קרלוס הוגו, דוכס פארמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרלוס הוגו, דוכס פארמה
Carlos Hugo de Borbón
קרלוס הוגו, דוכס פארמה
קרלוס הוגו, דוכס פארמה
לידה 8 באפריל 1930
פריז, צרפת צרפתצרפת
פטירה 18 באוגוסט 2010 (בגיל 80)
ברצלונה, ממלכת ספרד ספרדספרד
מדינה ספרד
מקום קבורה Sanctuary of Santa Maria della Steccata עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג איירין, נסיכת הולנד
שושלת בית בורבון
תואר דוכס פארמה
אב סאווריו, נסיך בורבון-פארמה
אם מדלן בורבון-בוסה
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרלוס הוגו, דוכס פארמהספרדית: Carlos Hugo de Borbón;‏ 8 באפריל 193018 באוגוסט 2010), היה ראש בית בורבון-פארמה משנת 1977 ועד מותו. קרלוס הוגו היה קרליסט, וטען לזכותו לכתר ספרד. נישואיו לאיירין, נסיכת הולנד בשנת 1964 גרמו למשבר חוקתי בהולנד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלוס הוגו נולד ב-8 באפריל 1930 בפריז, לסאווריו, נסיך בורבון-פארמה ולמדלן בורבון-בוסה בתם של ז'ורז' דה בורבון, רוזן לינייר ומארי ז'אן דה קרט דה קיליאן. בשנת 1952 טען אביו לזכותו על כס המלוכה הספרדי כ"חבייר הראשון" כיורש הענף הקרליסטי, אך הדיקטטור הספרדי פרנסיסקו פרנקו התעלם ממנו, ובחר אחר כך בחואן קרלוס, נסיך אסטוריאס להיות יורשו. ב-5 במאי 1957 הכריז אביו על קרלוס הוגו כנסיך אסטוריאס ודוכס סן חיימה, ובפברואר 1964 נטל קרלוס הוגו את התואר דוכס מדריד.

במהלך שהותו במדריד פגש קרלוס הוגו את איירין, נסיכת הולנד, בתם של ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד ויוליאנה, מלכת הולנד, אשר הגיעה לספרד ללמוד ספרדית. בשנת 1963 המירה איירין את דתה מנצרות פרוטסטנטית לנצרות הקתולית בחשאיות, ודבר זה התגלה לראשונה כאשר צלם של עיתון מקומי באמסטרדם פרסם תמונה שלה בכנסייה קתולית. אמה התנגדה לקרלוס הוגו, ומערכת יחסים זו הביאה את הנסיכה להיות במרכז תשומת לב התקשורת העולמית.

ב-29 באפריל 1964 התחתנו קרקלוס הוגו ואיירין ברומא, אולם אף אחד מבני משפחת המלוכה ההולנדית לא הגיעה לחתונה. בני הזוג התגוררו במדריד, ונולדו להם ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. לאחר החתונה היו בני הזוג פעילים בקבוצות ימין, אולם עם הזמן עברו לאהוד קבוצות שמאלניות, ובשל כך גורשו בשנת 1977 מספרד. באותה שנה מת אביו סאווריו, נסיך בורבון-פארמה, וקרלוס הוגו ירש את תאריו. בסוף שנת 1977 הותר לקרלוס הוגו לחזור לספרד, ובתחילת 1978 קיבלה גם איירין לחזור לביתה. בשנת 1979 נטש קרלוס הוגו את טענותיו לכתר ספרד, ובשנת 1980 פרש מהחיים הפוליטיים. בשנת 1981 התגרש קרלוס הוגו מאשתו, והיא חזרה להתגורר בהולנד, בעוד קרלוס הוגו המשיך להתגורר בספרד.

בשנת 2002 תרם קרלוס הוגו את הארכיון של ביתו לארכיונים ההיסטוריים הלאומיים של ספרד, ובשנת 2003 הוא נטל לעצמו את התואר "רוזן מונטמוליין". בפברואר 2008 נחשף כי קרלוס הוגו חולה בסרטן, וב-18 באוגוסט 2010 הוא מת בביתו בברצלונה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל 1964 התחתן קרלוס הוגו עם איירין, נסיכת הולנד, בתם של ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד ויוליאנה, מלכת הולנד, ממנה נולדו לו 4 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו השלישי, דוכס פארמה
 
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
 
מיגל הראשון, מלך פורטוגל
 
אדליידה מלוינשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
אנרי דה בורבון, רוזן לינייר
 
אדריאן דה מייל דה נזל
 
רנה דה קרט, רוזן קיליאן
 
מארי לאוני גוטייר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רוברטו הראשון, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
מריה אנטוניה, נסיכת פורטוגל
 
 
 
 
 
ז'ורז' דה בורבון, רוזן לינייר
 
 
 
 
 
מארי ז'אן דה קרט דה קיליאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סאווריו, נסיך בורבון-פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדלן בורבון-בוסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלוס הוגו, דוכס פארמה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]