החיפוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איה בני)
החיפוש (איה בני)
The Search
כרזה הסרט החיפוש
כרזה הסרט החיפוש
כרזה הסרט החיפוש
בימוי פרד זינמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לזר וכסלר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סיפור
ריצ'רד שווייצר
תסריט
ריצ'רד שווייצר, דייוויד וכסלר, מונגומרי קליפט
עריכה הרמן האלר
שחקנים ראשיים מונטגומרי קליפט
איוואן ז'אנדל
ירמילה נובוטנה
אלין מקמהון
מוזיקה רוברט בלום עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אמיל ברנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, גרמניה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 במרץ 1948
משך הקרנה 107 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
  • פרס האוסקר לסיפור הטוב ביותר (ריצ'רד שווייצר, David Wechsler)
  • מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הילד איוואן ז'אנדל בסרט "החיפוש"

החיפושאנגלית: The Search, בישראל הוא נקרא בזמנו "איה בני") הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1948. זה אחד הסרטים הראשונים שדנו במצב באירופה לאחר השואה. מיליוני פליטים חסרי משפחה הגיעו לגרמניה וביניהם ילדים יתומים רבים חסרי משפחה וזהות. מוסדות אונרר"א טיפלו בילדים אלה כפי שמתואר בסרט. למרות שברור שרוב הילדים היתומים הם יהודים לא מוזכרת המילה "יהודי" בסרט.

באחת הסצנות נראית קבוצת ילדים במחנה אונרר"א המתכוננת למסע לפלשתינה. הם נמצאים באולם בו תלויים על הקיר מגן דוד ותמונותיהם של הרצל וטרומפלדור ולאחר פקודה בעברית הם צועדים למשאיות בשירת "הנה מה טוב ומה נעים". גם כאן לא מוזכר שהם יהודים.

במרכז העלילה - ילד צ'כי (יהודי?) שמחפש את אמו לאחר שהופרד ממנה באושוויץ והיא מחפשת אותו. הבמאי פרד זינמן בחר בילד הצ'כי איוואן ז'אנדל שנראה לו מתאים ואת האנגלית הוא דיבר בקריאת התסריט באופן פונטי.

זה סרטו הראשון של מונטגומרי קליפט ובו כבר הוכיח את יכולתו כשחקן אופי. לתפקיד האם בחר זינמן בירמילה נובוטנה שהייתה זמרת אופרה צ'כית מפורסמת.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אוסקר לסיפור הטוב ביותר
  • פרס אוסקר מיוחד לנער-שחקן איוואן ז'אנדל "על משחק יוצא מן הכלל של נער. ז'אנדל לא הורשה לצאת לארצות הברית לקבל את הפרס וגם השלטונות הקומוניסטים הצ'כים התנכלו לו כי הסכים לקבל אותו ומנעו ממנו המשך הופעות בסרטים.

מועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלובוס הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת מביאה ילדים פליטים למחנה מעבר של אונרר"א. מקבלת את פניהם מנהלת המחנה גב' מאריי (אלין מקמהון). הילדים צועדים בשקט לחדר האוכל עם פנים נפחדות, חלקם לא יודעים להשתמש בכף לשתיית מרק וחלקם מחביאים פרוסות לחם מתחת לחולצתם. למחרת מתחקרת אותם גב' מאריי באמצעות מתורגמן והם מתארים בשפות שונות מה שעבר עליהם. רק הילד קארל מאליק לא עונה ועל כל השאלות הוא משיב בגרמנית: "Ich weiß nicht" (אינני יודע).

למחרת מועברים הילדים הנפחדים באמבולנסים למחנה אחר. כשהם מריחים גז מהמפלט הם חושבים שזה רכב להשמדה בגז, פורצים את הדלתות ובורחים. אנשי אונרר"א רודפים אחריהם ותופסים אותם. קארל וחברו הצרפתי נאלצים לחצות נהר, הנער הצרפתי טובע וקארל מצליח להגיע לגדת הנהר ולהסתתר. המחפשים מוצאים את גופת הנער הצרפתי ואת כובעו הסרוג של קארל ומניחים שגם הוא טבע. הם מוסרים את הכובע לגב' מאריי.

חנה מאליק (ירמילה נובוטנה) מחפשת את בנה בכל רחבי גרמניה. היא מגיעה לגב' מאריי המציגה את כובעו של קארל והאם מזהה אותו ככובע שהיא סרגה. גב' מאריי אומרת לה שכנראה קארל טבע. האם מקבלת זאת קשות ומתעלפת. היא מתקבלת למחנה להתאוששות וכשגב' מאריי רואה את יחסה הטוב לילדים היא מציעה לה להישאר כמדריכה במקום.

בינתיים מסתובב קארל בין חורבות העיר, לבוש סחבות ומזה רעב. החייל סטיב סטיבנסון (מונטגומרי קליפט) יושב בג'יפ צבאי ולועס כריך להנאתו. הוא מבחין בקארל המסתתר בין החורבות, מבין שהוא רעב ונותן לו את הכריך. קארל אוכל במהירות את הכריך ומנסה לברוח אך סטיב תופס אותו ומביאו לדירתו. קארל מתנגד כי הוא מדמה את סטיב וחברו ג'רי (וונדל קורי) לאנשי אס אס. הוא בורח מהבית, פותח את השער אבל אחר כך נעצר וחוזר.

טיפולו המסור של סטיב גורם לו להתחיל לדבר וסטיב מלמד אותו אנגלית. היות שאינו יודע את שמו קורא לו סטיב "ג'ים". מתפתחת ביניהם ידידות הדוקה וסטיב מתכנן להביאו לארצות הברית ולאמץ אותו. בקשר ביניהם יש עליות ומורדות. באחת הפעמים קארל בורח ומשוטט בעיר ובסביבותיה בניסיון לחפש את אמו. סטיב מחפש אותו וכשהוא מוצא אותו מתפתחת ביניהם שיחה וסטיב אומר לו כי אמו קרוב לוודאי איננה וכי בכוונתו לקחתו לארצות הברית ועם זאת להמשיך לחפש את האם וקארל מסכים.

חנה מאליק מודיעה לגב' מאריי כי מיצתה את עצמה במקום וכי היא רוצה להמשיך למצוא את בנה. היא נפרדת ויוצאת לתחנת הרכבת. בינתיים מביא סטיב את קארל לגב' מאריי ומבקש שיקבלו אותו עד שיסדר את הניירות המתאימים בארצות הברית. הוא אומר שאינו יודע את שמו האמיתי כי לכל שאלה בקשר לזה הוא נענה ב-"Ich weiß nicht". אז נזכרת גב' מאליק בילד שחקרה ולאחר שיחה קצרה הוא מודה שהוא הילד שברח וחצה את הנהר וכי כובעו אבד שם.

גב' מאריי ממהרת לתחנת הרכבת אך הרכבת שהביאה עוד ילדים פליטים כבר עזבה. לשמחתה היא רואה את חנה בין הילדים המוסרת לה שהתחרטה וברצונה לחזור למחנה אונרר"א. במחנה נפגשים קארל ואמו ומתחבקים ובזה נגמר החיפוש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החיפוש בוויקישיתוף