אורות הגז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורות הגז
399px-Gaslight-1944.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Gaslight
בימוי: ג'ורג' קיוקור
הפקה: ארתור הורנבלו
תסריט: ג'ון ואן דורטן
וולטר ריש
ג'ון בלדרסטון
עריכה: ראלף ווינטרס
שחקנים ראשיים: אינגריד ברגמן
שארל בואייה
ג'וזף קוטן
מוזיקה: רוניסלב קאפר
צילום: ג'וזף רוטנברג
חברת הפצה: מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה: 4 במאי 1944
משך הקרנה: 114 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב הפקה: 2.068 מיליון דולר
הכנסות: 4.613 מיליון דולר
פרסים: שני פרסי אוסקר
פרס גלובוס הזהב
דף הסרט ב-IMDb

אורות הגזאנגלית: Gaslight) הוא סרט מתח בבימויו של ג'ורג' קיוקור. תסריט הסרט מבוסס על מחזה באותו שם מאת פטריק המילטון משנת 1938. המחזה עוּבד לראשונה לסרט בשנת 1940; סרטו של קיוקור הוא הגרסה הקולנועית השנייה של המחזה; בסרט זה שיחקו אינגריד ברגמן, שארל בואייה, ג'וזף קוטן ואנג'לה לאנסברי.

הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, כולל הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר לבואייה, השחקנית הטובה ביותר לברגמן ושחקנית המשנה הטובה ביותר ללאנסברי (שבעבורה היה זה הופעת בכורה בקולנוע); ברגמן זכתה על משחקה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (הראשון שלה) ובפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את סיפורה של פאולה אלקיסט (אינגריד ברגמן), שבילדותה הייתה עדה לרצח דודתה (שגידלה אותה) - זמרת האופרה אליס אלקיסט; הופעתה של הילדה בזירת הרצח מפריעה לרוצח למצוא את תכשיטיה המוחבאים של הדודה. פאולה נשלחת לאיטליה כדי לפתח את קולה אצל המאסטרו גוארדי (אמיל ראמאו), שהיה גם המורה לזִמרה של דודתה; היא מתאהבת בנגנו של המאסטרו, גרגורי אנטון (שארל בואייה), והם מחליטים להתחתן.

גרגורי מעוניין לגור בלונדון, בעוד פאולה נרתעת מלחזור לשם בגלל זיכרונותיה מליל הרצח; לבסוף היא מתרצה והם עוברים לגור בבית דודתה המנוחה. כשהם עורכים סיור בבית, פאולה מגלה מכתב מאדם בשם סרגיס באוור, שנשלח אל דודתה יומיים לפני הירצחה. גרגורי נראה נסער מגילוי המכתב והוא חוטף אותו מידיה של פאולה.

בתקופת מגוריהם המשותפים בבית, גרגורי משכנע את פאולה שהיא מאבדת בהדרגה את שפיות דעתה; הוא אף מספר לה שגם אימה הייתה מחלת נפש; גרגורי עושה זאת כי הוא בעצם סרגיס באוור, רוצח דודתה; הוא רוצה לחפש את התכשיטים שלא הספיק לשדוד בליל הרצח, ומעוניין שרעשי החיפוש שלו בבית יתפרשו על ידי אשתו כיצירי הדמיון החולני שלה; פאולה אכן מפרשת כך את הרעשים; התנהגותה המפוחדת מטילה אימה על המשרתת ננסי אוליבר (אנג'לה לאנסברי), ואילו פאולה מצידה משוכנעת שהמשרתת שונאת אותה.

פאולה פוגשת במקרה את הבלש המשטרה בריאן קמרון (ג'וזף קוטן), מעריצהּ של דודתה המנוחה; הוא שם לב להתנהגותו המוזרה של בעלה ובעזרת המשרתת ורכלנית השכונה מפענח את רצח דודתה של פאולה; לבסוף, הבלש מצליח להיכנס לביתם של בני הזוג ולהחזיר לפאולה את הביטחון בשפיותה; הוא מגלה לה את תוכניתו של בעלה וניגש לעצור אותו - זמן קצר אחרי שהוא גילה את התכשיטים המוחבאים; אחרי שבעלה כבר קשור לכיסא, פאולה נוקמת בו בכך שמועררת בו את האשליה, שהיא תעזור לו לברוח ולהתחמק מהמעצר, מהמשפט ומההוצאה להורג.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]