אודנסה בולקלוב

אודנסה בולקלוב
Odense Boldklub
מידע כללי
כינוי	"המפוספסים" מלשון "פסים" (De Stribede)
תאריך ייסוד	12 ביולי 1887
אצטדיון	אודנסה, ; אודנסה, דנמרק ; (תכולה: 15,633)
נשיא	נילס טורבורג
יו"ר	Niels Thorborg
מאמן	אנדראס אלם
ליגה	ליגת העל הדנית
	www.ob.dk
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

אודנסה בולקלוב (בדנית: Odense Boldklub; בקיצור Odense BK או פשוט OB) היא קבוצת כדורגל דנית המייצגת את העיר אודנסה. הקבוצה משחקת בליגת העל הדנית ברציפות מעונת 1999/2000.

הקבוצה נוסדה בשנת 1887. הקבוצה זכתה בשלוש אליפויות דנמרק ב-1977, ב-1982 וב-1989, וכמו כן זכתה חמש פעמים בגביע הדני ב-1983, ב-1991, ב-1993, ב-2002 וב-2007. בנוסף, נמצאת הקבוצה שנים רבות בצמרת הליגה הדנית, ובכל עונה היא משחקת במסגרות אירופאיות. בין הישגיה ניתן למנות הגעה לשלב רבע גמר גביע אופ"א, ב-1995 וזכייה בגביע האינטרטוטו ב-2006.

הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון אודנסה (נקרא גם "נייצ'ור אנרגי פארק" מטעמי חסות), ובסיס המועדון הרשמי נמצא סמוך לאודלן, ליד נהר האודנסה שבעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מוקדמת (1887 - 1975)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הכדורגל אודנסה בולקלוב נוסדו ב-12 ביולי 1887 בשם "Odense Cricketklub" ("מועדון הקריקט של אודנסה"), כאשר היה הקריקט ענף הספורט העיקרי במדינה. בשנת 1889, מחלקות כדורגל וטניס נפתחו במועדון, והוא שינה את שמו לשם הנוכחי: "Odense Boldklub" ("מועדון הכדור אודנסה"). המועדון התמקם אז באצטדיון ה-Munke Mose (ספרו של הנזיר) באודנסה. ב-1968 עברה הקבוצה לארח באודלן, שם המועדון מתאמן עד היום.

בשנת 1916, זכתה הקבוצה לראשונה באליפות המחוזית והעפילה לחצי גמר אליפות דנמרק. הם הפסידו במשחק הזה 3–9 לאלופים ואחת הקבוצות הוותיקות בדנמרק, בולקלובן 93.

לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמה אליפות דנמרק הארצית הרשמית, שובצה אודנסה לליגה הדנית השלישית. לאחר ריצה של מספר עונות ובעזרת שחקנים בולטים כמו סוונד יורגן הנסן ויורגן לסלי סורנסן, הקבוצה הצליחה להעפיל לליגה הבכירה.

בעונת 1950/1951, הצליח להגיע המועדון לסגנות האליפות בליגה, כאשר רק אקדמיסק בולקלוב האלופה הקדימה אותה. אולם מצבה התדרדר והיא ירדה לליגת המשנה ב-1955. בהמשך ב-1957 וב-1966 הצליחה להעפיל המועדון לתקופה קצרה לליגה הבכירה שוב אולם לא הצליח לבסס את מעמדו שם. בשנת 1974 הקבוצה הגיעה לגמר הגביע הדני, מה שבעצם היה ההישג הארצי הראשון שלה במסגרת הגביע. ב-1975 הצליח לחזור המועדון לבמת הליגה הדנית הבכירה בכדורגל, אולם לא הצליחה לזכות באליפות עדיין.

תור הזהב (1975 - 1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור ב-1975,עלתה אודנסה בחזרה לליגה הבכירה. בפעם זו היו למועדון מספיק שחקנים איכותיים על מנת להיות קבוצת צמרת בליגה הטובה ביותר תחת הדרכתו של המאמן ריצ'רד מולר נילסן. שנתיים לאחר מכן, זכתה אודנסה באליפות הראשונה בהיסטוריה שלה לעונת 1977. קשרה של אודנסה, אלן הנסן, היה מלך השערים בליגה הראשונה והוא זכה בפרס שחקן השנה הדני ב-1977, זכייה שהוא שחזר ב-1981.

משמעות הזכייה באליפות הייתה שאודנסה שיחקה את משחקיה האירופיים הראשונים ב-1978. היא התחרתה בגביע אירופה לאלופות של 1978, שם הפסידו בסיבוב הראשון ללוקמוטיב סופיה הבולגרית.

