אונוקאלהאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אונוקאלהאי
Serpens constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של אונוקאלהאי בקבוצת נחש
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נחש
שמות נוספים α בנחש, קור סרפנטיס, גליזה 596.2, HD 140573
סוג ענק כתום
בהירות 2.63[1]
סיווג ספקטרלי K2 III[1]
עלייה ישרה 15ʰ 44ᵐ 16.07ˢ
נטייה ‏32.26″ ‏25′ ‏06°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.85
מרחק 74 שנות אור
22.69 פארסק[1]
רדיוס 11.8[2] רדיוסי שמש
מסה 1.8[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 39 מהשמש
טמפרטורה 4,550[2] K
מהירות סיבוב 4.3 קילומטר לשנייה


אוּנוּקְאַלְהָאיערבית: عنق الحيّة - עֻנְק אל-חיה, "צוואר הנחש") או α בנחש, לפעמים נקרא גם קור סרפנטיסלטינית: Cor Serpentis, "לב הנחש"), הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נחש עם בהירות מדרגה 2.63. זהו הכוכב היחיד בקבוצה עם דרגת בהירות מתחת ל-3. אונוקאלהאי נמצא במרחק של כ-74 שנות אור ממערכת השמש ובשל קרבתו הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[4]

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונוקאלהאי הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K2 III, מסתו כ-1.8 מסות שמש, רדיוסו פי 12 מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-4,550 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 39 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 70 בצרוף הקרינה בתחום התת-אדום. הכוכב נמצא בשלב התפתחות מתקדם והוא כבר סיים להתיך מימן להליום בליבתו ועבר להתכה של הליום לפחמן ולחמצן. אורו של הכוכב מציג ספקטרום בליעה חזק המראה על נוכחות גדולה מהרגיל של פחמן, חנקן ומגנזיום בשכבותיו החיצוניות.[2][5]

במרחק זוויתי של 58 שניות קשת מאונוקאלהאי נמצא כוכב עמום עם בהירות מדרגה 11.8, אך ככל הנראה אין קשר בינו ובין אונוקאלהאי והם רק במקרה נמצאים על אותו קו ראייה.[6][2] במרחק זוויתי של 2.4 דקות קשת נמצא עוד כוכב עמום יותר עם בהירות מדרגה 12.9, שגם הוא כנראה אינו קשור לאונוקאלהאי.[7] שני הכוכבים התגלו בשנת 1828 על ידי ג'ון הרשל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Unukalhai
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 David F. Gray: Rotation and Granulation of the K2 Giant α SER, The Astrophysical Journal, Vol. 826, Iss. 1, article id. 92, p. 1 (2016)
  3. ^ Y. J. Liu, G. Zhao, J. R. Shi, G. Pietrzyński & W. Gieren: The abundances of nearby red clump giants, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 382, Iss. 2, p. 558 (2007)
  4. ^ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars. Edition 1969, p. 66
  5. ^ H. Spinrad & B. J. Taylor: Scanner Abundance Studies. I. an Investigation of Supermetallicity in Late-Type Evolved Stars, Astrophysical Journal, vol. 157, p. 1315 (1969)
  6. ^ B. D. Mason, G. L. Wycoff, W. I. Hartkopf, G. G. Douglass & C. E. Worley: WDS 15443+0626 AB, The Washington Visual Double Star Catalog (2014)
  7. ^ B. D. Mason, G. L. Wycoff, W. I. Hartkopf, G. G. Douglass & C. E. Worley: WDS 15443+0626 AC, The Washington Visual Double Star Catalog (2014)