הליגה האירופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הליגה האירופית
UEFA Europa League
New Uefa europa league logo.png
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1971 (גביע אופ"א)
2009 (הליגה האירופית)
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 32 (שלב הבתים)[1]
58 (סך הכל)
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע אופ"א (1971–2009)
אלוף/ה נוכחי/ת גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט
הכי הרבה זכיות ספרדספרד סביליה (6)
מפעל גבוה יותר ליגת האלופות
מפעל נמוך יותר הליגה האזורית

uefa.com

עונת 2022/2023 בליגה האירופיתעונת 2022/2023 בליגה האירופית
לוגו גביע אופ"א בשנים 1997–2004
לוגו גביע אופ"א בשנים 2004–2009
לוגו הליגה האירופית בשנים 2009–2015
לוגו הליגה האירופית החל משנת 2015

הליגה האירופית של אופ"אאנגלית: UEFA Europa League) היא תחרות כדורגל אירופית למועדונים, המנוהלת על ידי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית. הליגה האירופית נחשבת לטורניר כדורגל המועדונים השני בחשיבותו באירופה, אחרי ליגת האלופות. בתחרות משתתפות קבוצות שסיימו במקומות מסוימים בצמרת הליגה של ארצן או שזכו בגביע הלאומי. לכל מדינה מוקצה מספר מקומות בטורניר בהתאם למיקומה בדירוג הליגות של אופ"א.

הטורניר הוקם בשנת 1971 ונקרא בשם גביע אופ"א (UEFA Cup) כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בשנת 2009 אוחד הטורניר עם גביע האינטרטוטו, והחל להיקרא הליגה האירופית, כחלק מתהליך מיתוג שעבר. הזוכה בליגה האירופית משחקת בסופר קאפ האירופי מול זוכת ליגת האלופות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר נוסד כ"גביע אופ"א" כהמשך לטורניר גביע ערי הירידים שנערך בשנים 1955–1971. מספר הקבוצות שהשתתפו בגביע ערי הירידים צמח מ-11 קבוצות במהלך שנותיו הראשונות של הטורניר (1955–1958) ל-64 קבוצות במהדורתו האחרונה (1970/71). לאור צמיחתו של הטורניר, החליטה אופ"א להקים טורניר תחת ניהולה שיהווה המשך לגביע ערי הירידים. בשלב הגמר של מהדורתו הראשונה של הטורניר בעונת 1971/72, אשר הפגיש שתי קבוצות אנגליות, ניצחה טוטנהאם הוטספר את וולברהמפטון וונדררס, והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה בטורניר. בעונה שלאחר מכן, קבוצה אנגלית נוספת, ליברפול, זכתה בתואר לאחר שגברה בגמר על בורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית. מנשנגלדבאך זכתה בתואר בשנים 1975 ו-1979, ובנוסף סיימה כסגנית בשנת 1980. ליברפול זכתה בתואר פעם נוספת בשנת 1976 לאחר שגברה בגמר על קלאב ברוז' הבלגית.

במהלך שנות ה-80, זכו גטבורג השוודית (1982 ו-1987) וריאל מדריד (1985 ו-1986) פעמיים בתואר. כמו כן, הגיעה אנדרלכט הבלגית לשלב הגמר שנתיים ברצף (1983 ו-1984), כשבפעם הראשונה זכתה הקבוצה בתואר ושנה לאחר מכן סיימה כסגנית. בשנת 1989 החל הכדורגל האיטלקי לבסס את הדומיננטיות שלו במפעל, כשנאפולי במדיה שיחק דייגו מראדונה, זכתה בטורניר לאחר שגברה בשלב הגמר על שטוטגרט הגרמנית. שנות ה-90 החלו עם שנתיים בהן קבוצות איטלקיות בלבד העפילו לשלב הגמר, כששנה לאחר מכן (1992) קבוצה איטלקית נוספת, טורינו, העפילה לשלב הגמר בו הפסידה לאייאקס ההולנדית. שנה לאחר מכן זכתה יובנטוס האיטלקית בתואר בפעם השלישית בתולדותיה, כשאינטר מילאנו זכתה בתואר שנה אחריה, והשאירה את הגביע באיטליה שנה נוספת. בשנת 1995 התקיים גמר כל-איטלקי בפעם השלישית בתולדות המפעל בו גברה פארמה על יובנטוס. שנת 1996 הייתה השנה היחידה בעשור זה אליו לא העפילה לפחות קבוצה איטלקית אחת. בשנתיים שלאחר מכן העפילה אינטר מילאנו לשלב הגמר, כשאת הראשון הפסידה לשאלקה 04 הגרמנית לאחר דו-קרב בעיטות עונשין, כשבשנה לאחר מכן גברה על לאציו בגמר כל-איטלקי הרביעי בתולדות המפעל. בשנה זו, החל שלב הגמר להיות משוחק במתכונת של משחק יחיד, אשר החליף צמד המשחקים שהונהגו בשיטת בית-חוץ עד אז. בשנת 1999 גברה פארמה במשחק הגמר על אולימפיק מרסיי וסיימה עידן בו נשלט המפעל על ידי קבוצות איטלקיות.

