16
1968/1969 לאומית 6 מתוך 16
1967/1968 לאומית 6 מתוך 16
1966/1967 לאומית -התמשכה לעונה הבאה-
1965/1966 לאומית 12 מתוך 16
1964/1965 לאומית 13 מתוך 16
1963/1964 לאומית 14 מתוך 16
1962/1963 לאומית 6 מתוך 12
1961/1962 לאומית 6 מתוך 12
1960/1961 לאומית 7 מתוך 12
1959/1960 לאומית 4 מתוך 12
1958/1959 לאומית 10 מתוך 12
1957/1958 לאומית (ראשונה) 10 מתוך 12
1956/1957 א' (שנייה) מקום 3 בליגה הסדירה
מקום 2 בפלייאוף של 5
(עליה לליגה הראשונה)
1בתחילת עונת 1999/2000 שונה שמה של הליגה הראשונה לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. והליגה השלישית הפכה לארצית.
2בכתב מודגש - אירועים בולטים בהיסטוריית המועדון

במסגרת "הפועל קטמון מבשרת ציון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו הערות
2008/2009 ליגה א' דרום (רביעית) 7 מתוך 14 סבב ח' (שלישי) / במסגרת "הפועל קטמון מבשרת ציון"
2007/2008 2 מתוך 14 סבב ז' (שלישי) /

במסגרת הפועל קטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל קטמון ירושלים סיימה 12 עונות כדורגל (מתוכן שתיים במסגרת הפועל קטמון מבשרת ציון). הקבוצה רשמה עליית ליגה ב-4 עונות וירידת ליגה בעונה אחת. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע הטוטו לליגה הלאומית.

עונה ליגה מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו הערות
2019/2020 ליגה לאומית (שנייה) 4 מתוך 16 סבב ח' (ראשון) 3 בשלב הבתים בסבב ז' של גביע המדינה הוגרלה כחופשית
2018/2019 4 מתוך 16 סבב ח' (שני) מחזיקת גביע הטוטו ללאומית
2017/2018 5 מתוך 16 סבב ח' (שני) 4 בשלב הבתים
2016/2017 5 מתוך 16 סבב ז' (ראשון) 4 בשלב הבתים
2015/2016 4 מתוך 16 סבב ח' (ראשון) רבע גמר בסבב ז' של גביע המדינה הוגרלה כחופשית
2014/2015 ליגה א' צפון (שלישית) 1 מתוך 16 סבב ה' (ראשון) / עלייה לליגה הלאומית
2013/2014 ליגה לאומית (שנייה) 14 מתוך 16 סבב ח' (שני) לא התקיים ירידה לליגה א' לאחר הפסד במשחקי המבחן
2012/2013 ליגה א' דרום (שלישית) 1 מתוך 16 סבב ז' (שלישי) / עלייה לליגה הלאומית
2011/2012 4 מתוך 16 סבב ה' (ראשון) /
2010/2011 ליגה ב' דרום ב' (רביעית) 1 מתוך 16 סבב ב' (ראשון) / עלייה לליגה א'
2009/2010 ליגה ג' דרום (חמישית) 1 מתוך 11 סבב ב' (שני) / עלייה לליגה ב'

במסגרת הפועל ירושלים המחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ליגה מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו הערות
2020/2021 ליגה לאומית (שנייה)

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-11 באוגוסט 2020[9]

מס' עמדה שם
4 ישראלישראל מגן בר שושן
5 ישראלישראל מגן גל מאיו
6 ישראלישראל מגן אווקה אשטה
7 ישראלישראל חלוץ בן ניצן
8 ישראלישראל קשר גוני נאור
10 ישראלישראל קשר שרון ניסו
11 ישראלישראל חלוץ הראל שלום
12 ישראלישראל קשר סוהל ארמלי
15 ישראלישראל קשר אייל דנין
17 ישראלישראל בלם גיא אביב
18 ישראלישראל קשר דניאל גרץ
19 ישראלישראל מגן שי מושל
ישראלישראל קשר בן מיזן
מס' עמדה שם
22 ישראלישראל קשר מליח יוראי
23 ישראלישראל חלוץ אביחי ודג'ה
24 ניגריהניגריה שוער אדבאיו אדליי
25 ישראלישראל קשר אבי מלכה (קפטן)
26 ישראלישראל קשר עומר אבגדיש
41 ישראלישראל בלם סהר בראון
42 ישראלישראל קשר אדיס צ'קול
44 ישראלישראל מגן עומרי רגב
45 ישראלישראל מגן לירון משה
77 ישראלישראל חלוץ רועי פדידה
99 ישראלישראל חלוץ רועי מליקה
ישראלישראל חלוץ לידור נקשרי
ישראלישראל חלוץ עידן שמש
ישראלישראל קשר לירן אלמליח

