קריית הלאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריית הלאום.jpg

קריית הלאום (נקרא גם קריית האומה, באנגלית: National Precinct) הוא מתחם בירושלים הכולל חלק נכבד ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, והקמתו נמשכת לשם העברת יחידות ממשלתיות נוספות אליו.

שטחו של המתחם כולל את קריית הממשלה ע"ש דוד בן-גוריון, הכנסת, חורשת קריית הממשלה, גן סאקר ולצדו בית הקברות שייח' באדר, התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע, גן מנורת הכנסת ולצדו גן הוורדים, בית החייל, בית יד לבנים, ומרכז תזמורת משטרת ישראל[דרוש מקור].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה ב-1948 והכרזתה של ירושלים כבירת מדינת ישראל החלו מיד באיתור שטח במרכז ירושלים עבור מוסדות השלטון ומשרדי המדינה הראשיים. תחילה חיפשו שטח במרכז העיר ליד רחוב יפו ומשלא נמצא, אותר שטח במערב העיר - "גבעת רם", ששימש לפני קום המדינה כשטח אימונים של ארגון "ההגנה" בירושלים והיה חלק מן הכפרים הערביים שייח' באדר ואבו סיל. שלושת בנייני הממשלה הראשונים הוקמו בשנות ה-50 ללא תוכנית בניין עיר מסודרת עם מבנים מפוזרים ללא דרכי גישה מסודרות ובשנת 1966 הוקם לידם גם בניין הכנסת ללא תוכנית מתאר מסודרת למקום. בסוף שנות ה-80 החליטה הנהגת המדינה להכין תוכנית מסודרת עבור קריית הממשלה בפרט ואזור גבעת רם והכניסה הראשית לירושלים בכלל. התוכנית החדשה נקראה בשם "קריית הלאום" (או "קריית האומה") ונכללו בה בנוסף לבנייני הממשלה גם מוסדות תרבות לאומיים כגון: בניין הספרייה הלאומית, בניין הגלריה הלאומית, ובניין ארכיון המדינה. לאחר חנוכת קריית הלאום מתוכננים לעבור אליה כל משרדי הממשלה כולל אלו המצויים כיום בקריית מנחם בגין במזרח העיר.

במשך השנים שונו מספר שמות של רחובות בקריית הלאום: "רחוב העם" הפך להיות "דרך רופין", "דרך ליגת נשים ישראלית" הפך להיות "שדרת המוזיאונים הלאומית", ואילו "שדרות האומה" שונה ל"רחוב הנשיא השישי" (ע"ש חיים הרצוג).

בשנת 2009 אושרה בממשלת ישראל הקמתו של פרויקט אלמוג - מבנה חדש בשטח קריית הלאום שהיה אמור לכלול את משרד ראש הממשלה ובית ראש הממשלה[1]. בהמשך אותה שנה, עם מינויו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, הקפיא את התוכנית[2]. בשנת 2013 הוחלט על הקמת ועדה מיוחדת שתבחן את נחיצות הפרויקט[3].

בשנת 2010 חתמה ממשלת ישראל על הסכם עם משרד אדריכלים הולנדי שאמור לתכנן את הפרויקט ולסיימו בתוך 20 שנה. במקביל חתמה הממשלה על הסכם עם משרד אדריכלים ישראלי שאמור לתכנן ולסיים את פרויקט הכניסה לעיר בתוך 5 שנים ושאמור להתחבר אל קריית הלאום בצדה הצפוני. האזור אמור לכלול חניות רבות לכלל האורחים הזרים במקום והמבקרים הישראלים שעתידים להגיע לאזור. בנוסף מתוכנן לכלול האזור גם שדרות חדשות ורחובות להולכי רגל שיעברו מעל כבישים שיושקעו אל מתחת לאדמה.

בשנת 2016 נחנך "רחוב מבקר המדינה" במקום בו נמצאים בנייני הנהלת מבקר המדינה.

תכנון עירוני וסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין מבקר המדינה ברחוב מבקר המדינה

בשטח הקריה המתוכנן ובסמוך לו קיימים מבני שלטון ותרבות רבים.

