אוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ואורבניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ואורבניזם
Universitatea de Arhitectura si Urbanism Ion Minco
Uauim-logo.svg
Fac ahitectura Ion Mincu.jpg
תאריך ההקמה 1952
סוג אוניברסיטה ציבורית
מיקום בוקרשט, רומניהרומניה  רומניה
קואורדינטות 44°26′12″N 26°06′00″E / 44.43652778°N 26.1°E / 44.43652778; 26.1
UAUIM
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ואורבניזם, (באנגלית: Ion Mincu University of Architecture and Urbanism, ברומנית: Universitatea de Arhitectura si Urbanism Ion Minco, ר"ת: UAUIM)-היא אוניברסיטה ציבורית עצמאית שנוסדה בשנת 1952, בבוקרשט בירת רומניה. יון מינקו (הגייה רומנית: I’on minku, 1912 – 1852) היה אדריכל, מהנדס, יושב ראש איגוד האדריכלים הרומני, פרופסור ופוליטיקאי ברומניה. הוא היה הבוגר הרומני הראשון של בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בצרפתית: The École nationale supérieure des Beaux-Arts, ר"ת: ENSB-A) בפריז, צרפת. הוא קידם סגנון רומני באדריכלות, על ידי שילוב ביצירותיו את הסגנון המובחן של האדריכלות הרומנית המסורתית. כאות הכרה לתרומתו הרבה לאדריכלות הרומנית, מאז שנת 1953, אוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ואורבניזם בבוקרשט נושאת את שמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת "יון מינקו" לאדריכלות ואורבניזם בבוקרשט היא המוסד האקדמי הוותיק והחשוב ביותר בתחום זה ברומניה. היא ממשיכה מסורת ארוכה של השכלה גבוהה ארכיטקטונית מקומית, אשר יסודה קשורה קשר הדוק עם עליית רומניה המודרנית וקביעת המבנה המוסדי והתרבותי החדש שלה,

במחצית השנייה של המאה ה-19, ההכשרה הראשונה לחינוך אדריכלי ברומניה הוקמה על בסיס חוק בשנת 1864, שהונפק על ידי אלכסנדרו יואן קוזה, נסיך מולדובה וואלאכיה, כחלק מבית הספר לגשרים, דרכים, מכרות ואדריכלות. עם זאת, בגלל המחסור בכספים וסטודנטים הוא נסגר זמן קצר לאחר מכן. האדריכלים הרומנים הראשונים למדו ברובם בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות, בפריז, והאדריכל המוסמך הראשון היה יון מינקו בשנת 1883. בוגרי בית הספר מפריז הובילו להקמתו של בית ספר לאדריכלות בבוקרשט, וכך, בשנת 1892 הקים האיגוד הרומני לאדריכלים בית ספר פרטי לארכיטקטורה שבסמכותה. רפורמת החינוך בשנת 1897 הפכה את בית הספר הפרטי לבית הספר הארצי לארכיטקטורה (במימון הממשלה) כחלק מבית הספר לאמנויות יפות. בשנת 1904 הפך למוסד עצמאי בשם בית הספר הגבוה לארכיטקטורה. בשנת 1931 שמו של בית הספר שונה לאקדמיה לאדריכלות. החוק הראשון הנוגע לחינוך ארכיטקטוני הכיר ברמתו האוניברסיטאית, אך שמר על תואר האקדמיה. אותו החוק הסדיר את השימוש בתואר האדריכל והפרקטיקה המקצועית. בשנת 1938 שולבה האקדמיה לארכיטקטורה בבית הספר הפוליטכני בבוקרשט, בשם הפקולטה לארכיטקטורה. בנוסף, תוכנית מיוחדת המוקדשת לחקר העירוניות פעלה בין השנים 1943 - 1948.

