רובה חוליות
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
אילן מושנזון  |
|---|---|
| הופק בידי |
איתן אבן |
| תסריט | אילן מושנזון |
| עריכה | ציון אברהמיאן |
| שחקנים ראשיים |
אריק רוזן יריב רובינשטיין מיכאל כפיר יהודית סולה אופליה שטראל |
| מוזיקה | יוסי מר-חיים |
| צילום |
גדי דנציג |
| מדינה |
ישראל |
| חברת הפקה | אולפני הרצליה |
| הקרנת בכורה |
1979 |
| משך הקרנה |
95 דק' |
| שפת הסרט |
עברית |
| סוגה |
סרט נעורים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
רובה חוליות הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1979, שנכתב ובוים על ידי אילן מושנזון.
העלילה מתרחשת באייר תש"י (מאי 1950) בתל אביב, ועיקרה מאבק אלים בין שתי קבוצות נערים, הלומדים באותה כיתה, כשברקע ההורים קשי היום, שחלקם הם ניצולי השואה.
הנערים בטוחים שהמלחמה ביניהם על שליטה היא צודקת כמו מלחמתם של המבוגרים. קבוצה אחת מצטיידת בכלי נשק מסוכן, שהם מייצרים בעצמם - רובה חוליות. זה היה קרש עץ ששויף לצורת רובה, ולחלקו הקדמי חברו גומייה עבה התפוסה בהדק. בתור קליע השתמשו בחוליות מתכת ששמשו לתמיכת המזרנים של מיטות סוכנות. קליע כזה היה מסוגל לפצוע קשה או לעקור עין.
הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין 1979 (מסגרת סרטי ילדים ונוער) ובפסטיבל לוקרנו 1979, שווייץ. התסריט זכה בפרס על שם שייקה אופיר.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוני שרייבר (אריק רוזן) הוא תלמיד בן 12 בבית ספר בבית ספר של זרם העובדים. הוא נמצא בראש קבוצה הנלחמת בקבוצה שנייה בפיקודו של עדי. יום אחד הוא חוזר מבית הספר ולבדו ומותקף על ידי עדי וקבוצתו שלא לפי הכללים שאסור לתקוף יחיד. ידו נשברת ומגובסת ולהורים ולמורה הוא מספר "שנפל".
אביו של יוני (מיקי כפיר) נלחם במלחמת העצמאות ומנהל כעת חנות. אמו של יוני (יהודית סולה) עלתה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה וכל משפחתה נשארה בפולין. היא נוסעת מדי פעם לחיפה כשמגיעה אניית עולים כדי לראות אם נמצאים בתוכם בני משפחתה. כל ערב היא מאזינה לרדיו להודעות "המדור לחיפוש קרובים".
המורה נח (לאו יונג) מחדיר בתלמידים ציונות ומוביל אותם בטיול לכיבוש משלטים כדי לשחרר את ירושלים כמו שעשו הוריהם. הם מתייחסים אליו בלעג מפריעים לו וזוכים לנזיפה ואיומים מהמנהל (לואיס רוזנברג).
בשכונה מסתובבת אישה, ניצולת שואה, הנחשבת כמטורפת ומכונה "פלשתינה" (אופליה שטראל). הילדים מתגרים בה וזורקים אבנים על הצריף בו היא גרה בשכונת מחלול.
משטר הצנע והמצב הכלכלי הקשה גורם לחלק מהעולים לעזוב את הארץ בכיסוי של "נוסעים לחיפה" וכך גם ידידת המשפחה הניה (מיכאלה מרקוביץ).
המלחמה בין הילדים מחריפה. קבוצה יוני מכינה רובי חוליות לקרב המכריע. עדי פורץ לדירתו של יוני וגורם שם הרס. אביו של יוני מבקש ממנו שיפסיק עם המלחמות אך הוא מסרב ואביו מכה אותו בחגורה עד שהאם מפרידה ביניהם. יוני בורח מהבית, מסתתר במקום המסתור של חבורתו ומחכה לקרב.
בקרב הסופי עומדים יוני מול עדי. יוני יורה בו מרובה החוליות ועדי נפגע בראשו ונופל. יוני חושב שהרג אותו ובורח לעבר הים. תוך הבריחה הוא נפצע בברכו.
על החוף עומדת "פלשתינה" וצועקת לעבר הים. היא מבחינה בו, מתקרבת אליו ומתחילה לטפל בברכו. הוא נרתע בהתחלה אבל היא מכניסה אותו לצריף שם הוא רואה תמונות של ילדיה ומשפחתה שנספו בשואה ומבין שאלימות מובילה לאלימות ואינה פותרת דבר. כאשר חבריו מגיעים לצריף ומתחילים לידות אבנים הוא יוצא לקראתם ומבקש מהם להפסיק. הם קוראים לו גיבור ומבקשים שיצטרף אליהם אבל הוא מעדיף לעזוב אותם ולחזור להוריו.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| אריק רוזן | יוני שרייבר |
| יהודית סולה | אמא של יוני |
| מיקי כפיר | אבא של יוני |
| אופליה שטראל | פלשתינה |
| לאו יונג | המחנך נח |
| לואיס רוזנברג | המנהל |
| מיכאלה מרקוביץ | הניה |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתפקיד הראשי של יוני שרייבר שיחק אריק רוזן, אז בן 12, לצידו שיחקו גם הילדים יריב רובינשטיין, נדב ברנר ונסים אליעז. בסרט שיחקו גם יהודית סולה, ליאו יונג, מיכאל כפיר, לואיס רוזנברג ואופליה שטראל (בתפקיד פלשתינה).
התסריט זכה במענק של משרד המסחר והתעשייה. המפיקים היו הישראלי איתן אבן והאמריקאים ריצ'רד סנדרס וג'ון הארדי, שלושתם למדו ביחד עם אילן מושנזון בלונדון. הצלם היה גדי דנציג, העורך ציון אברהמיאן והמלחין יוסי מר-חיים. עיצוב אומנותי איתן לוי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"רובה חוליות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "רובה חוליות", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "רובה חוליות", באתר אידיבי
"רובה חוליות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- רובה חוליות, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