בקריית הממשלה, הנמצאת במרכז השטח, קיימים המבנים העיקריים של שלוש רשויות השלטון במדינת ישראל:

מדרום לקריית הממשלה נמצאים מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא, הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, ג'וינט ישראל, מוזיאון המדע והאוניברסיטה העברית - גבעת רם. בסמוך אל מוזיאון המדע בשטח שבין קריית הממשלה לבין האוניברסיטה העברית בשדרת המוזיאונים עתידים לקום בניין מוזיאון הטבע[4] בניין הספרייה הלאומית ובניין הגלריה הלאומית [דרושה הבהרה] האמור לקום בצורת גורד שחקים מסתובב [דרוש מקור].

את הקריה חוצה, ממזרח למערב, כביש שדרות יצחק רבין (כביש המע"ר החדש) המחבר בין שכונת נחלאות ושכונת קריית משה.

בחלקה הצפוני של הקריה נמצאים הארכיון הציוני המרכזי שלידו אמור לקום בניין ארכיון המדינה, משרדי המוסד לביטוח לאומי, בנייני האומה. כמו כן, באזור נבנה בניין חדש עבור משרד מבקר המדינה[5] ועתידים לקום בית ראש הממשלה החדש ובית הארחה למדינאים זרים. חלקה הצפוני של קריית הלאום הכולל גם את בנייני האומה חופף בחלקו לרובע מבוא העיר - פרויקט הקמת הכניסה הראשית החדשה של ירושלים.

מבנים נוספים שאמורים לקום בקריית הלאום הם משכן האקדמיה ללשון העברית[6] ובניין חדש למטה הארצי של משטרת ישראל.

תוכנית הקריה כוללת סלילת צירים ראשיים, מסילת רכבת קלה, שבילי הולכי רגל ושבילי אופניים תוך שילובה של קריית הלאום במע"ר החדש של ירושלים וחיבורה אל האוניברסיטה העברית.

בקריה עוברים מספר קווי תחבורה ציבורית עירוניים. בראשית העשור השני של המאה ה־21 הופעלו 2 קווי תחבורה ציבורית בין עירוניים, המקשרים את קריית הלאום עם חניון שפירים של הנתיב המהיר ומודיעין, ללא מעבר בתחנה המרכזית ירושלים.

כיכר הלאום והשדרה הממלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצמוד אל בניין ראש הממשלה החדש מתוכננת לקום כיכר גדולה שתקרא בשם: "כיכר הלאום" שאמורה לשמש בתור הכיכר הלאומית של מדינת ישראל. על פי התכנון תוביל אל הכיכר שדרה לאומית שבה יוצבו אנדרטאות וסמלים לאומיים ותשמש גם למצעדים ואירועים ממלכתיים בדומה אל שדרות ממלכתיות הנמצאות בערי בירה אחרות בעולם כגון: "המול" בוושינגטון הבירה בארצות הברית, או "שדרת המצעדים אנזא"ק" בקנברה, בירת אוסטרליה.

חניון קריית הלאום ובניין הסינמה סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הראשית אל בניין הסינמה סיטי

מבנה חניון שהוקם ב-2004 במרכז קריית הלאום עם כ־1,800 מקומות חנייה עבור המבקרים באזור הקריה. המבנה נמצא מול בית המשפט העליון והיו בו סניף מכבי אש, תחנת משטרה, סניפי בנק וסניף של המועצה לישראל יפה (עם כיכר הצופה אל גן סאקר.)

לאחר כמה שנים התברר שאין ביקוש לכל כך הרבה מקומות חנייה במקום זה ושהחניון לא מנוצל. עיריית ירושלים יזמה את שינוי ייעודו של השטח למתחם של קניות, בילוי ותרבות שיכלול 14 אולמות קולנוע. המתחם, שמופעל על ידי חברת סינמה סיטי[7] נפתח בתחילת שנת 2014 ועורר סערה ציבורית עקב מיקומו בקריית הלאום שהיה מיועד עבור הקמתה של כיכר ציבורית ובגלל סגירתו בשבת[8].

אנדרטאות ואתרי הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפינה הצפון-מזרחית של בית המשפט העליון הוצבה אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים ששכנה בעבר בין התחנה המרכזית ובנייני האומה. מעבר לכביש, בחלקו הצפון-מערבי של גן סאקר, נמצא אתר ההנצחה לזכר חטיבת הראל הקרוי: "גן חטיבת פלמ"ח הראל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 31°47′2.55″N 35°12′1.95″E / 31.7840417°N 35.2005417°E / 31.7840417; 35.2005417