בשנת 2004 זכתה ולנסיה בתואר, והחלה עידן בו עברה הדומיננטיות במפעל לקבוצות הספרדיות. בשנים 2006 ו-2007 זכתה סביליה בתואר, כשבתואר השני מבין השניים זכתה הקבוצה לאחר שגברה על אספניול הספרדית בגמר הכל-ספרדי הראשון בתולדות המפעל. בשנים 2005 ו-2008 זכו צסק"א מוסקבה וזניט סנקט פטרבורג בהתאמה בתואר, ושחטאר דונצק האוקראינית, קבוצה פוסט-סובייטית נוספת, זכתה בתואר בשנת 2009.

בעונת 2009/10 עבר המפעל תהליך של מיתוג מחדש והחל להיקרא בשם "הליגה האירופית". אתלטיקו מדריד זכתה בתואר בשנים 2010 ו-2012, כשמשחק הגמר השני מבין השניים, הפגיש שתי קבוצות ספרדיות בפעם השנייה בתולדות הטורניר. בשנת 2013 הפכה צ'לסי האנגלית לקבוצה הראשונה שזוכה בתואר שנה לאחר שזכתה בליגת האלופות. בשנים 2014–2016 זכתה סביליה הספרדית בתואר שלוש פעמים ברציפות, אשר הפכו אותה לקבוצה המצליחה בתולדות המפעל עם חמש זכיות בסך הכול.

באופן מסורתי היה הטורניר פתוח לקבוצות אשר סיימו כסגניות הליגה בארצן. בשנת 1999 אוחד הטורניר עם גביע אירופה למחזיקות גביע, ומאז החלו להעפיל לטורניר גם קבוצות אשר זכו בגביע בארצן. בנוסף, קבוצות אשר נושרות מהמקום השלישי של שלב הבתים של ליגת האלופות, עוברות ישירות לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית.

ב-24 במאי 2013 הוחלט בקונגרס אופ"א שהחל מעונת 2014/2015 הקבוצה אשר תזכה בליגה האירופית תקבל בעונה שלאחר מכן כרטיס אוטומטי למפעל הבכיר יותר של היבשת, ליגת האלופות.

נכון לעונת 2018/2019 השחקן עם מספר הזכיות הרב ביותר הוא חוסה אנטוניו רייס, אשר זכה בחמישה גביעי ליגה אירופית: שניים עם אתלטיקו מדריד ושלושה עם סביליה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות הנציגות המשתתפות בטורניר נקבעת על פי דירוג הליגות של אופ"א. ככל שמדינה מדורגת גבוה יותר בדירוג, כך היא תשלח יותר נציגות למפעל, והן יחלו להשתתף בשלבים מתקדמים יותר של המוקדמות. בדרך כלל הקבוצות שעולות לליגה האירופית הן אלה שסיימו במקומות הכי גבוהים בליגה שלהן מתחת לקבוצות שהעפילו לליגת האלופות, וכן זוכות גביעים מקומיים.

בכל עונה (החל מעונת 2021/2022) בחודשים יולי ואוגוסט, נערכים סיבוב מקדים ופלייאוף. בסיבוב המקדים משתתפות 16 קבוצות: 3 מחזיקות הגביע מליגות 13–15, 10 המפסידות מסיבוב המוקדמות השני בליגת האלופות במסלול אלופות ו-3 המפסידות מסיבוב המוקדמות השני בליגת האלופות במסלול לא-אלופות. בסיבוב הפלייאוף משתתפות 20 קבוצות: 8 המנצחות מהסיבוב המקדים, 6 מחזיקות הגביע מליגות 7–12 ו-6 מפסידות מסיבוב המוקדמות השלישי בליגת האלופות.

