לדלג לתוכן

איי סמואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איי סמואה
Motu o Sāmoa
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 14°S 171°W / 14°S 171°W / -14; -171
שטח 3,030 קילומטר רבוע
גובה מרבי Silisili
נתונים מדיניים
מדינה סמואה, ארצות הברית, סמואה האמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
אזור זמן UTC-11
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איי סמואה (סמואית: Motu o Sāmoa ) הם ארכיפלג המשתרע על 3,030 קילומטרים רבועים (1,170 מילים רבועים) במרכז דרום האוקיינוס השקט, המהווה חלק מפולינזיה ומהאזור הרחב יותר של אוקיאניה. מבחינה מנהלית, הארכיפלג כולל את כל מדינת סמואה העצמאית ואת רוב סמואה האמריקנית (חוץ מהאי סוויינז, שהוא גיאוגרפית חלק מאיי טוקלאו).

אוכלוסיית איי סמואה מונה כ-250,000 תושבים. המשותף לתושבים הוא השפה הסמואית (אנ'), התרבות המכונה פאה סמואה, וצורת הממשל הילידית נקראת פאאמאטאי.[1] הסמואים הם אחת האוכלוסיות הפולינזיות הגדולות בעולם, ורובם ממוצא סמואי בלבד.[2]

העדות העתיקה ביותר הידועה לפעילות אנושית באיי סמואה מתוארכת לסביבות 1050 לפני הספירה. היא מגיעה מאתר לאפיטה ברציף מוליפאנוה באי אופולו.[3] בשנת 1768, ביקר באיים המזרחיים החוקר הצרפתי לואי אנטואן דה בוגנוויל, אשר כינה אותם "איי הניווט" . שם זה היה בשימוש על ידי מיסיונרים עד 1845 לערך, ובמשלחות אירופאיות רשמיות עד 1870 לערך.[4]

סמואה וסמואה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינות מלחמה גרמניות, בריטיות ואמריקאיות בנמל אפיה, בירת סמואה 1899.

מבחינה פוליטית, איי סמואה מחולקים לשתי תחומי שיפוט: [5]

חלוקה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-19, תחרות על שליטה פוליטית באיים בין ארצות הברית, גרמניה ובריטניה הביאה לאמנה המשולשת (אנ') שנחתמה בדצמבר 1899 וחילקה רשמית את הארכיפלג הסמואי למושבה גרמנית ( סמואה הגרמנית ) במחצית המערבית. וטריטוריה של ארצות הברית (סמואה האמריקנית) בחצי המזרחי. ניו זילנד החלה לכבוש את האיים המערביים במלחמת העולם הראשונה מגרמניה והמשיכה לשלוט בהם עד 1920. לאחר מכן, מ-1920 ועד לעצמאותה של סמואה ב-1962, ניו זילנד שלטה באיים בקבוצה זו תחת מנדט של חבר הלאומים מ-1920 עד 1946, וכטריטוריית נאמנות של האומות המאוחדות מ-1946 עד 1962. הכוח שהוביל בסופו של דבר לעצמאות המדינית של האיים המערביים ב-1962 היה תנועת המא פרו-העצמאות, שזכתה לפופולריות ברחבי האזור. האיים המזרחיים נותרו טריטוריה פוליטית של ארצות הברית.[6]

איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי סמואה יש בסך הכל 18 איים הפרוסים על 3,030 קילומטרים רבועים (1,170 מילים רבועים) בכיוון מערב למזרח.[7]

סמואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת סמואה
  • סוואי: אוכלוסיה 43,819 (2016); [8] גוש היבשה הגדול ביותר; הכי מערבי בקבוצה; בו התרחשו ההתפרצויות הגעשיות האחרונות. התפרצויות: הר מטוואנו (1905–1911); מאטה או לה אפי (1902); מאוגה אפי (1725 בקירוב).
  • מנונו: אוכלוסיה 889 (2006).
  • נואולופה: לא מיושב; שוכנת במיצר אפולימה בין אופולו ʻ .
  • אפולימה: אוכלוסיה 75 (2006).
  • אופולו: אוכלוסיה 143,418 (2011); האי המאוכלס ביותר בקבוצה.
  • נואוספי: לא מיושב; איון סלעי זעיר מול החוף הדרומי של אופולו, ליד הכפר פוטאסי .
  • נואוטלה: לא מיושב; טבעת טוף וולקני; שימור עבור ציפורים מקומיות; ניתן לראות גם מחוף Lalomanu הפופולרי.
  • נואולואה: לא מיושב; טבעת טוף וולקני; שטח קרקע 25 הקטאר; בית גידול לשימור עבור ציפורים מקומיות אנדמיות.[9]
  • נאמוה: לא מיושב
  • פנואטאפו: לא מיושב; טבעת טוף וולקני .