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל זיו אריה
עוזר מאמן ישראלישראל גולן חרמון

ישראלישראל דוד ברמן

מאמן שוערים ישראלישראל אמיר אבוקסיס
מאמן כושר ישראלישראל צח פיינסילבר
מנהל מקצועי ישראלישראל שי אהרון

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל קטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוהדים והיריבות העירונית עם בית"ר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של ירושלים

אוהדי הקבוצה מדגישים את היותם אנטיתזה ליריבה העירונית, בית"ר ירושלים. היריבות נובעת בעיקר מזיהוין הפוליטי של הקבוצות: לעומת בית"ר המזוהה עם הימין, הפועל מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. ליריבות היסטוריה עתיקת יומין - מהימים בה הפועל הייתה קבוצה ששייכת להסתדרות, והיריבה העירונית הייתה שייכת לתנועת בית"ר הרוויזיוניסטית. עד לשנות ה-70 הפועל הייתה מזוהה כקבוצה המקושרת למוסדות השלטון של מפא"י, ואוהדי בית"ר אף ראו בה קבוצה המייצגת את ה"ממסד". בשנות ה-80, לאחר המהפך, הגלגל התהפך ומעמדה של בית"ר התחזק בזכות קשריה עם תנועת הליכוד, בעוד דעיכת ההסתדרות הביאה להקטנת התמיכה בהפועל.

פעילות חברתית ואוהדים בתקופת הפועל קטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו "ליגת השכונות"

עם ייסוד הפועל קטמון הכריזו אוהדי הקבוצה על עקרונות של מאבק בגזענות ובאלימות ובשנת 2015, החלו אוהדי והנהלת הקבוצה גם להדגיש את מאבקם בהומופוביה במגרשי הכדורגל[10]. ובפעילות אשר נקראה בתחילה "היוזמה החברתית", במסגרתה החלו להתנדב כחונכים בבתי ספר בקטמונים ובתלפיות. בשנה השנייה לפעילות היא הורחבה גם ללימוד עברית בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה ולבית הספר הדו-לשוני "יד ביד". לאחר מכן, הפרויקט התרחב משמעותית כאשר הקבוצה ואוהדיה החלו להפעיל את פרויקט "ליגת השכונות", בו קבוצות בנים ובנות מירושלים ערבים ויהודים מתאמנות מדי שבוע ומגיעות אחת לחודש לטורניר המנוהל על ידי אנשי ואוהדי הקבוצה. בעונת 2015/2016 השתתפו בפרויקט מעל 1,000 ילדות וילדים.

מדי שנה תומכת הקבוצה בטורניר אוהדים בשם "טורניר כובשי קטמון", המאורגן על ידי "בריגדה מלחה" (ארגון אוהדים של הקבוצה). בטורניר הראשון נטלו חלק קבוצות קטנות של אוהדי הקבוצה, ילדים ומבוגרים, ערבים ויהודים, וכן חניכי "היוזמה החברתית" ושחקנים ותיקים מסגל הפועל ירושלים שזכה בגביע המדינה ב-1973. הקבוצה שזכתה בטורניר הראשון הורכבה מנציגי האוהדים בהנהלה ושחקנים נוספים.

חלק משמעותי מהקהל מורכב ממשפחות אוהדים (בהם נשים וילדים) אשר חלקם הם חברי העמותה.

אצטדיון ומתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון טדי

הפועל ירושלים עברה בין שלושה מגרשי כדורגל מאז שקמה. בשנים הראשונות שיחקה הפועל באצטדיון ימק"א. בשנת 1958 עברה הקבוצה לשחק במגרש קטמון (שנקרא גם מגרש הפועל) הממוקם ברחוב "רחל אימנו". מגרש זה שימש את הקבוצה במשך שנים רבות. ועד היום שם המגרש ושם הרחוב מלווים את הקבוצה בהווי ובשירי האוהדים. בשנות השמונים, לאחר שמגרש קטמון נהרס, חזרה הפועל לשחק באצטדיון ימק"א, וב-1991 עברה לאצטדיון טדי. במהלך שתי העונות בהן שיחקה בליגה א' צפון התקיימו מספר משחקים במגרש שנמצא בעמק הארזים ובמגרש הסינתטי בהר חומה.

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, ממוקם מגרש האימונים של הקבוצה בין שכונת קריית היובל ל"רמת דניה", הוא ידוע בכינוי "האורווה".[11]

הפועל ירושלים המחודשת מתאמנת במתחם הספורט בעמק הארזים.

