איריינה, נסיכת הולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איריינה, נסיכת הולנד
Irene, Prinses der Nederlanden
Princes Irene 1978.jpg
איריינה, נסיכת הולנד, 1978
לידה 5 באוגוסט 1939 (בת 82)
הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא איריינה אמה אליזבת, נסיכת הולנד, נסיכת אוראניה-נסאו ונסיכת ליפה-ביסטרפלד
Irene Emma Elisabeth, Prinses der Nederlanden, Prinses van Oranje-Nassau, Prinses van Lippe-Biesterfeld
מדינה הולנדהולנד  הולנד
השכלה אוניברסיטת אוטרכט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג קרלוס הוגו, דוכס פארמה
שושלת בית אוראניה-נסאו
תואר נסיכת הולנד
אב ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
אם יוליאנה, מלכת הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אִירֵיינֶה אמה אליזבת, נסיכת הולנדהולנדית: Irene, Prinses der Nederlanden‏; נולדה ב-5 באוגוסט 1939) היא בתה השנייה של יוליאנה, מלכת הולנד, ואחותה של ביאטריקס, מלכת הולנד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה איריינה נולדה ב-5 באוגוסט 1939 בארמון המלכותי בבארן, הולנד, ליוליאנה, מלכת הולנד ולברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד. מכיוון שנולדה בתקופת המתיחות שקודם למלחמת העולם השנייה, והוריה ציפו לפתרון בין המדינות שלחמו, הם קראו לבתם על שם אירנה, אלת השלום היוונית. לאחר הפלישה הגרמנית להולנד נמלטה משפחת המלוכה לבריטניה, והיא הוטבלה לנצרות בארמון בקינגהאם.

בשנת 1962 היא הייתה שושבינה בחתונתם של חואן קרלוס, נסיך ספרד וסופיה, נסיכת יוון ודנמרק. הנסיכה איריינה למדה באוניברסיטת אוטרכט ולאחר מכן נסעה למדריד ללמוד ספרדית, שם פגשה במהלך לימודיה את קרלוס הוגו, נסיך בורבון-פארמה. בשנת 1963 המירה איריינה בחשאי את דתה מהנצרות הפרוטסטנטית לנצרות הקתולית. הדבר התגלה לראשונה כאשר צלם של עיתון מקומי באמסטרדם פרסם תמונה שלה בכנסייה קתולית. אמה התנגדה לבן זוגה של איריינה, ומערכת יחסים זו הציבה את הנסיכה במרכז תשומת הלב של התקשורת העולמית.

ב-29 באפריל 1964 התחתנה איריינה ברומא עם קרלוס הוגו, אולם אף אחד מבני משפחת המלוכה ההולנדית לא הגיעה לחתונתה. בני הזוג התגוררו במדריד, ונולדו להם ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. לאחר החתונה היו בני הזוג פעילים בקבוצות ימין, אולם עם הזמן עברו לאהוד קבוצות שמאלניות, ובשל כך גורשו בשנת 1977 מספרד. באותה שנה מת חמיה סאווריו, נסיך בורבון-פארמה, ובעלה ירש את תאריו. בסוף שנת 1977 הותר לבעלה לחזור לספרד, ובתחילת 1978 קיבלה גם איריינה היתר לחזור לביתה.

בשנת 1981 היא התגרשה מבעלה, וחזרה להתגורר בהולנד. היא פעילה בהרבה פעילויות חברתיות וארגוני צדקה, וחזרה למלא תפקידים בחצר המלוכה ההולנדית.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל 1964 התחתנה איריינה ברומא עם קרלוס הוגו, דוכס פארמה, ונולדו להם ארבעה ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסט השני, רוזן ליפה-ביסטרפלד
 
קרולינה מווארטנסלבן
 
הברון אשווין מזירסטורפף-קראם
 
הברונית הדוויג מזירסטורפף-דריבורג
 
פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין
 
מריה, נסיכת שוורצבורג-רודולשטדט
 
וילם השלישי, מלך הולנד
 
אמה, נסיכת ולדק ופירמונט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברנהרד, נסיך ליפה
 
 
 
 
 
ארמגארד פון קראם
 
 
 
 
 
היינריך, דוכס מקלנבורג-שוורין
 
 
 
 
 
וילהלמינה, מלכת הולנד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוליאנה, מלכת הולנד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איריינה, נסיכת הולנד


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]