שארל בואייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שארל בואייה לצדן של הדי לאמאר וסיגריד גיורי בסרט "אלג'יריה", 1938

שארל בואייה (Charles Boyer; ‏28 באוגוסט 1899- 26 באוגוסט 1978), היה שחקן קולנוע צרפתי, מועמד ל-4 פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעותיו בסרטים " כיבוש", "אלג'יריה", "אורות הגאז" ו"פאני" .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל בואייה נולד בקומונה פיגאה שבחבל מידי-פירנה, צרפת, בנם של אוגוסטין לואיז דוראן ומוריס בואייה. גילה את הקולנוע ואת תיאטרון בגיל שבע והופיע עבור חיילים צרפתים בזמן שעבד בבית חולים מקומי במלחמת העולם הראשונה. את השכלתו רכש בפריז, שם גם הופיע לראשונה על במת תיאטרון ובמספר סרטים שקטים. עבר להתגורר בארצות הברית לאחר שחתם על חוזה עם חברת ההפקה המפורסמת מטרו גולדווין מאייר. בתחילת דרכו בהוליווד לא התבלט בואייה מאחר ששיחק בסרטים שקטים. עם כניסת הסאונד לקולנוע הפך לכוכב בזכות קולו העמוק. בנוסף לצרפתית ואנגלית דיבר גם ספרדית, איטלקית וגרמנית.

תחילת דרכו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואייה התגלה לראשונה בקומדיה "אישה אדומת שיער" לצידה של כוכבת הקולנוע ג'ין הארלו. בשנת 1934 זכה להכרת הקהל בצרפת לאחר התפקיד הראשי שביצע בסרטו של הבמאי האוסטרי המוערך פריץ לאנג "ליליום". בהמשך דרכו בקולנוע בשנות ה-30 זכה להופיע לצד כוכבות קולנוע מובילות לדוגמת מרלן דיטריך בדרמה "הגן של אלה" בתפקיד הכומר בוריס אנדרובסקי, קתרין הפבורן בדרמה "שבר הלבבות", קלודט קולבר בסרטים "עולמות פרטיים" ו" טוברייך" ודניאל דארייה בדרמה ההיסטורית "מאיירלינג" בתוך רודולף נסיך אוסטריה.

ההצלחה בהוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועמד בשנת 1938 הועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בתפקיד נפוליאון בונפרטה בדרמה ההיסטורית "כיבוש", בסרט כיכב לצידה של כוכבת הקולנוע השבדית הנערצת באותן השנים גרטה גרבו. בשנה שלאחר מכן הועמד לפרס פעם נוספת על הופעתו בדרמת הפשע הרומנטית "אלג'יריה" בה שיחק בתור הגנב המפורסם פפה לה מוקו הבורח לצרפת לאחר שוד גדול שביצע באלג'יריה. ב-1939 שיחק לצידה של השחקנית המצליחה איירין דואן בדרמה הקומית הקלאסית של לאו מקארי "סיפור של אהבה" בתפקיד הצייר הצרפתי מישל מרנט ובדרמה "כשהמחר מגיע".

בתחילת שנות ה-40 הופיע בדרמות "עכבו בעד השחר" בתפקיד הג'יגולו ג'ורג'ס לאסובסצ'ו לצידה של כוכבת הקולנוע אוליביה דה הבילנד, "כל זה, וגם גן עדן" בתפקיד הפוליטיקאי הצרפתי צ'אלס דה פרסלין, "פגישה לאהבה" "רחוב לאחור" ו "מעשיות מנהטן".

בטקס האוסקר של שנת 1943 קיבל בואייה מהאקדמיה פרס הוקרה מיוחד על פועלו, באותה השנה הופיע גם בדרמה "הנימפה הקבועה" בתפקיד המלחין לואיס דוד לצידה של השחקנית זוכת האוסקר ג'ואן פונטיין. בשנת 1944 הועמד בפעם השלישית בקריירה שלו לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו במותחן של ג'ורג' קיוקור "אורות הגאז" בו שיחק בתפקיד ג'ורג'י אנטון. בסרט הופיע לצידה של הכוכבת השבדית אינגריד ברגמן, איתה גם שיחק כארבע שנים לאחר מכן בסרט "שער הניצחון".

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 הועמד לראשונה בקריירה הארוכה שלו לפרס גלובוס הזהב על תפקידו בדרמה "הזמן המאושר" בתור ג'קו אביו של הילד רוברו "ביבי" בונרד, בנוסף גם קיבל פרס טוני מיוחד על תפקידו במחזהו של ג'ורג' ברנרד שו "דון ז'ואן בגיהנום" . ב-1953 הופיע בדרמה הצרפתית של מקס אופולס "העגילים של מאדאם דה..." בתפקיד הגנרל אנדרה. בשנת 1956 הועמד לפרס אמי על הופעתו בסדרה הקומית המצליחה "Four Star Playhouse" והשתתף בסרט המפורסם "מסביב לעולם בשמונים יום". ב-1958 שיחק בסרט המלחמה התקופתי של אנתוני קווין "הפיראט".

ב-1961 הועמד בפעם הרביעית בקריירה לפרס האוסקר על תפקידו בדרמה "פאני". ב-1962 הופיע בדרמת המלחמה של וינסנט מינלי "ארבעת פרשי האפוקליפסה". ב-1963 הועמד לפרס טוני על הופעתו במחזה הקומי "לורד פונגו". ב-1964 שיחק בשמונה פרקים בסדרת הפעולה המוערכת "הקשוחים". ב-1966 שיחק בדרמת המלחמה של רנה קלמנט ע"פ תסריטם של פרנסיס פורד קופולה וגור וידאל "האם פריז בוערת?" והשתתף בקומדיית הפשע של ויליאם ויילר "איך לגנוב מיליון".

ב-1967 שיחק בקומדיה "יחפים בפארק" לצידם של רוברט רדפורד וג'יין פונדה ובסרט הלא רשמי מסדרת סרטי ג'יימס בונד "קאזינו רויאל". בשנת 1974 זכה בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל קאן על הופעתו בסרטו של אלן רנה "סטביסקי" בתפקיד הברון ראול, אריסטוקרט וחברו של הפושע אלכסנדר סטביסקי (ז'אן-פול בלמונדו) . את הפרס חלק ביחד עם ג'ק ניקולסון שזכה על הופעתו בסרט "הפרט האחרון". בשנת 1976 ערך את הופעתו האחרונה כשחקן בפנטזייה המוזיקלית של וינסנט מינלי "עניין של זמן".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 נישא לשחקנית האנגלייה פטרישיה פטרסון, ופטרסון היו נשואים במשך 44 שנה עד לפטירתה של פטרסון. בשנת 1942 קיבל אזרחות אמריקאית. בנו מייקל צ'ארלס בואייה התאבד בגיל 21 תוך כדי ביצוע רולטה רוסית לאחר שנפרד מחברתו. לבואייה שני כוכבים על שמו בשדרת הכוכבים של הוליווד.

התאבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באוגוסט 1978 יומיים לאחר פטירת אשתו ממחלת הסרטן ויומיים לפני יום הולדתו ה-79 התאבד בואייה בבית של חברו שבעיר סקוטסדייל, אריזונה. הוא הובהל במצב קריטי לבית חולים בפיניקס שם נקבע מותו. בואייה נקבר בבית הקברות הקתולי "הולי קרוס" שבקלובר סיטי, קליפורניה לצד אשתו ובנו.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]