מניפולציה רגשית
מָנִיפּוּלַצְיָה רגשית (נקראת גם סחיטה רגשית; בעברית טִפְלוּל[1] רגשי), היא סוג של השפעה חברתית, בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר, באמצעות טקטיקות הנקשרות עם ערמומיות (הצגה משכנעת של מידע מסולף), רמייה או ניצול. במצב זה האדם מנסה להביא אדם אחר לחוש, לחשוב, או להתנהג באופן מסוים, על ידי הצבת טענה בפני מושא המניפולציה, שעשויה להישמע אמינה ואפילו מדויקת, אך ככלל אינה כזו, והיא משקפת סילוף מודע של המציאות, ומביאה להטעיית המאזין; זאת לצורך רווחתו או טובתו האישית של מבצע המניפולציה.
אדם המשתמש בטכניקה זו לעיתים תכופות מכונה מניפולטור, וקיימת נטייה להחשיב אנשים בעלי יכולת זו למתוחכמים קמעה, ולעיתים גם לבעלי יכולת התנסחות גבוהה יחסית. בין השאר, הרצון להשיג ממון ומשאבים, או לקבל תחושת גמול נפשי, עשויים להביא אנשים להתנהג במניפולטיביות. טכניקות רטוריות הנפוצות בעשיית מניפולציות הן למשל דמגוגיה, דחלול, סרקזם, ואף צורות מסוימות של הומור.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אישה המנסה לגרום לבן זוגה לשעבר לשוב אליה בטענה כי הוא מתאים רק לה, ורק היא מבינה את מטען אישיותו הספציפי, על אף ידיעתה שאין הדבר כך, או על ידי ניסיונות פיתויו באופנים מיניים שונים.
- חברת תרופות שמנסה לפרסם טיפול תרופתי על ידי הפחדה – לאוכלוסייה שלא נמצאת בכלל סיכון, למשל חיסון נגד מחלות מין – לתינוקות.
- אדם הנחשף לתחושת עליונות הטוען בפני אדם אחר כי רק כאשר יתבגר יבין את הנאמר, זאת כאשר האדם יודע שהמאזין הבין את הנאמר. אם המאזין מביע מבע המסכים עם הטענה, הרי שמבצע המניפולציה השיג את התחושה לה נחשף.
- אישה עשירה הטוענת בפני בן זוגה מנישואי תועלת כי אם יעזוב אותה, יהפוך לחסר כל, על אף שאין כל הכרח לכך.
- אדם המשכנע את זוגתו כי אם תעזוב אותו, עלול הוא לפגוע בעצמו, וכך מאלץ אותה להישאר בזוגיות עמו בניגוד לרצונה.
היבטים מוסריים ואתיים של מניפולציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא כל מניפולציה נחשבת מזיקה או לא מוסרית. במצבים מסוימים היא יכולה דווקא לתרום לרווחת האדם. כך למשל, סקירה שיטתית ומטא אנליזה[2]מצאה שכאשר מדגישים בפני אדם את ההנאה או התחושות הטובות שפעילות גופנית יכולה לגרום להן - אפילו מבלי לשנות את העובדות - הדבר עשוי להשפיע על הדרך שבה הוא חושב ומרגיש כלפי הפעילות, ואף לעודד אותו להשתתף בה. פעולה כזו נחשבת למניפולציה רגשית, אך כשהיא נעשית בכוונה טובה, מתוך רצון לעזור לאדם לקבל החלטות שמקדמות את בריאותו, היא נתפסת אתית ואף מועילה.
דוגמה נוספת עולה מהתחום הרפואי. לעיתים נוצרות סיטואציות מניפולטיביות בין רופאים למטופלים, במיוחד כאשר ננקטים אמצעי השפעה עקיפים - כמו הצגת מידע באופן סלקטיבי או לא שקוף, העלול להטות את שיקול הדעת של המטופל. מחקר סקירה ומטא-אנליזה[3]שבחן את השפעת הטיפול המנואלי (Spinal Manipulative Therapy)[4] על חולי מיגרנה מצא ירידה מסוימת בתסמינים, אך התריע מפני כשלים חמורים במחקרים, העדר דיווח על תופעות לוואי, ומידע חלקי שנמסר למטופלים. מצבים כאלה מעלים חשש לפגיעה באוטונומיה של המטופל, ועשויים להיחשב כמניפולציה - גם כאשר כוונת המטפל היא חיובית.