כדורגל נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס שינוי שם קבוצת הנערות ל"הפועל קטמון ירושלים - שירה" באצטדיון טדי

בעונת 2011/2012 פתחה הפועל קטמון לראשונה מספר קבוצות רשמיות לנערות ולילדות. באוקטובר 2015 קבוצת הנערות של המועדון שינתה את שמה ל"הפועל קטמון ירושלים – שירה" לזכרה של שירה בנקי אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים באותה שנה[12].

קבוצת הילדות של הפועל קטמון ירושלים זכתה בעונת 2015/2016 בגביע המדינה. קבוצת הנערות "הפועל קטמון ירושלים שירה בנקי" זכתה בעונת 2016/2017 באליפות המדינה ובעונת 2019/2018 בגביע המדינה.

בין 7 חברי הוועד המנהל של העמותה מכהנות שתי נשים. יו"ר הוועד המנהל - דפנה גולדשמידט, ונציגת הספונסר "אלטשולר שחם" - דפנה בסה.

סמל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל המקורי, סמלה של התאחדות הפועל, אשר מהווה וריאציה על סמל הפטיש והמגל הקומוניסטים, ליווה את הקבוצה, בעיצובים שונים, במשך כ-60 שנה כאשר לרוב מופיעה מתחתיו המילה "ירושלים".

מאז אמצע שנות ה-90 שונה הסמל של הפועל ירושלים מספר פעמים. סמלה של הפועל ירושלים ידע יותר שינויים מכל סמל של קבוצת כדורגל אחרת בארץ. בקרב אוהדי כדורגל לסמל הקבוצה יש משמעות רבה וכך גם השינויים בסמל הם בעלי משמעות רבה.

עם קניית הקבוצה על ידי יוסי סאסי, הוחלף הסמל לווריאציה על לוגו חברת הבניה של הבעלים והספונסר, יוסי סאסי - חברת "סא.ד.ר." ולעיתים עוצב הסמל בצבעים שונים. לעיתים כחול ולעיתים סגול וצהוב. לאחר מספר שנים, ב-1997 הוקטן סמל חברת סא.ד.ר. ומתחתיו התווסף אריה כפי שמופיע על סמל עיריית ירושלים וליד רגלו כדורגל. לאחר מכן הוחלף לוגו חברת סא.ד.ר בלוגו חברת הבניה של היו"ר, ויקטור יונה - "י. פאלו". סמלים אלו הוחרמו על ידי אוהדי הקבוצה. בתקופה זו צבעי הסמל התחלפו בין אדום-שחור לאדום-לבן.

בשנת 2004, כאשר בעלות הקבוצה עברה באופן זמני לויקטור יונה, הוחלף שם הקבוצה ל"הפועל השלום ירושלים", ואיתו הוחלף גם הסמל. הסמל החדש כלל בתוכו אריה ויונת שלום, אשר מסמלים את העיר ואת דו הקיום בו דוגלים בקבוצה, דבר המתבטא גם בשחקנים רבים מן המגזר הערבי המשחקים בה. ב-2006 הוחזר הסמל המקורי של ארגון "הפועל", והוא היה בשימוש באופן מקביל לסמל עם היונה עד לשנת 2007, בה יצא ויקטור יונה מהקבוצה, הבעלות חזרה ליוסי סאסי, וכך גם שם הקבוצה שונה בשנית ל"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" כמו גם להחזרת "סמל סא.ד.ר.". באותה שנה הוקמה גם הפועל קטמון, ולחץ שהופעל מכיוון האוהדים, יחד עם הניסיון למנוע מאוהדים את המעבר להפועל קטמון הוביל לשילוב סמל תנועת הפועל במקום האריה, שאליו לא היה לאוהדים כל חיבור.

בקיץ 2013, לאור בקשותיהן החוזרות ונשנות של האוהדים לשים את סמל "הפועל" הקלאסי בקידמה ולהסיר את סמל הספונסר מהסמל, בחרה הנהלת הקבוצה תחת הבעלים יוסי סאסי להציג את סמל תנועת "הפועל" בתוך מגן אשר עיצובו הועתק מסמלה של מנצ'סטר יונייטד. לסמל זה הוספה שנת ההקמה של המועדון - 1926. אומנם עיצוב זה החזיר את סמל תנועת "הפועל" לקדמת הסמל, אך גם על סמל זה הייתה ביקורת רבה, שכן עיצובו איננו מקורי ומועתק מקבוצה אחרת. עלו גם טענות שעיצובו המכיל מעבר צבעים ברקע נראה מיושן.

