איוון סידורנקו
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1919 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1994 (בגיל 74) קיזליאר, רוסיה |
| מדינה |
הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות, רוסיה |
| השתייכות |
חיל רגלים |
| תקופת הפעילות |
מ-1939 |
| דרגה |
מייג'ור |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
איוון מיכאילוביץ' סידורנקו (ברוסית Ива́н Миха́йлович Сидоре́нко, 12 בספטמבר 1919 - 19 בפברואר 1994) היה קצין בצבא האדום וגיבור ברית המועצות שלחם נגד גרמניה הנאצית בעת מלחמת העולם השנייה. היה מהצלפים המוצלחים ביותר של ברית המועצות בזמן המלחמה, ולזכותו נזקפה הריגת 500 חיילים וקצינים גרמנים[1].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד למשפחת איכרים בסמולנסק שברוסיה. למד לימודי חובה עד הגעתו לכיתה העשירית, ולאחר מכן החל בלימודי אומנות בפנזה דרומית-מזרחית למוסקבה. בשנת 1939 נשר מהלימודים וגויס לשורות הצבא האדום. נשלח לטירונות ואימונים בחצי האי קרים.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1941 השתתף בקרב על מוסקבה כקצין זוטר שפיקד על יחידת מרגמות. בעת הלחימה התאמן רבות בצליפה. המארבים שערך לחיילי האויב היו מוצלחים, ובעקבותיהם הממונים עליו אישרו שיאמן את חייליו להיות צלפים. החיילים נבחרו בקפידה לפי איכות הראייה שלהם, התמצאות בכלי נשק וכושר עמידות. בהתחלה הוא הכשיר את חייליו תאורטית ובהדרגה לקח אותם למשימות קרב יחד עימו. בתוך זמן קצר, הגרמנים החלו לאמן צלפים משלהם בשטח הפעילות של סידורנקו, בתור תגובה לאיום של נוכחתו ושל נוכחות חייליו.
לאחר קרב מוסקבה הוא נשלח לחזית הבלטית הראשונה שלחמה באזור לנינגרד. אם כי נהג בעיקר לאמן חיילים, הוא לעיתים לקח חלק במארבי צלפים אליהם התלוו חייליו. באחד מאירועים אלה, הוא הצליח להשמיד טנק ושלושה טרקטורים באמצעות קליעים נפיצים. מנגד, היו פעמים בהם הוא נפצע, פציעתו הקשה ביותר הייתה באסטוניה בשנת 1944 וכתוצאה ממנה חדל להשתתף באופן פעיל בלחימה עד לתום המלחמה. בעודו מחלים מפציעותיו, הוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות ב-4 ביוני 1944. נאסר עליו להשתתף בקרבות על ידי ממוניו, שכן הוא נחשב לצלף ומאמן צליפה בכיר ביותר.
עם תום המלחמה, נזקפו לזכותו 500 הריגות מאושרות של חיילי אויב, וכן אימון של 250 צלפים. הגיע לדרגת רב-סרן ונחשב לצלף המוצלח ביותר של ברית המועצות במלחמת העולם השנייה. את רוב הצליפות ביצע ברובה מוסין נגאן עם כוונת טלסקופית[2][3].
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם השנייה, סידורנקו פרש משורות הצבא האדום ועבר לצ'ליאבינסק, באזור הרי אורל, שם נהיה מנהל עבודה במכרה פחם. בשנת 1974 עבר לדגסטן, לשטח הקווקז, שם חיי עד מותו ב-19 בפברואר 1994.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Henry Sakaida, Heroes of the Soviet Union 1941–45, Bloomsbury Publishing, 2012-04-20. (באנגלית)
- ^ Michael E. Haskew, The Sniper at War: From the American Revolutionary War to the Present Day, Macmillan, 2005-11. (באנגלית)
- ^ Willem Ridder, Countdown to Freedom, AuthorHouse, 2007-09. (באנגלית)