גם במחקר הפסיכולוגי, מניפולציה אינה בהכרח בעלת קונוטציה שלילית. לרוב, היא מתייחסת להפעלה מבוקרת של משתנים במטרה לבחון קשרים סיבתיים. עם זאת, חוקרים בתחום מזהירים מפני שימוש לא מדויק במניפולציות ניסיוניות, וקוראים להבחין בין סוגי בדיקות שונות ולמדוד את עוצמת ההשפעה באופן מדויק וכמותי.[5]
מניפולציה בהקשר הזוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים רבים מצביעים על כך שמניפולציה רגשית באה לידי ביטוי באופן מובהק במערכות יחסים זוגיות. במחקר[6] מטא-אנליזה רחב היקף שבוצע בשנת 2020 נמצא כי קיים קשר חיובי מובהק (אך מתון) בין היכולת לזהות, להבין ולווסת רגשות, לבין השימוש באותן יכולות כדי להשפיע ולשלוט באחרים בתוך הקשר הזוגי. החוקרים ציינו כי אינטליגנציה רגשית גבוהה אינה משמשת בהכרח לקידום אמפתיה או תקשורת בריאה, אלא יכולה לשמש גם ככלי להשגת יתרון רגשי או חברתי במיוחד בקרב אנשים בעלי נטיות מקיאווליסטיות (אנ'). בהקשר הזוגי, הדבר עשוי להתבטא בהתנהגויות כמו הפעלת אשמה, ניצול רגשות פחד או חוסר ביטחון של בן/בת הזוג, והצגה סלקטיבית של רגשות לצורך השגת שליטה רגשית.
מחקר[7] מטא-אנליזה נוסף חיזק את הקשר שבין גורמים אישיותיים ובין הופעת מניפולציה רגשית במערכות יחסים אינטימיות. המחקר מצא כי כאשר אדם מנסה לשלוט בקשר או לשמרו הוא מפעיל רגשות כמו פחד, אשמה וחובה כדי לגרום לצד השני לפעול כרצונו. הממצא נמצא מובהק במיוחד בקרב נשים, ונראה כי תפקידן החברתי המגדרי מחזק את הנטייה לוותר על צרכים אישיים כדי למנוע דחייה או פירוד. בכך, המניפולציה הופכת לאמצעי שליטה הדדי במערכות יחסים, לעיתים סמוי ולעיתים גלוי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיר נוי לוין, מניפולציה ריגשית, באתר "חיבורים"
- חוה אוסטרובסקי, מניפולציות רגשיות -האם אתה מנוהל רגשית?
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טִפְלוּל במילון מונחים יחידים [כללי] (תשל"א–תשפ"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Ryan E. Rhodes, Gray ,Samantha M., Cassandra and Husband, Experimental manipulation of affective judgments about physical activity: a systematic review and meta-analysis of adults, Health Psychology Review 13, 2019-01-02, עמ' 18–34 doi: 10.1080/17437199.2018.1530067
- ^ Pamela M. Rist, Audrey Hernandez, Carolyn Bernstein, Matthew Kowalski, Kamila Osypiuk, Robert Vining, Cynthia R. Long, Christine Goertz, Rhayun Song, Peter M. Wayne, The Impact of Spinal Manipulation on Migraine Pain and Disability: A Systematic Review and Meta-Analysis, Headache: The Journal of Head and Face Pain 59, 2019, עמ' 532–542 doi: 10.1111/head.13501
- ^ Manual Therapy, Howard Head Sports Medicine
- ^ Emma Ejelöv, Timothy J. Luke, “Rarely safe to assume”: Evaluating the use and interpretation of manipulation checks in experimental social psychology, Journal of Experimental Social Psychology 87, 2020-03-01, עמ' 103937 doi: 10.1016/j.jesp.2019.103937
- ^ Nguyen Nhu Ngoc, Nham Phong Tuan, Yoshi Takahashi, A Meta-Analytic Investigation of the Relationship Between Emotional Intelligence and Emotional Manipulation, Sage Open 10, 2020-10 doi: 10.1177/2158244020971615
- ^ Mandira Mishra, Mark S. Allen, Rejection sensitivity and romantic relationships: A systematic review and meta-analysis, Personality and Individual Differences 208, 2023-07, עמ' 112186 doi: 10.1016/j.paid.2023.112186
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.