בשנת 1948 הפכה הפקולטה לארכיטקטורה עצמאית תחת שם חדש - המכון לארכיטקטורה. לאחר תקופה קצרה של עצמאות, היא שולבה במכון להנדסה אזרחית שהוקם לאחרונה ושמה שונה שוב לפקולטה לארכיטקטורה. בשנת 1952 הפקולטה הפכה שוב עצמאית, כשהיא חוזרת לשמה הקודם, המכון לארכיטקטורה. על פי צו שהונפק בשנת 1953, נקרא המכון על שם יון מינקו ועד שנת 2000 פעל המוסד בשם "המכון לארכיטקטורה" יון מינקו, בשנת 2000, בהחלטת הסנאט האקדמי, שונה השם לאוניברסיטת יון מינקו לאדריכלות ואורבניזם, שהיא עדיין השם הרשמי הנוכחי. שינוי זה היה קשור קשר הדוק עם הרחבת ההצעה החינוכית לאחר 1990. לפיכך, נוספו שתי פקולטות חדשות לפקולטה לארכיטקטורה הישנה בעשורים האחרונים: הפקולטה לאורבניזם בשנת 1997 והפקולטה לאדריכלות פנים בשנת 2003, בכל אחת מהפקולטות מוצעות מספר תוכניות לימוד לתואר ראשון ולתואר שני. בנוסף קימות שתי תוכניות לימודים לדוקטורט באדריכלות ולדוקטורט באורבניזם.

קמפוס וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה מחולקת לשלוש פקולטות, שמונה מחלקות, שלוש מרכזי מחקר ושש מעבדות. בפקולטה לארכיטקטורה שתי תוכניות לימודים; תוכנית לארכיטקטורה ותוכנית שימור ושיקום אדריכלי. בפקולטה לאורבניזם / תכנון עירוני מוצעות חמש תוכניות לימוד; תוכנית לתכנון ועיצוב עירוני, תוכנית לתכנון ועיצוב נוף, תוכנית לתכנון אורבני, תוכנית לניהול עירוני לערים תחרותיות ותוכנית לנוף וטריטוריה. בפקולטה לאדריכלות פנים מוצעות שתי תוכניות לימודים; תוכנית אדריכלות פנים ותוכנית עיצוב תעשייתי.

פקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפקולטה לארכיטקטורה
  • הפקולטה לאורבניזם / תכנון עירוני
  • הפקולטה לאדריכלות פנים

מחלקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יסודות תיכנון אדריכלי
  • סינתזה של תיכנון אדריכלי
  • היסטוריה ותיאוריה של אדריכלות ושימור המורשת
  • תיכנון עירוני ופיתוח טריטוריאלי
  • תיכנון עירוני ונוף
  • תיכנון ועיצוב פנים
  • מדעים טכניים
  • לימוד צורה

מרכזי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרכז לחקר, תכנון, הערכת בנייה וייעוץ (באנגלית: Center for Research, Design, Building Evaluation and Consulting, ר"ת: CCPEC)-מרכז לעיבוד סקרים והערכות טכניות, מחקרים, פרויקטים, עבודות מחקר, דרישות טכניות, ומספק ייעוץ מקצועי בתחומים שונים: אדריכלות, הנדסה אזרחית, שיחזור, שיקום, תכנון עירוני וכפרי, אדריכלות ועיצוב פנים, עיצוב במה, גרפיקה, פרסום וחומרי פרסומת; המרכז מוסמך לתקן ISO 9001: 2000.
  • המרכז ללימודי אדריכלות ועירוניות (באנגלית: Center for Architectural and Urban Studies, ר"ת: CSAU)-מבצע פעילויות מחקר העוסקות בהתפתחות שטחים עירוניים ומדיניים בקונטקסט התפתחות היסטורית ותרבותית, מושג הנוף התרבותי כמורשת בשטחים עירוניים וכפריים, והתרבות הארכיטקטונית והעירונית הרומנית בהקשר אירופי.
  • מרכז לימודים לשיח אדריכלי (באנגלית: Study Centre for Vernacular Architecture, ר"ת: CSAV)-מבצע פרויקטים מחקריים בתחום שיקום ושיח אדריכלי, וכן פעילויות הכשרה ופיתוח מקצועי, על ידי ארגון הרצאות, סדנאות, קורסים, סמינריונים, מפגשי הכשרה מעשית, אתרי עבודה ניסיוניים וכדומה; המרכז מתפקד במתחם הכנסיות המבוצר בדאילו פרומוס - שונברג (מחוז סיביו, טרנסילבניה).

מעבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתי מעבדות טכנולוגיית מידע לפעילות אקדמית ואחת לפעילות חופשית של סטודנטים
  • מעבדת חומרי בנייה
  • המעבדה לטכנולוגיה אדריכלית (חומרי בניין, פיזיקת מבנים, מבנים)
  • מעבדת השיקום
  • מעבדת הדמיה
  • המעבדה לחקר התאורה האדריכלית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Romania.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רומניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.