אוזנן אוסטרלי

אוזנן אוסטרלי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	נשפוניים
סוג:	אוזנן אוסטרלי
מינים
	15
שם מדעי
	Nyctophilus; ‏לייך, 1821

אוזנן אוסטרלי (שם מדעי: Nyctophilus) הוא סוג של עטלף קטן-בינוני במשפחת הנשפוניים ובו 15 מינים שחיים ברובם ביבשת אוסטרליה. הסוג הוקם בשנת 1821 על ידי הזואולוג האנגלי ויליאם אלפורד ליץ׳ ומשמעות שמו המדעי ״אוהב לילה״. הסוג חולק קווי דמיון מסוימים עם הסוגים אוזנן, אוזנן אמריקני, אוזנן מפרשי ואוזנן אפריקני, אך מבחינה פילוגנטית הוא ממוקם בשבט נפרד במשפחת הנשפוניים וקרוב לטקסון המונוטיפי הנדיר אוזנן פפואני.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוזנן האוסטרלי מתאפיין בגוף קומפקטי שעיר, ראש קצר וכנפיים קצרות, רחבות ומעוגלות. הגולגולת דומה מאוד לזו של אוזנן חיוור והאנטומיה של הגוף דומה לזה של הפרסף. החרטום הרחב מסתיים בתפוח דיסקתי בשרני שעליו ממוקמים הנחיריים. מאחורי התפוח, יש עיטור עלה אפי נפוח וזקוף שנחשב לחריג אצל משפחת הנשפוניים ובמרכזו יש חריץ בצורת Y; העיטור האפי משמש להפקת קריאות הד.

האוזניים גדולות, רחבות ועגולות, אך אינן ארוכות כמו אצל האוזננים האמיתיים; הן מתחברות במצח באמצעות קרום עור והצפירים שלהן קצרים ומחודדים. העיניים בולטות, הלוע קצר והשיניים קטנות וחדות. הזנב ארוך מאוד ומוקף בקרום תעופה רחב וגדול. אורך הראש והגוף של מיני האוזנן האוסטרלי 35–75 מ״מ, אורך הזרוע 30–49 מ״מ, אורך האוזן 14–30 מ״מ ואורך הזנב 31–54 מ״מ; משקלו 19-3.9 גרם ומוטת כנפיו כ-30 ס״מ.

הפרווה של האוזנן האוסטרלי קצרה, עבה ורכה. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין ולאזור, ונע בין אוכרה לזהוב, חום בהיר, חום אפרורי, חום קפה עמוק, חום שוקולד כהה או אפור כהה. הגחון, החזה והסנטר בצבע צהבהב, שנהב, אפרפר חיוור או לבנבן. הפנים דלילות בשיער וצבעם כתמתם או ורדרד. האוזניים ורודות בחצי התחתון ושחרחרות-חומות בחצי העליון. הכנפיים שחורות והזרועות והשוקיים בצבע בורדו או ורוד מלוכלך.

תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מיני האוזנן האוסטרלי חיים ביבשת אוסטרליה, להוציא שני מינים שחיים בדרום מלנזיה ובקצה דרום-מזרח אסיה; טווח התפוצה של הסוג כולל את אוסטרליה, טסמניה, גינאה החדשה (פפואה ואינדונזיה), ארכיפלג ביסמרק, קלדוניה החדשה, אי הלורד האו והאי למבטה הסמוך לטימור. בית הגידול של הסוג מגוון וכולל את מדבריות האאוטבק האוסטרלי, בתה חופית, סוואנות טרופיות או צחיחות, חורש ים-תיכוני, יער גשם טרופי, יער מנגרובים ויער עננים עד רום 2,000 מטר מעל פני הים.

האוזננים האוסטרלים פעילים בלילה ומבלים את היום בנקיקים, סלעים, קיני ציפורים נטושים, קליפות וחללי עצים ומבנים נטושים. הם חיים בבדידות, בקבוצות קטנות או במושבות של עד 300 פרטים, ומפגינים נאמנות גבוהה לאתרי הלינה. האוזנן יוצא לפעילות לפני השקיעה, ומבצע גיחות ציד לאורך הלילה עד הזריחה. הטיסה שלו איטית עם יכולת תמרון טובה והוא מסוגל לפתוח בטיסה לא רק ממצב תלוי אלא גם ממצב של שכיבה על משטח אופקי. התזונה מורכבת בעיקר מפרפראים וחגבאים שאותם הוא מאתר בסמוך לאדמה באמצעות איכון-הד עם תדרים לטווח קצר, אך גם מחיפושיות, זבובים, עכבישאים ותיקנאים. בנוסף, הוא מסוגל לאתר חרקים המפיקים צלילים (צרצריים למשל) באמצעות חוש השמיעה לבדו. האוזנן האוסטרלי נוהג לאכול את טרפו תוך כדי טיסה, והוא מסוגל לשהות באוויר זמן רב.

בתקופות קרות רמת הפעילות מינימלית והאוזנן עשוי להיכנס לנמנום זמני או תרדמת ממושכת כדי למנוע בזבוז אנרגיה. האוזנניות מתקבצות במושבות גדולות במהלך ההיריון וההנקה. הרבייה מתרחשת אחת לשנה והאוזננית ממליטה בדרך כלל תאומים. הגורים נגמלים בתום כ-6 שבועות ולאחר מכן מתחילים לעוף ולצוד עם אימם; זמן קצר לאחר מכן הם הופכים לעצמאיים.