אותיות אור
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
הפסל בגן הספרייה הלאומית, דצמבר 2023 | |
מידע כללי | |
---|---|
פַּסל | מיכה אולמן |
תאריך יצירה | 2023 |
טכניקה וחומרים | אבן, בטון, זכוכית |
נתונים על היצירה | |
מיקום |
הספרייה הלאומית ירושלים שבישראל |
קואורדינטות | 31°46′32″N 35°12′14″E / 31.775671807017°N 35.203987394963°E |
אותיות אור (2023) הוא פסל סביבתי של הפסל הישראלי מיכה אולמן. הפסל מוצב בגן המקיף את הבניין החדש של הספרייה הלאומית שבקריית הלאום בירושלים.
הזמנת הפסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת תכנון הבניין החדש של הספרייה הלאומית, הוזמן הפסל מיכה אולמן על ידי יו"ר הספרייה דוד בלומברג להציע פסל שיוצב בגן הסמוך. אולמן התבקש להגיב לעבודה שלו "ספרייה", המוצבת בברלין ומנציחה את שריפת הספרים שהתרחשה במקום.
הפסל "אותיות אור" בין משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והיכל הספר ובניין הספרייה הלאומית. בשונה מעבודתו בברלין, אשר ניתן לראות אותה דרך חלון ברצפת הכיכר אך אין גישה לתוכה, אולמן תכנן פסל זה כך שניתן להסתובב בו, לגעת, להיכנס למפלס התחתון ואף להשפיע עליו באמצעות הטלת צל.
על היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה היא מערכת פיסולית עשויה אבן, אור וצל, בשני מפלסים, מעל ומתחת לפני הקרקע. העבודה מבוססת על האלפבית העברי וכוללת שני אלמנטים מרכזיים:
ההשראה לפיתוח עבודה זו היא "ספר יצירה" הקדום, המתאר את יצירת העולם ב־22 אותיות.
עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול, חצובות ברוח, קבועות בפה, בחמישה מקומות: אהח"ע בגרון, גיכ"ק בחיך, דטלנ"ת בלשון, זסשר"ץ בשיניים, בומ"ף בשפתיים
— ספר יצירה ב', ג
הנושא המוביל ביצירה הוא הקול, קול הגיית האותיות השונות, המסתמך על המצאת האלפבית הקדום המבוסס על מתן סימנים לקולות. אולמן מבקש להראות באופן מוחשי באמצעות החללים היוצרים את צורת האות באבן כיצד מופקים צלילי האותיות באמצעות האוויר הנשלח לפה וכיצד נוצרת זיקה בין הסימן הגרפי של האות לצליל שלה המאפשר את הדיבור. שיחה בין אנשים אומר אולמן היא קונצרט, והעבודה שלו היא בבחינת "רואים את הקולות".
האלמנטים ביצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלמנט הראשון נמצא מעל פני הקרקע. שמונה־עשרה אותיות עשויות אבן כגובה קומת אדם ניצבות במעגל ויוצרות תחושה של גלגל אין־סופי. סדר האותיות בגלגל מבוסס על קבוצות האותיות בהתאם למיקומן בפה. האותיות נבראות מן הרווחים והאור שחודר בין האבנים. האבנים מטילות צל, ודרך החלל שביניהן חודרים האוויר והאור, שיוצר את צורת האות עצמה. אותיות האור מתארכות ומתקצרות, נפתחות ונסגרות בהתאם לזווית השמש במהלך היום ועונות השנה. הצופה יכול לעבור דרך הרווחים באותיות האבן עם צילו, וכך הוא משתתף ב"כתיבה" באור ובצל.
האלמנט השני מופיע ברצפת הרחבה במרכז מעגל האבנים. שלושה חלונות זכוכית משולבים בגובה הרצפה ופתוחים אל חדר תת־קרקעי. צורת החלונות היא כשל האות הראשונה בשלוש שפות, אליף ערבית הפונה למזרח, אל"ף עברית לצפון ו־A לטינית הפונה למערב. שלוש האותיות יוצרות צליל זהה בשלוש השפות. דרך האותיות השקופות ניתן לראות את האור החודר פנימה ויוצר את צורתן על רצפת המפלס התחתון. גם כאן, המראה של היצירה משתנה בהתאם לאור השמש החודר דרך האותיות השקופות ומשנה את צורתן בהתאם למיקום השמש במהלך היום ובהתאם לעונות השנה.