10 הקבוצות שעוברות את סיבוב הפלייאוף מעפילות לשלב הבתים של הליגה האירופית בה משתתפות סך הכל 32 קבוצות: ה-10 מהסיבוב הקודם, ואליהן מצטרפות 4 הקבוצות שהפסידו בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות במסלול אלופות ו-6 הקבוצות שהפסידו בסיבוב המוקדמות השלישי ובפלייאוף של ליגת האלופות במסלול לא-אלופות, וכמו כן מצטרפות 6 מחזיקות הגביע מליגות 7–12, מקום רביעי בליגה 5 ומקום חמישי בליגות 1–4, וזוכת הליגה האירופית מהעונה הקודמת.

הקבוצות שמסיימות במקום השני בכל בית מעפילות לשלב ה"נוקאאוט" מקדים יחד עם הקבוצות שסיימו במקום השלישי בכל בית בליגת האלופות. הקבוצות שמסיימות ראשונות בכל בית מעפילות לשלב ה"נוקאאוט" יחד עם המנצחות מהסיבוב הקודם. שלבים אלו מתקיים בשיטת משחקי בית וחוץ. המנצחות של סיבובים אלו מעפילות לרבע הגמר שמתקיים אף הוא, כמו גם משחקי חצי הגמר, בשיטת בית וחוץ. שתי הקבוצות שמעפילות למשחק הגמר נפגשות למשחק בודד שנערך באצטדיון שנקבע מראש לכל עונה, והוא זה שקובע את הזוכה באליפות הליגה האירופית.

משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע אופ"א בשיטת בית-חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה ביתית תוצאה קבוצה אורחת אצטדיון מיקום הערות
1972 אנגליהאנגליה וולברהמפטון וונדררס 1–2 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר אצטדיון מוליניו וולברהמפטון, אנגליה [2]
אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר 1–1 אנגליהאנגליה וולברהמפטון וונדררס וייט הארט ליין לונדון, אנגליה
טוטנהאם הוטספר ניצחה 3–2 בסיכום הכולל
1973 אנגליהאנגליה ליברפול 3–0 גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך אנפילד ליברפול, אנגליה [3]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך 2–0 אנגליהאנגליה ליברפול בוקלברגשטדיון מנשנגלדבך, גרמניה
ליברפול ניצחה 3–2 בסיכום הכולל
1974 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר 2–2 הולנדהולנד פיינורד וייט הארט ליין לונדון, אנגליה [4]
הולנדהולנד פיינורד 2–0 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר דה קויפ רוטרדם, הולנד
פיינורד ניצחה 4–2 בסיכום הכולל
1975 גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך 0–0 הולנדהולנד טוונטה ריינשטדיון דיסלדורף, גרמניה המערבית [5]
הולנדהולנד טוונטה 1–5 גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך אצטדיון דייקמן אנסחדה, הולנד
בורוסיה מנשנגלדבך ניצחה 5–1 בסיכום הכולל
1976 אנגליהאנגליה ליברפול 3–2 בלגיהבלגיה קלאב ברוז' אנפילד ליברפול, אנגליה [6]
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' 1–1 אנגליהאנגליה ליברפול אולימפישטדיון בריסל, בלגיה
ליברפול ניצחה 4–3 בסיכום הכולל
1977 איטליהאיטליה יובנטוס 1–0 ספרד (1977)ספרד (1977) אתלטיק בילבאו סטאדיו קומונלה טורינו, איטליה [7]
ספרד (1977)ספרד (1977) אתלטיק בילבאו 2–1 איטליהאיטליה יובנטוס אצטדיון סן ממס בילבאו, ספרד
יובנטוס ניצחה בזכות יתרון שערי חוץ
1978 צרפתצרפת ספורטינג קלוב דה בסטיה 0–0 פ.ס.וו. איינדהובן אצטדיון ארמאנד סזארי בסטיה, צרפת [8]
הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן 3–0 צרפתצרפת בסטיה אצטדיון פיליפס איינדהובן, הולנד
פ.ס.וו. איינדהובן ניצחה 3–0 בסיכום הכולל
1979 יוגוסלביהיוגוסלביה הכוכב האדום בלגרד 1–1 גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך אצטדיון הכוכב האדום בלגרד, יוגוסלביה [9]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך 1–0 יוגוסלביהיוגוסלביה הכוכב האדום בלגרד ריינשטדיון דיסלדורף, גרמניה
בורוסיה מנשנגלדבך ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1980 גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך 3–2 גרמניה המערביתגרמניה המערבית איינטרכט פרנקפורט בוקלברגשטדיון מנשנגלדבך, גרמניה המערבית [10]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית איינטרכט פרנקפורט 1–0 גרמניה המערביתגרמניה המערבית בורוסיה מנשנגלדבך ואלדשטדיון פרנקפורט, גרמניה המערבית
איינטרכט פרנקפורט ניצחה בזכות יתרון שערי חוץ
1981 אנגליהאנגליה איפסוויץ' טאון 3–0 הולנדהולנד א.ז. אלקמאר פורטמן רוד איפסוויץ', אנגליה [11]
הולנדהולנד א.ז. אלקמאר 4–2 אנגליהאנגליה איפסוויץ' טאון האצטדיון האולימפי אמסטרדם, הולנד
איפסוויץ' טאון ניצחה 5–4 בסיכום הכולל
1982 שוודיהשוודיה גטבורג 1–0 גרמניה המערביתגרמניה המערבית המבורג אולבי גטבורג, שוודיה [12]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית המבורג 0–3 שוודיהשוודיה גטבורג פולקספארקשטדיון המבורג, גרמניה המערבית
גטבורג ניצחה 4–0 בסיכום הכולל
1983 בלגיהבלגיה אנדרלכט 1–0 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון אצטדיון הייזל בריסל, בלגיה [13]
פורטוגלפורטוגל בנפיקה 1–1 בלגיהבלגיה אנדרלכט אצטדיון האור ליסבון, פורטוגל
אנדרלכט ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1984 בלגיהבלגיה אנדרלכט 1–1 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר אצטדיון קונסטנט ונדן סטוק בריסל, בלגיה [14]
אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר 1–1 בלגיהבלגיה אנדרלכט וייט הארט ליין לונדון, אנגליה
טוטנהאם הוטספר ניצחה 4–3 בדו-קרב בעיטות עונשין
1985 הונגריההונגריה וידנטון פהרבאר 0–3 ספרדספרדריאל מדריד אצטדיון שושטוי סיקשקשהרבאר, הונגריה [15]
ספרדספרדריאל מדריד 0–1 הונגריההונגריה וידנטון פהרבאר אצטדיון סנטיאגו ברנבאו מדריד, ספרד
ריאל מדריד ניצחה 3–1 בסיכום הכולל
1986 ספרדספרדריאל מדריד 5–1 גרמניה המערביתגרמניה המערבית פ.צ. קלן אצטדיון סנטיאגו ברנבאו מדריד, ספרד [16]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית פ.צ. קלן 2–0 ספרדספרד ריאל מדריד אולימפשטדיון ברלין, גרמניה המערבית
ריאל מדריד ניצחה 5–3 בסיכום הכולל
1987 שוודיהשוודיה גטבורג 1–0 סקוטלנדסקוטלנד דנדי יונייטד אולבי גטבורג, שוודיה [17]
סקוטלנדסקוטלנד דנדי יונייטד 1–1 שוודיהשוודיה גטבורג טנאדיס פארק דנדי, סקוטלנד
גטבורג ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1988 ספרדספרד אספניול 3–0 גרמניה המערביתגרמניה המערבית באייר לברקוזן אצטדיון סאריה ברצלונה, ספרד [18]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית באייר לברקוזן 3–0 ספרדספרד אספניול אצטדיון אולריך הברלנד לברקוזן, גרמניה המערבית
באייר לברקוזן ניצחה 3–2 בדו-קרב בעיטות עונשין
1989 איטליהאיטליה נאפולי 2–1 גרמניה המערביתגרמניה המערבית שטוטגרט אצטדיון סאן פאולו נאפולי, איטליה [19]
גרמניה המערביתגרמניה המערבית שטוטגרט 3–3 איטליהאיטליה נאפולי נקרשטדיון שטוטגרט, גרמניה המערבית
נאפולי ניצחה 5–4 בסיכום הכולל
1990 איטליהאיטליה יובנטוס 3–1 איטליהאיטליה פיורנטינה סטאדיו קומונלה טורינו, איטליה [20]
איטליהאיטליה פיורנטינה 0–0 איטליהאיטליה יובנטוס אצטדיון פרטניו אבלינו, איטליה
יובנטוס ניצחה 3–1 בסיכום הכולל
1991 איטליהאיטליה אינטר מילאנו 2–0 איטליהאיטליה רומא סאן סירו מילאנו, איטליה [21]
איטליהאיטליה רומא 1–0 איטליהאיטליה אינטר מילאנו סטאדיו אולימפיקו רומא, איטליה
אינטר מילאנו ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1992 איטליהאיטליה טורינו 2–2 הולנדהולנד אייאקס סטאדיו דלה אלפי טורינו, איטליה [22]
הולנדהולנד אייאקס 0–0 איטליהאיטליה טורינו האצטדיון האולימפי אמסטרדם, הולנד
אייאקס ניצחה בזכות יתרון שערי חוץ
1993 גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד 1–3 איטליהאיטליה יובנטוס וסטפאלנשטדיון דורטמונד, גרמניה [23]
איטליהאיטליה יובנטוס 3–0 גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד סטאדיו דלה אלפי טורינו, איטליה
יובנטוס ניצחה 6–1 ניצחה בסיכום הכולל
1994 אוסטריהאוסטריה קזינו קלצבורג 0–1 איטליהאיטליה אינטר מילאנו אצטדיון ארנסט האפל וינה, אוסטריה [24]
איטליהאיטליה אינטר מילאנו 1–0 אוסטריהאוסטריה קזינו זלצבורג סאן סירו מילאנו, איטליה
אינטר מילאנו ניצחה 2–0 בסיכום הכולל
1995 איטליהאיטליה פארמה 1–0 איטליהאיטליה יובנטוס אצטדיון אניו טרדיני פארמה, איטליה [25]
איטליהאיטליה יובנטוס 1–1 איטליהאיטליה פארמה סאן סירו מילאנו, איטליה
פארמה ניצחה 2–1 בסיכום הכולל
1996 גרמניהגרמניה באיירן מינכן 2–0 צרפתצרפת בורדו האצטדיון האולימפי מינכן, גרמניה [26]
צרפתצרפת בורדו 1–3 גרמניהגרמניה באיירן מינכן פארק לסקור בורדו, צרפת
באיירן מינכן ניצחה 5–1 בסיכום הכולל
1997 גרמניהגרמניה שאלקה 04 1–0 איטליהאיטליה אינטר מילאנו פארקשטדיון גלזנקירכן, גרמניה [27]
איטליהאיטליה אינטר מילאנו 1–0 גרמניהגרמניה שאלקה 04 סאן סירו מילאנו, איטליה
שאלקה ניצחה 4–1 בדו-קרב בעיטות עונשין

