אופליה שטראל
| |
| אופליה שטראל, 2016 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1940 רומניה |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 2022 (בגיל 81) תל אביב-יפו, ישראל |
| תאריך עלייה | 1964 |
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים | |
| תקופת פעילות | 1955–2011 (כ־56 שנים) |
| עיסוק | שחקנית |
| פרסים והוקרה | פרס כינור דוד (1979) |
| פרופיל ב-IMDb | |
אופליה שטראל (7 בספטמבר 1940 – 4 באפריל 2022) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית. זוכת פרס כינור דוד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטראל נולדה בשם אופליה סטרול בעיר פלטיצ'ן במערב מולדובה.[1]
בגיל 15 החלה להופיע בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט. בין השאר גילמה את הבת האילמת בהצגה אמא קוראז' וילדיה לצד דינה קניג. השתתפה גם בסרטים.
לאחר שגילמה כ-30 תפקידים, עלתה לישראל בשנת 1964, כשהייתה בת 24.[2]
משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1965 שיחקה בהצגה "בלוז למיסטר צ'ארלי" מאת ג'יימס בולדווין שביים אברהם ניניו בתיאטרון הבימה, ובהצגה "השקיעה" מאת יצחק באבל שביים שרגא פרידמן בתיאטרון הבימה.
בשנים 1973–1974 העלתה מופע ובו מונולוגים וקטעי מחזות ביידיש בבית לייוויק.[3]
ב-1975 העלתה מופע בו קטעי מחזות של אלדו ניקולאי (איט') שביים ראדו מירון. הבכורה הייתה במועדון קינג ביפו.[4] באותה שנה גילמה את בלאנש בהצגה חשמלית ושמה תשוקה מאת טנסי ויליאמס שביים ראדו מירון ב"תיאטרול נוסרטו" (התיאטרון שלנו).[5] ב-1978 גילמה את מולי בהצגה "המטבח" מאת ארנולד וסקר שביים עמרי ניצן; גילמה פיה בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן, וגילמה את קסנדרה[6] בהצגה "טרוילוס וקרסידה" מאת שייקספיר שעיבד וביים דוד אסריג.[7]
ב-1980 שיחקה בהצגה "גע בי בגעגוע"[8] מאת מתי רגב[9] שביים מנחם בינצקי בצוותא,[10] וביימה את ההצגה "מלאך השלג"[11] מאת לואיס ג'ון קרלינו, בה גם שיחקה יחד עם פולי רשף.[12] ב-1981 שיחקה בהצגה "חברות"[13] מאת לולה בלון שביימה רות חזן בצוותא. ב-1982 שיחקה בהצגה "אלקה" מאת יוסף בר-יוסף שביים עידן גזית. ההצגה עלתה באולם הקטן של הבימה.[14] ב-1983 העלתה את המופע "נשים וזמנים קשים" - שירים וקטעי מחזות מאת ברטולט ברכט שביים אימרי גולדשטיין. המופע עלה בין השאר במוזיאון תל אביב.[15] באותה השנה העלה החוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב את ההצגה "מעגלים" המבוססת על סיפוריה של שטראל, שעיבד וביים דוד ברסלבי.[16]
ב-1985 כתבה ושיחקה בהצגה "פגישה ביער" שביימה עדינה טל בפסטיבל עכו.[17] ב-1987 שיחקה בהצגת היחיד "גן העדן" על פי אלדו ניקולאי ואלברטו מורביה שביים מנחם בינצקי בתיאטרון הספרייה.[18]
ב-1987 שיחקה ב"תביי" - 2 מחזות יוונים (אדיפוס המלך ואנטיגונה, תרגם: ט. כרמי) שעיבד וביים עודד בארי בתיאטרון הקומה השלישית.[19]
ב-1990 שיחקה בהצגת היחיד "פילגש" מאת ארנולד וסקר שביימה גבי אלדור[20] בתיאטרונטו.[21]
בשנת 2006 הופיעה בהצגת יחיד בשם "סיפורי אופליה" בה תיארה את ילדותה והתפקידים השונים שגילמה בתיאטרון ובקולנוע.
שטראל ניהלה את להקת "תיאטרון שוליים".
קולנוע וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1971 גילמה את התפקיד הראשי בסרט האימה הישראלי הראשון "המלאך היה שטן" שכתב וביים משה גז. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1976. ב-1971 שיחקה גם בסרט "הסיקריקי" שביים מנחם בינצקי.