בשנת 1980 השיגה אודנסה את המקום השלישי, וב-1982 זכתה שוב באליפות דנמרק, בפעם השנייה בתולדותיה. במקביל לעלייתה של אודנסה, קבוצה אחרת מהאזור, בולקלובן 1909, ירדה במעמדה, מה שהפך את אודנסה לקבוצה החזקה ביותר של אזור פיונין. בשנת 1983 לקחה אודנסה את הגביע הדני בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה.

הצלחתה של הקבוצה נבנתה על שחקנים דנים מוכשרים רבים, כמו קלד בודינגגורד שהיה שחקן המפתח באליפות של 1982. אולם השחקן שנחשב לאיכותי ביותר של התקופה הזו היה השוער לארס הו, שהיה חלק נכבד מהקבוצה החל מ-1977 ועד 1999, כאשר שיחק שיא מועדון של 817 משחקים בסך הכל במדי קבוצת הבוגרים.

ב-1989, המועדון זכה שוב באליפות דנמרק כאשר הקדימה את האלופה המגנה ברונדבי תחת הדרכתו של המאמן החדש, רואלד פולסן. הפרופילים של הקבוצה של רואלד פולסן כללו, מלבד לארס הו, את הקשר אולריק מוסבי, המגן ג'וני הנסן, והחלוץ הצעיר פר פדרסן, שהפך לשחקן היקר ביותר שנמכר מאודנסה, כאשר נרכש על ידי הקבוצה האנגלית בלקברן רוברס עבור 2.3 מיליון ליש"ט ב-1997.

אי יציבות ו"נס מדריד" (1991 ועד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1991 הייתה שנה פוריה יחסית עבור אודנסה בה הם זכו בגמר הגביע הדני נגד אולבורג לאחר שני משחקים ללא שערים, הארכה ודו-קרב פנדלים. מכיוון שהאצטדיון הלאומי, אצטדיון הפארקן, היה בשיפוצים ב-1991, הגמר שוחק באצטדיונה הביתי של אודנסה. הצלחת הגביע לא המשיכה גם בליגה והקבוצה ירדה לליגת המשנה.

אודנסה סיימה במקום השני בליגת המשנה של 1992, וחזרה לסופרליגה לעונת 1992/1993. באותה עונה סיימה הקבוצה כסגנית האלופה של פ.צ. קופנהגן והם זכו בגביע הדני השלישי ב-1993.

אולם הישג השיא של הקבוצה באירופה מאז ומעולם הגיע בעונת 1994/1995 בגביע אופ"א, בה הקבוצה הצליחה לעבור סיבוב בטורניר אירופי לראשונה בתולדותיה.

בסיבוב הראשון, ניצחה אודנסה גם במשחק הבית וגם במשחק החוץ 3–0 מול פלורה טאלין האסטונית. בסיבוב השני, הם השוו 1–1 במשחק החוץ מול המועדון הצפון אירי לינפילד וניצחו 5–0 בבית, כולל שני שערים מרהיבים של המגן סטין נדרגורד. בסיבוב השלישי, שיחקה נגד הקבוצה הגרמנית פ.צ. קייזרסלאוטרן, שם הצליחה לגרד תיקו 1–1 בגרמניה ותיקו 0–0 בבית; במקרה זה עלתה אודנסה בזכות חוק יתרון שערי חוץ.

בסיבוב הרביעי היריבה הייתה ריאל מדריד, שבאותה תקופה שיחק בה קפטן נבחרת דנמרק, מיכאל לאודרופ. המשחק הראשון נערך באצטדיון אודנסה היה מלא, ואודנסה כבשה שער מפתיע בכדור קרן במחצית הראשונה. במחצית השנייה ריאל מדריד כבשה במהירות שני שערים, אבל אודנסה הצליחה לחזור למשחק, כשהשוותה ל-2–2. זמן קצר לפני הדקה ה-90, ריאל מדריד כבשה ועלתה ליתרון 2–3, שהייתה התוצאה הסופית של המשחק הראשון.

בשל חוק שערי החוץ, נזקקה אודנסה לניצחון בהפרש של שני שערים במשחק השני כדי לעלות לרבע הגמר. אולריק פדרסן כבש את ה-1–0, בהמשך כבש מורטן ביסגורד את ה-2-0, זמן קצר לפני המחצית, ותצוגת שוערות טובה של לארס הו מנעה מריאל להבקיע שערים נוספים, והקבוצה הצליחה לנצח ולהעפיל לשלב רבע הגמר הסנסציוני מבחינתה. ניצחון זה משך תשומת לב בחלקים נרחבים באירופה ובדנמרק והאירוע נקרא "הנס במדריד".