האיים "מנונו", "אפולימה" ו"נו" שוכנים במצר אפולימה בין אופולו וסבאי. ארבעת האיים הקטנים והבלתי מיושבים - נואוטלה, נואולואה, נמואה ופאנואטפו - ממוקמים מול החוף המזרחי של אופולו ומהווים את איי אלאיפטה (אנ').

מפה של סמואה האמריקנית

סמואה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוטילה: 48,405 תושבים (לפי מפקד 2020); האי הראשי בשטח.
  • האי פולה: לא מאוכלס; חלק מהפארק הלאומי של סמואה האמריקאית .
  • אונונו: אוכלוסייה 473 (לפי מפקד 2020); ממוקם דרומית מזרחית לטוטילה.
  • האי סווינז: לא מאוכלס (לפי מפקד 2020); מנוהל פוליטית על ידי סמואה האמריקאית, אך מבחינה תרבותית חלק מטוקלאו; מטעי קופרה .
  • אופו-אולוסגה: כפילת געשית המקיפה את אופו (אוכלוסיה 132, לפי מפקד 2020) ואת אולוסגה (אוכלוסייה 147, לפי מפקד 2020); בקבוצת האיים מנועה.
  • טאו: אוכלוסייה 236 (לפי מפקד 2020); האי הגדול בקבוצת מנועה
  • מאנו (אטול ורדים): לא מאוכלס (לפי מפקד 2020); בית גידול לשימור לחיות ציפורים מקומיות, חיים ימיים, צב ירוק וצב ים קרני בסכנת הכחדה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעיר לבוש כמו מאנאיה, בנו של צ'יף סמואי 1890 -1910. (תמונה מאת תומאס אנדרו )

האיים נמצאים כ-800 קילומטרים (500 מיל) מפיג'י, 530 קילומטרים (330 מיל) מטונגה, 2,900 קילומטרים (1,800 מיל) מניו זילנד ו 4,000 קילומטרים (2,500 מיל) מהוואי, ארצות הברית.

האיים שוכנים בין 13° ל-14° קו רוחב דרום ו-169° ו-173° קו אורך מערב, ומשתרעים על שטח של כ 480 קילומטרים (300 מיל) ממערב למזרח.

האיים הגדולים יותר הם געשיים במקורם, הרריים ומכוסים ביער טרופי לח. חלק מהאיים הקטנים יותר הם אטולים של אלמוגים עם חופי חול שחור.[10] [11]

הנקודות הגבוהות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודה הגבוהה ביותר בסמואה היא הר סיליסילי, באי סוואיי וגובהה 1,858 מטרים (6,096 רגל), זוהי גם אחת הפסגות הגבוהות ביותר בפולינזיה.[12] הפסגה הגבוהה ביותר בסמואה האמריקאית נמצאת על תאו, הר לאטה, בגובה 966 מטרים (3,169 רגל).[13]

שטח אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופולו וסוואיי בסמואה הם מהגדולים מבין האיים הפולינזים, עם 1,718 קילומטרים רבועים (663 מילים רבועים) ו 1,125 קילומטרים רבועים (434 מילים רבועים) , בהתאמה, [14] גדולים מהם הם שני האיים הראשיים הגדולים משמעותית של ניו זילנד האי הדרומי והאי הצפוני וכן האי סטיוארט, ושני האיים הראשיים של פיג'י ואיי הוואי של הוואי ומאווי.