בשנת 1978 גילמה את סטלה המגמרת בסרט "אסקימו לימון". על תפקידה בסרט זכתה בפרס כינור דוד לשנת 1979. לדבריה, תפקיד זה פגע בקריירת המשחק שלה.[22] למרות זאת, היא לא התחרטה על משחקה בסרט זה: ”למה שאתחרט? 'אסקימו לימון' זה סרט שאנשים אהבו. הוא מכר שלושה מיליון כרטיס, וזה כשהיו כאן ארבעה מיליון אנשים. אהבו אותו ואהבו גם את הדמות שלי, הקהל מת על סטלה המגמרת. עד היום אני יכולה לקבל הנחות אם רק אבוא לחנויות ואגיד שאני סטלה המגמרת, אבל אני אשה תרבותית מכדי לעשות דבר כזה”.[23]
בהמשך השנה גילמה את פלסטינה[24] בסרט "רובה חוליות"[25] שכתב וביים אילן מושנזון[26], ושיחקה בסרט המתיחות הראשון בישראל "ישראלים מצחיקים"[27]. ב-1979 גילמה את רייצ'ה בסרט "הקוסם מלובלין"[28] שביים מנחם גולן, גילמה את אופליה כהן בסרט "טעות במספר"[29] ושיחקה בסרט "לא לעלות יותר"[30] שכתב וביים זאב רווח.
ב-1980 שיחקה בסרט הקצר "פרה עיוורת" של מירה וייס.[31] ב-1981 שיחקה בסרט העיט שביים יקי יושע.[32] ב-1986 שיחקה בסרט סוף שבוע מטורף מאת אלי שרייבר שביים אילן מושנזון ובסרט האינסטלטור שכתב חנן פלד וביים מיקי בהגן.
בשנת 1997 שיחקה בסדרה "שמש" בתור אמו של נחום שמש. באותה שנה שיחקה בסרט סטודנטים בשם "מוזיקה" שכתב וביים אלון ויינשטוק בשנה השנייה ללימודיו בקמרה אובסקורה: בית הספר לאמנות.[33]
בשנת 2011 השתתפה בסרט התיעודי "לאן נעלם משה גז" בבימויו של אבידע ליבני. במהלך הסרט, המתעד את חיפושו של ליבני אחרי במאי "המלאך היה שטן" חושפת שטראל את התחושות שליוו אותה במהלך צילומי הסרט, ולאורך השנים שחלפו מאז.
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1996 – ליל הפנינים, אופליה שטראל, קרן הוצאה לאור. קובץ של סיפורים מחייה של המספרת.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1979 – פרס כינור דוד כשחקנית השנה בקולנוע הישראלי, על תפקידה בסרט "אסקימו לימון".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטראל הייתה רווקה, והחליטה שלא להביא ילדים לעולם. היא התגוררה עם בן זוגה אמיל לב בדירת עמידר ברמת אביב משנת 1964 ועד לפטירתה ב-4 באפריל 2022, בגיל 81, ממחלת הסרטן.[34]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אופליה שטראל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אופליה שטראל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אופליה שטראל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אופליה שטראל, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- הספרים של אופליה שטראל, באתר "סימניה"
- איה אורנשטיין, אופליה נלחמת בתדמית ה"מגמרת", מעריב, 9 בנובמבר 1978
- שרית ישי לוי, לא גמרה, חדשות, 27 בספטמבר 1985, (המשך הכתבה)
- ספי קצב, "אני הדמות הטראגית של אסקימו לימון", באתר מאקו, 8 ביולי 2010
- אבנר שביט, אופליה שטראל, סטלה המגמרת: "למרות הכל, לא מתחרטת על 'אסקימו לימון'", באתר וואלה, 4 בנובמבר 2011
- יונתן פיחוטקה, לאן נעלמה אופליה שטראל ששיחקה את סטלה ב"אסקימו לימון"?, באתר nana10, 4 בנובמבר 2011
- יעקב בר-און, פותחת פה לשטן: לאן נעלמה אופליה שטראל, הלא היא "סטלה המגמרת"?, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2016