גביע אופ"א בשיטת משחק גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון מיקום הערות
1997/1998 איטליהאיטליה אינטר מילאנו 3–0 איטליהאיטליה לאציו פארק דה פראנס פריז, צרפת [28]
1998/1999 איטליהאיטליה פארמה 3–0 צרפתצרפת אולימפיק מרסיי אצטדיון לוז'ניקי מוסקבה, רוסיה [29]
1999/2000 טורקיהטורקיה גלאטסראיי 0–0 (4–1 פ) אנגליהאנגליה ארסנל אצטדיון פארקן קופנהגן, דנמרק [30]
2000/2001 אנגליהאנגליה ליברפול 5–4 (ז) ספרדספרד דפורטיבו אלבס וסטפאלנשטדיון דורטמונד, גרמניה [31]
2001/2002 הולנדהולנד פיינורד רוטרדם 3–2 גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד דה קויפ רוטרדם, הולנד [32]
2002/2003 פורטוגלפורטוגל פורטו 3–2 (ה) סקוטלנדסקוטלנד סלטיק האצטדיון האולימפי סביליה, ספרד [33]
2003/2004 ספרדספרד ולנסיה 2–0 צרפתצרפת אולימפיק מרסיי אולבי גטבורג, שוודיה [34]
2004/2005 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה 3–1 פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון אצטדיון ז'וזה אלבלדה ליסבון, פורטוגל [35]
2005/2006 ספרדספרד סביליה 4–0 אנגליהאנגליה מידלסברו אצטדיון פיליפס איינדהובן, הולנד [36]
2006/2007 ספרדספרד סביליה 2–2 (3–1 פ) ספרדספרד אספניול האמפדן פארק גלאזגו, סקוטלנד [37]
2007/2008 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג 2–0 סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר מנצ'סטר, אנגליה [38]
2008/2009 אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק 2–1 (ה) גרמניהגרמניה ורדר ברמן אצטדיון שיקרי סראג'ולו איסטנבול, טורקיה [39]

הליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון מיקום הערות
2009/2010 ספרדספרד אתלטיקו מדריד 2–1 (ה) אנגליהאנגליה פולהאם המבורג ארנה המבורג, גרמניה [40]
2010/2011 פורטוגלפורטוגל פורטו 1–0 פורטוגלפורטוגל בראגה אצטדיון אביבה דבלין, אירלנד [41]
2011/2012 ספרדספרד אתלטיקו מדריד 3–0 ספרדספרד אתלטיק בילבאו ארנה נציונאלה בוקרשט, רומניה [42]
2012/2013 אנגליהאנגליה צ'לסי 2–1 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון אמסטרדם ארנה אמסטרדם, הולנד [43]
2013/2014 ספרדספרד סביליה 0–0 (4–2 פ) פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון אצטדיון יובנטוס טורינו, איטליה [44]
2014/2015 ספרדספרד סביליה 3–2 אוקראינהאוקראינה דניפרו האצטדיון הלאומי ורשה, פולין [45]
2015/2016 ספרדספרד סביליה 3–1 אנגליהאנגליה ליברפול זנקט יאקוב פארק בזל, שווייץ [46]
2016/2017 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד 2–0 הולנדהולנד אייאקס פרנדס ארנה סטוקהולם, שוודיה [47]
2017/2018 ספרדספרד אתלטיקו מדריד 3–0 צרפתצרפת אולימפיק מרסיי פארק אולימפיק ליון ליון, צרפת [48]
2018/2019 אנגליהאנגליה צ'לסי 4–1 אנגליהאנגליה ארסנל האצטדיון הלאומי באקו, אזרבייג'ן [49]
2019/2020 ספרדספרד סביליה 3–2 איטליהאיטליה אינטר מילאנו אצטדיון ריין אנרגי קלן, גרמניה [50]
2020/2021 ספרדספרד ויאריאל 1–1 (11–10 פ) אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד אצטדיון אנרגה גדנסק גדנסק, פולין [51]
2021/2022 גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט 1–1 (5–4 פ) סקוטלנדסקוטלנד גלאזגו ריינג'רס סאנצ'ס פיחואן סביליה, ספרד [52]

טבלת זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות סגנויות שנות זכייה שנות סגנות
ספרדספרד סביליה 6 0 2006, 2007, 2014, 2015, 2016, 2020
איטליהאיטליה אינטר מילאנו 3 2 1991, 1994, 1998 1997, 2020
אנגליהאנגליה ליברפול 3 1 1973, 1976, 2001 2016
איטליהאיטליה יובנטוס 3 1 1977, 1990, 1993 1995
ספרדספרד אתלטיקו מדריד 3 0 2010, 2012, 2018
גרמניהגרמניה בורוסיה מנשנגלדבך 2 2 1975, 1979 1973, 1980
אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר 2 1 1972, 1984 1974
הולנדהולנד פיינורד 2 0 1974, 2002
שוודיהשוודיה גטבורג 2 0 1982, 1987
ספרדספרד ריאל מדריד 2 0 1985, 1986
איטליהאיטליה פארמה 2 0 1995, 1999
פורטוגלפורטוגל פורטו 2 0 2003, 2011
אנגליהאנגליה צ'לסי 2 0 2013, 2019
גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט 2 0 1980, 2022
אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד 1 1 2017 2021
בלגיהבלגיה אנדרלכט 1 1 1983 1984
הולנדהולנד אייאקס 1 1 1992 2017
הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן 1 0 1978
אנגליהאנגליה איפסוויץ' טאון 1 0 1981
גרמניהגרמניה באייר לברקוזן 1 0 1988
איטליהאיטליה נאפולי 1 0 1989
גרמניהגרמניה באיירן מינכן 1 0 1996
גרמניהגרמניה שאלקה 04 1 0 1997
טורקיהטורקיה גלאטסראיי 1 0 2000
ספרדספרד ולנסיה 1 0 2004
רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה 1 0 2005
רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג 1 0 2008
אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק 1 0 2009
ספרדספרד ויאריאל 1 0 2021

זכיות לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה מספר זכיות הקבוצה הזוכה
ספרדספרד ספרד 13 סביליה (6), אתלטיקו מדריד (3), ריאל מדריד (2), ולנסיה (1), ויאריאל (1)
אנגליהאנגליה אנגליה 9 ליברפול (3), צ'לסי (2), טוטנהאם הוטספר (2), איפסוויץ' טאון (1), מנצ'סטר יונייטד (1)
איטליהאיטליה איטליה 9 יובנטוס (3), אינטר מילאנו (3), פארמה (2), נאפולי (1)
גרמניהגרמניה גרמניה 7 בורוסיה מנשנגלדבך (2), שאלקה 04 (1), באייר לברקוזן (1), איינטרכט פרנקפורט (2), באיירן מינכן (1)
הולנדהולנד הולנד 4 פיינורד (2), אייאקס (1), פ.ס.וו. איינדהובן (1)
שוודיהשוודיה שוודיה 2 גטבורג (2)
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 2 פורטו (2)
רוסיהרוסיה רוסיה 2 זניט סנקט פטרבורג (1), צסק"א מוסקבה (1)
בלגיהבלגיה בלגיה 1 אנדרלכט (1)
טורקיהטורקיה טורקיה 1 גלאטסראיי (1)
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 1 שחטאר דונצק (1)