ברבע הגמר פגשה אודנסה את פארמה האיטלקית. במשחק הראשון בחוץ בפארמה, הקבוצה בכיכובו של לארס הו כמעט מנעו מהאיטלקים להבקיע, אבל סטין נדרגורד ביצע פנדל אותו הבקיעה פארמה ובכך ניצחה את המשחק בתוצאה 1–0. המשחק השני באודנסה הסתיים בתיקו 0–0, והקבוצה סיימה את דרכה הסנסציונית ברבע גמר הגביע.

כאשר התאחדות הכדורגל הדנית (ה-DBU) ביצעה שינוי מבנה בסופרליגה לפני עונת 1995/1996, והציגה פורמט ליגה של 33 משחקים על פני שנה שלמה; סיימה אודנסה פעם נוספת במקום השלישי. אף על פי שלקבוצה היו שחקנים איכותיים רבים, לקבוצה הייתה חסרה יציבות ובעונת 1997/1998 סיימה אחרונה עם שישה ניצחונות עונתיים בלבד, וירדה שוב לליגת המשנה.

המועדון העפיל שוב לליגה הראשונה ב-1999 וחזר לסופרליגה לעונת 1999/2000. ב-2002 זכתה אודנסה בגביע הדני בפעם הרביעית עם ניצחון 2–1 מול קופנהגן באצטדיון פארקן. מאז עלייתם ב-1999, העונה הטובה ביותר שלה בליגה היה המקום השני בעונת 2008/2009. ב-2006 סיימה אודנסה במקום השלישי, ובנוסף הגיע המועדון למקום הרביעי בשנים 2003, 2004 ו-2007.

בעונת 2006/2007 סיימה אודנסה במקום הרביעי בליגה לאחר מרוץ צמוד במחזורים האחרונים. למרות זאת, אודנסה זכתה בגביע הדני בפעם החמישית בתולדותיה, לאחר שניצחה את קופנהגן 2–1, מה שנתן לה את ההזדמנות להעפיל לגביע אופ"א זו השנה השנייה ברציפות.

בעונת 2007/2008, סיימה שוב הקבוצה במקום הרביעי, והעפילה שוב למוקדמות גביע אופ"א דרך גביע האינטרטוטו. ב-19 וב-26 ביולי 2008, שיחקה הקבוצה נגד אסטון וילה האנגלית בסיבוב השלישי של גביע האינטרטוטו. אודנסה הצליחה להשיג תיקו ביתי 2–2 ב-19 ביולי, אך הפסד 1–0 בחוץ ב-26 ביולי הוביל להפסד מצטבר של 2–3 והקבוצה הודחה מהטורניר.

בעונת 2008/2009 סיימה אודנסה במקום השני בליגה, מה שהוביל לפלייאוף של שני משחקים מול גנואה במוקדמות הליגה האירופית לעונת 2009/2010. המשחק הראשון בחוץ באצטדיון לואיג'י פראריס נגמר בתוצאה 3–1 לגנואה, ובמשחק הביתי תיקו 1–1 והקבוצה הודחה מהטורניר. ב-2009/2010, סיימה שוב אודנסה במקום השני בליגה. לאחר פתיחת עונה מצוינת, אך למרבה האכזבה הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות וסיימה רק כסגנית, בשל שורה של משחקים לא טובים ותיקו באביב 2010. בהמשך הוגרלה להתחרות מול הקבוצה הסקוטית מאת'רוול במוקדמות הליגה האירופית של 2010/2011, אותה ניצחה והעפילה לשלב הבתים של הליגה האירופית, אך סיימה במקום האחרון בבית עם שטוטגרט, יאנג בויז וחטאפה.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל הדנית (3 אליפויות): 1977, 1982, 1989
- סגנית האלופה (6 פעמים): 1950/1951, 1983, 1992/1993, 2008/2009, 2009/2010, 2010/2011
הגביע הדני (5 זכיות): 1982/1983, 1990/1991, 1992/1993, 2001/2002, 2006/2007
- סגנית מחזיקת הגביע (2 פעמים): 1973/1974, 2021/2022
הסופרקאפ הדני (סגנות אחת): 2002
אליפות הכדורגל של האי פין: 18 פעמים - שיא, 15 סגנויות.

הישגים באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת האלופות:
- סיבוב רביעי פלייאוף (1): 2011/2012
- סיבוב ראשון (3): 1978/1979, 1983/1984, 1990/1991
הליגה האירופית:
- שלב הבתים (2): 2010/2011, 2011/2012
- סיבוב רביעי פלייאוף (1): 2009/2010
גביע אופ"א:
- רבע גמר (1): 1994/1995
- שלב הבתים (1): 2006/2007
- סיבוב ראשון (5): 1984/1985, 1996/1997, 2002/2003, 2003/2004, 2007/2008
גביע אירופה למחזיקות גביע:
- סיבוב ראשון (2): 1991/1992, 1993/1994