אחרון (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
חנוך לוין  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה | פרוזה מקור, שירה מקור |
| הוצאה | |
| הוצאה | הספרייה החדשה |
| תאריך הוצאה | 2003 |
| מספר עמודים | 414[1] |
| עורך | מולי מלצר |
| סדרה | |
| ספר קודם | שירים - חיי המתים |
| הספר הבא | הרטיטי את לבי |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002316547 |
  | |
אחרון הוא ספרו האחרון של חנוך לוין, שפורסם ב-2003 בהוצאת הספריה החדשה, כ-4 שנים לאחר שלוין הלך לעולמו. הספר הוא למעשה אוסף של טקסטים מכל התקופות ומשלל הסוגות שבהן כתב לוין: פרוזה, תסריטים ותסכיתים, מערכונים, שירים ופזמונים, שלא נכללו בכרכי כתביו הקודמים. הספר אינו כולל מחזות.
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרוזה - 46 קטעי פרוזה קצרים, בעיקר משנות ה-90.
- קולף (1975) - תסריט; גרסה מוקדמת (שלישית) של התסריט שלבסוף הופק בתור פנטזיה על נושא רומנטי.
- פנטזיה על נושא רומנטי (1977) - גרסת הסרט (העשירית) של התסריט.
- תסכיתים ותסריטים - התסכית "תפסו את המרגל" (1967) והתסריטים "אנג'לה", "סיפור חניכות" ו"האהובה מפולניה".
- שירים ופזמונים- 44 יצירות, כולל 20 שירים שפורסמו קודם לכן בספר הילדים "הילדה חיותה רואה ממותה".
- מערכונים - 7 מערכונים, כולל 3 שעוסקים בדמויות צ'ופק ואפצ'יק שהופיעו בעבר בסדרת המערכונים איך צחקנו(בכרך "מערכונים ופזמונים 2 - הג'יגולו מקונגו")
- ראשונים - 19 פזמונים ומערכונים מוקדמים שנכתבו בין 1965 ל-1970.
- אחרונים - 21 שירים, כולל אלה שנכתבו על ערש דווי, ובפרט את שירו האחרון "הקומדיה הגדולה".
המהדורה המקורית של הספר כללה על עטיפתה את דיוקנו של לוין, ציורו של יגאל תומרקין. הספר חתם את סדרת כל כתבי חנוך לוין, ולכן גם הודפס בעיצובה האחיד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבריאל מוקד, "על הספר 'אחרון' מאת חנוך לוין", עכשיו, חוב' 69–70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 371–372.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק לאור, רק לבאים באהבה, באתר הארץ, ח' באלול תשס"ג, 5 בספטמבר 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחרון, חנוך לוין, באתר הספרייה החדשה