ישראל בליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

עם הצטרפותה של התאחדות הכדורגל הישראלית בשנת 1994 כחברה מלאה באופ"א, זכתה ישראל לנציגה במפעל. הפועל באר שבע הייתה לנציגה הראשונה של ישראל במפעל לאחר שסיימה במקום השלישי בליגה הלאומית. באר שבע הוגרלה במוקדמות הטורניר מול אריס סלוניקי היוונית, הפסידה לה בסיכום שני המשחקים, והודחה מהטורניר.

בעונת 2001/2002 רשמה הפועל תל אביב הישג שיא לקבוצה ישראלית בטורניר, לאחר שהעפילה לשלב רבע הגמר, כשבדרך הדיחה את הקבוצות: אררט ירוואן, גזיאנטפספור, צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה ופארמה. בשלב רבע הגמר הודחה על ידי קבוצת מילאן האיטלקית.

הישג נוסף של קבוצה ישראלית בטורניר הוא של מכבי חיפה שהעפילה לשלב שמינית הגמר בעונת 2006/2007 והודחה על ידי אספניול הספרדית.

קבוצות נוספות שהעפילו לשלב 32 האחרונות הן הפועל תל אביב (בעונת 2006/2007 ובעונת 2009/2010), מכבי תל אביבעונת 2013/2014 ועונת 2020/2021) והפועל באר שבעעונת 2016/2017)

הישג שיא לשחקן ישראלי במפעל נרשם בעונת 2012/2013 כאשר יוסי בניון זכה בגביע במדי קבוצת צ'לסי, אם כי בניון לא השתתף במשחק הגמר. הישג השיא הקודם היה של דוד פיזנטי ב-1986, עת השתתף באחד מצמד משחקי גמר גביע אופ"א, בהם הפסידה קבוצתו, פ.צ. קלן, בסיכום המצטבר, לריאל מדריד.