בקיץ 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והיא הציגה סמל זמני המזכיר את סמלה של תנועת הפועל, כאשר סמל קבוע ייבחר בהמשך בהצבעת האוהדים.

גלריית סמלי הקבוצה לדורותיהם

שחקנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל קטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים קהילתיים של הפועל קטמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2016 הוכרז על הענקת פרס ירושלים לאחדות ישראל למועדון על פעילותו. בנימוקי הפרס נכתב כי הוא מוענק למועדון בשל קיום פעילויות נוער "ממגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, בנים ובנות, דתיים וחילוניים ועוד"[13].
  • באותה שנה הוכרז על הענקת פרס אומ"ץ למופת בספורט למועדון בשל פעילותו נגד גזענות ואלימות[14].
  • עוד באותה שנה זכה המועדון בפרס זוסמן של הג'וינט. בפרסום הפרס נכתב: "הקבוצה מחנכת לסובלנות, מצוינות וקבלת האחר והשונה באמצעות פעילויות חברתיות ויוזמות בקהילה המשלבות כדורגל וחינוך..."[15]
  • בעונת 2017/18 העניק נשיא המדינה למועדון את פרס "מגן הכבוד-הדור הבא" על פעילות מחלקת הנוער שלו. בנימוקי הוועדה נכתב: "מחלקת הנוער של מועדון הפועל קטמון ירושלים משמשת כמנוע קהילתי המקדם שוויון הזדמנויות, צמצום פערים וחיבור בין קבוצות אוכלוסייה שונות ומגוונות בעיר..."[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים ברעם, אדום צהוב שחור, ספרית מעריב, 2004
  • תמר רפפורט (עורכת). 2016. כדורגל שייך לאוהדים : מסע מחקרי בעקבות הפועל קטמון ירושלים. תל אביב: הוצאת רסלינג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד בן שימול, על סף ייאוש: הפועל ירושלים במלחמת הישרדות, באתר ynet, 16 בפברואר 2019
  2. ^ מיכאל וייסרמן, עצוב: הפועל ירושלים ירדה לליגה ב', דאבל פס. 17 באפריל 2019
  3. ^ דוד בן שימול, סוף עצוב: הפועל ירושלים נמחקה, באתר ynet, 26 באוגוסט 2019
  4. ^ גידי ליפקין, ‏רשמית: ביהמ"ש החליט על פירוק הפועל ירושלים, באתר ONE‏, 26 בפברואר 2020
  5. ^ הפועל ירושלים: העמותה קבעה שקטמון תשנה את שמה, באתר ערוץ הספורט, ‏1 ביוני 2020
  6. ^ אסי ממן, ‏סופית: השם הפועל ירושלים יימכר להפועל קטמון, באתר ONE‏, 2 באוגוסט 2020
  7. ^ אסי ממן, ‏בשם השם: הפועל קטמון הופכת להפועל ירושלים, באתר ONE‏, 5 באוגוסט 2020
  8. ^ ספורט הארץ, חוזרת הביתה: הפועל קטמון תחליף את שמה להפועל ירושלים, באתר הארץ, 9 באוגוסט2020
  9. ^ סגל השחקנים לעונת 2020/2021 כמופיע באתר ההתאחדות
  10. ^ ynet ספורט, קטמון נגד הומופוביה: דגל גאווה בנקודת הקרן, באתר ynet, 18 באפריל 2015
  11. ^ ניר גרוסמן, אורווה בקרית היובל: "אי אפשר לגדל ילדים במגרשים כאלה", באתר כל העיר, 18 באוקטובר 2017
  12. ^ ג'ורג' אבני, ‏קבוצת הכדורגל שינתה את שמה לזכרה של שירה בנקי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24.11.2015‏
  13. ^ אסף קלנר, ‏זוכת פרס אחדות ישראל תשע"ו: הפועל קטמון, באתר "סרוגים", 17 במאי 2016
  14. ^ http://www.mako.co.il/Sports-others/misc-q3_2016/Article-0e2f35397286751004.htm תנועת אומ"ץ העניקה את אות המופת בספורט
  15. ^ http://www2.jdc.org.il/he/press-page?year=2016&page=3 הוכרזו שלושה זוכי פרס זוסמן-ג'וינט לשנת 2016 הפרס החברתי המשמעותי בישראל, באתר הג'וינט
  16. ^ http://www.football.co.il/article/91758 נשיא המדינה העניק את "מגן הכבוד–תקווה ישראלית" לעונת 17/18, באתר מנהלת הליגות לכדורגל