אל החדר התת־קרקעי מוביל שביל מקורה שהוא מעין מנהרה. על קירות המנהרה ובתקרתה חקוקות האותיות שמבוטאות באמצעות הגרון (האותיות הגרוניות): ח; ע; ה. המנהרה, על האותיות החקוקות בה, היא מעין "גרון" שמוביל אל הפה האנושי, כפי שמדמה אותו האומן. על קירות ה"פה" הזה מטיל אור השמש החודר מבעד לחלונות הקרועים בתקרה (שהיא רצפת הכיכר) את צורת האות הראשונה בעברית, ערבית ולטינית. במהלך היום והשנה נוצר על גבי הקירות מופע בלתי נפסק של "אותיות אור".
מועדי השתקפות מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולמן נעזר במומחה לאסטרונומיה כדי לתכנן במדויק באיזה אופן ישתקפו שלוש האותיות בחדר התת־קרקעי בשלושה מועדים: (1) יום השוויון; (2) היום הקצר ביותר בשנה; (3) היום הארוך ביותר בשנה.
ביום הארוך ביותר בשנה יופיעו צורות שלוש האותיות במרכז הרצפה של החדר התת־קרקעי. ביום הקצר ביותר בשנה הם יופיעו על הקיר הצפוני שלו. ביום שמציין את נקודת השוויון האות אל"ף משתקפת כולה על הקיר הצפוני של החדר בעוד ששוליה התחתונים נוגעים ברצפתו.
בהשראת "ספר יצירה", האותיות המשתנות בהתאם לאור הן מעין מקבילה חזותית להגיית קול האותיות בפה. סימנים קטנים בבוקר במפלס העליון הופכים לאותיות גדולות לקראת הצוהריים והן נעלמות לעת ערב. האותיות החסרות עשויות אוויר. זה החומר המאפשר את הדיבור בכל השפות, והוא קודם לכתיבה. בכל יום, עם הזריחה, ניתן לברוא את השפה מחדש ולראות את לידתה הן בצל במעגל העליון הן בהשתקפות האור בחלק התחתון.
הבחירה הצורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעגל הוא צורה אסטרונומית בסיסית. הגלגל המסתובב יכול להזכיר גם צורת ספר המסתובב על צירו. האבנים יכולות להיראות כדפי ספר. הצל היומי הנמצא בבוקר בצד מערב עובר עם האות בצוהריים לצד מזרח כמו העברת דף אחרי דף ממערב למזרח. כך נוצר חיבור בין השפה לטבע האוניברסלי. שלוש האותיות במרכז משמיעות אותו קול ומבטאות את יחסי הגומלין בין השפות ואת המכנה המשותף האנושי, התרבותי והדתי ברוח הנביאים.
"אותיות אור" ואנדרטת "ספרייה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה "אותיות אור" מתכתבת עם יצירה חשובה אחרת של הפסל, "ספרייה". אנדרטה זו הוקמה כיד זיכרון לשריפת הספרים שהנאצים חשבו למסוכנים ואסורים לקריאה. השריפה התרחשה ב-10 במאי 1933 בכיכר פרנץ-יוזף, או כיכר האופרה, ששמה הוחלף לכיכר בבל, בברלין, זו הייתה שנת עלייתו של היטלר לשלטון. האנדרטה הוזמנה בידי עיריית ברלין לציון חמישים שנה לאירוע ולהזכירו לדיראון עולם.
האנדרטה היא חדר תת-קרקעי, קובייה שאורך כל צלע שלה 5 מטרים, בעל תקרת זכוכית (שהיא רצפת הכיכר), הנמצא מתחת לכיכר במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר הריק מואר בתאורה פנימית לא משתנה וקירותיו מכוסים במדפי ספרים ריקים ולבנים, המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי שנותר לאחר שריפת הספרים.
ב"ספרייה" בברלין בולטים היעדרותם של ספרים, "שריפת השפה" בלשונו של אולמן, ואווירת ההעדר, המוות הנצחי כמו בבור קבר קרוע בכיכר. ואילו ב"אותיות אור" בולטים ההשתנות המתמדת, אור השמש וההתהוות של האותיות ממנו - "לידת השפה". האותיות המתהוות ביצירה, שיכולות להתלכד בתהליך אינסופי למילים מהוות את תחילת הדרך לכתיבת ספרים חדשים במקום אלה שהושמדו.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נעמה ריבה, "לא נבנה בישראל פרויקט כזה": בצל האסון, הספרייה הלאומית נפתחה לספק נחמה לאומה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
- אותיות-האור, אתר "המחסן של גדעון אפרת"