החל מעונת 2021/2022 קבוצות כדורגל מישראל יפסיקו להשתתף בליגה האירופית עקב הקמת הליגה האזורית של אופ"א, ויוכלו להשתתף רק אם יודחו ממוקדמות ליגת האלופות או יזכו בליגה האזורית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הליגה האירופית בוויקישיתוף
  • Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הליגה האירופית (באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, ברוסית, בספרדית, באיטלקית ובפורטוגזית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 8 קבוצות נוספות, שנשרו משלב הבתים של ליגת האלופות, מצטרפות בשלב הנוקאאוט המקדים
  2. ^ גביע אופ"א לעונת 1971/72 באתר הרשמי של אופ"א
  3. ^ גביע אופ"א לעונת 1972/73 באתר הרשמי של אופ"א
  4. ^ גביע אופ"א לעונת 1973/74 באתר הרשמי של אופ"א
  5. ^ גביע אופ"א לעונת 1974/75 באתר הרשמי של אופ"א
  6. ^ גביע אופ"א לעונת 1975/76 באתר הרשמי של אופ"א
  7. ^ גביע אופ"א לעונת 1976/77 באתר הרשמי של אופ"א
  8. ^ גביע אופ"א לעונת 1977/78 באתר הרשמי של אופ"א
  9. ^ גביע אופ"א לעונת 1978/79 באתר הרשמי של אופ"א
  10. ^ גביע אופ"א לעונת 1979/80 באתר הרשמי של אופ"א
  11. ^ גביע אופ"א לעונת 1980/81 באתר הרשמי של אופ"א
  12. ^ גביע אופ"א לעונת 1981/82 באתר הרשמי של אופ"א
  13. ^ גביע אופ"א לעונת 1982/83 באתר הרשמי של אופ"א
  14. ^ גביע אופ"א לעונת 1983/84 באתר הרשמי של אופ"א
  15. ^ גביע אופ"א לעונת 1984/85 באתר הרשמי של אופ"א
  16. ^ גביע אופ"א לעונת 1985/86 באתר הרשמי של אופ"א
  17. ^ גביע אופ"א לעונת 1986/87 באתר הרשמי של אופ"א
  18. ^ גביע אופ"א לעונת 1987/88 באתר הרשמי של אופ"א
  19. ^ גביע אופ"א לעונת 1988/89 באתר הרשמי של אופ"א
  20. ^ גביע אופ"א לעונת 1989/90 באתר הרשמי של אופ"א
  21. ^ גביע אופ"א לעונת 1990/91 באתר הרשמי של אופ"א
  22. ^ גביע אופ"א לעונת 1991/92 באתר הרשמי של אופ"א
  23. ^ גביע אופ"א לעונת 1992/93 באתר הרשמי של אופ"א
  24. ^ גביע אופ"א לעונת 1993/94 באתר הרשמי של אופ"א
  25. ^ גביע אופ"א לעונת 1994/95 באתר הרשמי של אופ"א
  26. ^ גביע אופ"א לעונת 1995/96 באתר הרשמי של אופ"א
  27. ^ גביע אופ"א לעונת 1996/97 באתר הרשמי של אופ"א
  28. ^ גביע אופ"א לעונת 1997/98 באתר הרשמי של אופ"א
  29. ^ גביע אופ"א לעונת 1998/99 באתר הרשמי של אופ"א
  30. ^ גביע אופ"א לעונת 1999/00 באתר הרשמי של אופ"א
  31. ^ גביע אופ"א לעונת 2000/01 באתר הרשמי של אופ"א
  32. ^ גביע אופ"א לעונת 2001/02 באתר הרשמי של אופ"א
  33. ^ גביע אופ"א לעונת 2002/03 באתר הרשמי של אופ"א
  34. ^ גביע אופ"א לעונת 2003/04 באתר הרשמי של אופ"א
  35. ^ גביע אופ"א לעונת 2004/05 באתר הרשמי של אופ"א
  36. ^ גביע אופ"א לעונת 2005/06 באתר הרשמי של אופ"א
  37. ^ גביע אופ"א לעונת 2006/07 באתר הרשמי של אופ"א
  38. ^ גביע אופ"א לעונת 2007/08 באתר הרשמי של אופ"א
  39. ^ גביע אופ"א לעונת 2008/09 באתר הרשמי של אופ"א
  40. ^ הליגה האירופית לעונת 2009/10 באתר הרשמי של אופ"א
  41. ^ הליגה האירופית לעונת 2010/11 באתר הרשמי של אופ"א
  42. ^ הליגה האירופית לעונת 2011/12 באתר הרשמי של אופ"א
  43. ^ הליגה האירופית לעונת 2012/13 באתר הרשמי של אופ"א
  44. ^ הליגה האירופית לעונת 2013/14 באתר הרשמי של אופ"א
  45. ^ הליגה האירופית לעונת 2014/15 באתר הרשמי של אופ"א
  46. ^ הליגה האירופית לעונת 2015/16 באתר הרשמי של אופ"א
  47. ^ הליגה האירופית לעונת 2016/17 באתר הרשמי של אופ"א
  48. ^ הליגה האירופית לעונת 2017/18 באתר הרשמי של אופ"א
  49. ^ הליגה האירופית לעונת 2018/19 באתר הרשמי של אופ"א
  50. ^ הליגה האירופית לעונת 2019/20 באתר הרשמי של אופ"א
  51. ^ הליגה האירופית לעונת 2020/21 באתר הרשמי של אופ"א
  52. ^ הליגה האירופית לעונת 2021/22 באתר הרשמי של אופ"א


הליגה האירופית - עונת 2022/2023
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
אנגליהאנגליה ארסנל אוקראינהאוקראינה דינמו קייב איטליהאיטליה רומא פורטוגלפורטוגל בראגה אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד איטליהאיטליה לאציו יווןיוון אולימפיאקוס סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד
הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן צרפתצרפת סטאד רן בולגריהבולגריה לודוגורץ ראזגרד שוודיהשוודיה מאלמה ספרדספרד ריאל סוסיאדד הולנדהולנד פיינורד אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך צרפתצרפת מונקו
נורווגיהנורווגיה בודה/גלימט טורקיהטורקיה פנרבחצ'ה ספרדספרד ריאל בטיס גרמניהגרמניה אוניון ברלין מולדובהמולדובה שריף טיראספול דנמרקדנמרק מיטיולן גרמניהגרמניה פרייבורג הונגריההונגריה פרנצווארוש
שווייץשווייץ פ.צ. ציריך קפריסיןקפריסין א.א.ק. לרנקה פינלנדפינלנד ה.י.ק. הלסינקי בלגיהבלגיה רויאל אוניון סן-ז'ילואז קפריסיןקפריסין אומוניה ניקוסיה אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ צרפתצרפת נאנט טורקיהטורקיה טרבזונספור