- השחקנית אופליה שטראל (סטלה מ"אסקימו לימון") מתה בגיל 81, באתר וואלה, 12 באפריל 2022
- גיל משעלי, אופליה שטראל, סטלה מ"אסקימו לימון", הלכה לעולמה, באתר מאקו, 12 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ליל הפנינים אופליה שטראל ספרי אוטוביוגרפיה הוצאת קרן, באתר www.booksefer.co.il
- ↑ יעקב בר-און, פותחת פה לשטן: לאן נעלמה אופליה שטראל, הלא היא "סטלה המגמרת"?, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2016
- ↑ UNKNOWN, דבר, 12 ביולי 1973
- ↑ אופליה שטראל בהצגת יחיד, דבר, 16 ביוני 1975
- ↑ חוה נובק, התשוקה לתיאטרון טוב, דבר, 12 בספטמבר 1975
- ↑ חוה נובק, פירוש מעניין, ביצוע גס מדיי, דבר, 13 בדצמבר 1979
- ↑ שרית פוקס, הבמאי מבוקרשט, מעריב, 16 בנובמבר 1979
- ↑ Untitled, מעריב, 25 ביולי 1980
- ↑ שרית פוקס, מקום טוב באמצע, מעריב, 11 ביולי 1980
- ↑ Page 89 Advertisements Column 1, מעריב, 18 באפריל 1980
- ↑ יעקב הכהן, "משהו נשבר בחלומות שלי", מעריב, 20 בינואר 1981
- ↑ תיאטרון, העיר, 19 בדצמבר 1980
- ↑ גידי אורשר, צרפתיות שותות תה, העיר, 25 בספטמבר 1981
- ↑ תיאטרון, העיר, 19 במרץ 1982
- ↑ Page 32 Advertisements Column 1, דבר, 4 במרץ 1983
- ↑ מעגלים, דבר, 15 ביולי 1983
- ↑ אביטל מוסינזון, טוטו עכו, כל העיר, 27 בספטמבר 1985
- ↑ אדם הורוביץ, אורי, קומי, העיר, 10 באפריל 1987
- ↑ פסטיבל לילות יפו, העיר, 3 ביולי 1987
- ↑ שוש אביגל, תיאטרונטו, חדשות, 27 במרץ 1990
- ↑ כוחו של השחקן הבודד, העיר, 9 בפברואר 1990
- ↑ ספי קצב, "אני הדמות הטראגית של אסקימו לימון", באתר מאקו, 8 ביולי 2010
- ↑ אבנר שביט, אופליה שטראל, סטלה המגמרת: "למרות הכל, לא מתחרטת על 'אסקימו לימון'", באתר וואלה, 4 בנובמבר 2011
- ↑ סמדר שיר, ילדים משחקים בחיילים, מעריב, 28 בספטמבר 1978
- ↑ גידי אורשר, מה קרה לרובה?, מעריב, 2 באוגוסט 1978
- ↑ לאן השבוע, כל העיר, 1 באוגוסט 1980
- ↑ אלאונורה לב, המתיחה הגדולה, מעריב, 7 ביולי 1978
- ↑ שאול שיר-רן, קוסם על הגג, מעריב, 20 בספטמבר 1979
- ↑ יעקב בר און, "קולנוע זה עסק של מטורפים...", מעריב, 7 בנובמבר 1979
- ↑ סמדר שיר, יחסים בזווית של 45 מעלות, מעריב, 15 במרץ 1979
- ↑ טלוויזיה, Untitled, דבר, 25 בינואר 1980
- ↑ גידי אורשר, העיט, מעריב, 13 באוגוסט 1980
- ↑ מוזיקה באתר של אלון ויינשטוק
- ↑ רן בוקר, השחקנית אופליה שטראל (סטלה מ"אסקימו לימון") הלכה לעולמה בגיל 81, באתר ynet, 12 באפריל 2022
| מאגרי מידע | |
|---|---|
בקרת זהויות  |
|
- עולים בשנות ה-1960
- ישראליות ילידות מולדובה
- ניצולי השואה: מולדובה
- ילדים בשואה: מולדובה
- ניצולות השואה: רומניה
- ילדים בשואה: רומניה
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- זוכי פרס כינור דוד
- זוכות פרס כינור דוד
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה יהודיות רומניות
- נשים הקבורות בבית הקברות ירקון
- ישראליות שנפטרו מסרטן
- ישראלים שנפטרו מסרטן
- ישראליות שנולדו ב-1940
- ישראלים שנולדו ב-1940
- ישראליות שנפטרו ב-2022
- ישראלים שנפטרו ב-2022