האי הבא בגודלו הוא טוטואילה, שבו נמצאים העיר והנמל של פאגו פאגו (עם 3,519 תושבים ב-1990). טוטואילה קטן בהרבה מאופולו וסאוואיי, וגודלו 136.2 קילומטרים רבועים (52.6 מילים רבועים) והוא האי הגדול ביותר בסמואה האמריקאית. הנקודה הגבוהה ביותר בטוטואילה היא פסגת מטאפאו.[15]

אזור זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1892, איי סמואה עברו לצד המזרחי של קו התאריך הבין-לאומי . השליט מליטואה לופפה (אנ') פרסם כרוז לפיו יום שני, 4 ביולי יתרחש פעמיים באותה שנה.[16] שינוי זה, שהתרחש ביום העצמאות האמריקאי, נבע ככל הנראה מהסחר הגובר עם האמריקאים והרצון שהאיים יהיו באותו יום כמו ארצות הברית.

ב-2011, ממשלת סמואה העצמאית החליטה לעבור בחזרה לצד המערבי כדי להיות באותו יום כמו אוסטרליה וניו זילנד. מכיוון שעד אז סמואה הייתה יום אחד מאחורי המדינות הללו, שהיו אז שותפות הסחר העיקריות של סמואה, נותרו רק ארבעה ימי עסקים בשבוע. המשמרת יושמה על ידי דילוג יום שישי, 30 בדצמבר. גם טוקלאו השכנה זזה ביום זה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים הסמואי הוא טרופי, עם עונה גשומה מנובמבר עד אפריל. קבוצת האיים נפגעת לעתים קרובות מסופת ציקלון טרופית בין דצמבר למרץ, בשל מיקומה בדרום האוקיינוס השקט.[17]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fana'afi Le Tagaloa, Aiono (1986). "Western Samoa: the sacred covenant". Land Rights of Pacific Women. Institute of Pacific Studies of the University of the South Pacific. p. 103. ISBN 982-02-0012-1. נבדק ב-17 באפריל 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  2. ^ Stanley, David (2004). Moon Handbooks: South Pacific. David Stanley. p. 500. ISBN 1-56691-411-6. נבדק ב-20 ביוני 2010. Samoans full blooded Polynesian percentage. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ "New Information for the Ferry Berth Site, Mulifanua, Western Samoa by Roger C. Green & Helen M. Leach". Journal of the Polynesian Society. 98 (3): 1989. נבדק ב-22 באפריל 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Masterman, Sylvia (1934). The Origins of International Rivalry in Samoa: 1845–1884. George Allen and Unwin Ltd, London. p. 14.
  5. ^ "Cultures of Polynesia - Polynesian Cultural Center". polynesia.com. נבדק ב-2 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "The rise of the Mau movement". NZ History online. נבדק ב-30 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Demographic Yearbook—Table 3: Population by sex, rate of population increase, surface area and density" (PDF). United Nations Statistics Division. 2010.
  8. ^ "Census 2016 Preliminary count" (PDF). Samoa Bureau of Statistics. נבדק ב-6 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "issg Database: Distribution Details for Rattus exulans".
  10. ^ "Insular Area Summary for American Samoa". U.S. Department of the Interior. 6 באפריל 2010. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2009. נבדק ב-11 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Background: Volcanic Islands and Seamounts in the Samoan Region". NOAA Office of Ocean Exploration and Research. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Pratt, H. Douglas; et al. (1987). The Birds of Hawaii and the Tropical Pacific. Princeton University Press. pp. 16–18. ISBN 0-691-02399-9.
  13. ^ Sunia, Fofo I.F. (2009). A History of American Samoa. Amerika Samoa Humanities Council. מסת"ב 978-1573062992.
  14. ^ Craig, P. (ed.). "Natural History Guide to American Samoa" (PDF). National Park of American Samoa, Department Marine and Wildlife Resources, American Samoa Community College. נבדק ב-16 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Matafao Peak, AS". National Park Service. נבדק ב-3 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Going Back 24 Hours". Evening News. 1892-07-20. נבדק ב-2022-07-03 – via NLA.
  17. ^ "Samoa: Climate". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-2007-11-26.

14°16′S 171°12′W / 14.267°S 171.200°W / -14.267; -171.200