איי (נהר)

איי
IJ
מידע כללי
יובלים	אמסטל, Slooter, Westertoegang, Zijkanaal I, Oostertoegang, ספרנה, Westerkanaal, Buiksloterkanaal
שפך	IJmeer
מדינות באגן הניקוז	הולנד

אָיי (בהולנדית: IJ) הוא נהר, לשעבר שפך, בצפון הולנד. האיי עצמו, הנקרא האיי הפנימי (Binnen-IJ) מפריד בין מרכז העיר אמסטרדם לצפון אמסטרדם, והיה במקור שלוחה של הזאודרזיי (אנ'). השם IJ קשור ל־Ae, Ee או Die בפריזית, שפירושה 'מים'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר תיאוריות כיצד נוצר האיי. על פי אחת מהן האיי התחיל כנחל, כתוצאה מפריצה של דיונה ליד קסטריקום בצפון הולנד. תיאוריה יותר סבירה היא שה-IJ הוא שריד של זרוע צפונית של הדלתא של הריין. על פי סברה אחרת, ה-IJ יכול היה להגיע גם מאגם אלמיירה (כיום האייסלמיר)^[1]. בכל מקרה, בתקופה הרומית, האיי הקדום קישר בין אגם אלמיירה ונהר האוטרכטסה פכט מחד, והים הצפוני מאידך. הקשר עם הים הצפוני נעלם מאוחר יותר, בעוד שה-IJ נעשה רחב יותר ויותר בימי הביניים. תופעה זו קשורה להיווצרות הזאודרזיי, בעצמו תוצאה של מספר גלי סערה ושיטפונות.

בימי הביניים נבנו סוללות לאורך האיי. בסוף ימי הביניים קמו כפרים לאורך הסוללות.

אחזור קרקע ובניית תעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה התשע-עשרה הוחלט לייבש את חלקו הגדול ביותר של שפך הנהר, שהשתרע מערבה עד פלסן (אנ') ובוורווייק (אנ'), להפכו לפולדרים, ולסגור את שארית הזאודרזיי באמצעות סכר ותאי השייט באורנייסלאוזן.

תעלת הים הצפוני (נפתחה ב-1876), שנבנתה באותו זמן, מחברת את נהר האיי הסגור עם תאי השיט באיימאודן והנמל החדש שנבנה שם. האיי החיצוני (Buiten-IJ) ממוקם מזרחית לאורנייסלאוזן ומתחבר לאגם האיי (איימיר) ולמרקרמיר .

הוספת איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמאה ה-17, החלו ליצור איים בנהר האיי על ידי השלכת סחף וחול על הקרקעית עד שנוצרה אדמה מוצקה. כחלק מהתרחבות נוספו שלושה איים ממזרח לעיר הקיימת ומדרום לאיי ב-1593. בשנת 1634, הושלמה גם יצירת האי ואלסנאיילנד.

שלושת האיים המערביים נבנו בין 1611 ל-1615. האיים המזרחיים באו בעקבותיהם כמה עשורים מאוחר יותר, בסביבות 1650.

במהלך בניית תעלת הים הצפוני, בין השנים 1870 ו-1880, נוספו שלושה איים באיי בגובה שפך האמסטל לשעבר, באמצעות חול מהדיונות ליד איימאודן, שהועבר לאחר חפירת תאי השייט שם. על האיים הללו נבנתה התחנה המרכזית של אמסטרדם, שנפתחה ב-1889. אי התחנה הפריד בין מרכז העיר העתיקה של אמסטרדם לבין האיי, ועל כן היה צורך להעביר את הנמל למקום אחר.

בחלק המזרחי של האיי הסגור, נבנו הרציפים המזרחיים של הנמל בסוף המאה ה-19 על חצאי איים שהוקמו באיי, כולל האי יאווה הנוכחי ואי ה-KNSM. בסוף המאה ה-20, הפך האזור לאזור מגורים, השוכן ישירות על מי הנהר. באיימיר, רובע אייבורך החדש נמצא בבנייה מאז 2002, גם הוא על איים שנוצרו בעזרת חול שהובא מאזור לייליסטאט.

מעבורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורות של אמסטרדם מספקות שירותים על האיי. מאז 1897, השירות בין התחנה המרכזית לטולהאוס (בית המכס) בצפון אמסטרדם מתופעל על ידי עיריית אמסטרדם (GV). עוד כמה נוספו במהלך המאה ה-20. בשנת 1943 נוצרה חברת התחבורה העירונית באמצעות מיזוג החשמלית העירונית עם המעבורות העירוניות.

לאחר בניית גשר סכלינגואודה (1957) ומנהרת קון (1966), נותרו שתי מעבורות נוסעים ועם פתיחת מנהרת האיי (1968) נסגרו שתי מעבורות הנוסעים וכן המעבורת מדרך אדלאר. בשנת 1974, עקב משבר הנפט של 1973, חזרה המעבורת בדרך אדלאר לפעולה. מאז 1988, מעבורת זו מופעלת עם סירה קטנה, המיועדת אך ורק להולכי רגל ותנועת אופניים. שירות המעבורת הנוכחי (סדרה 50) פועל מאז 1995 / 2002. המעבורות הגדולות, שהובילו גם מכוניות ומשאיות שלא הורשו לנסוע במנהרות, הפליגו רק במסלול אחד. מאז אפריל 2007, מכוניות כבר לא מורשות לעלות אליו ותנועת המשאיות מוגבלת לקו אחד בין אזור הנמל במערב העיר וזאנדאם.

שירותי מעבורת חדשים נוספו בשנת 2007, כאשר אזור ה-NDSM (אנ') קיבל שירות מעבורות, ובשנת 2014, כאשר הוקמה המעבורת המזרחית.

גשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז אמצע המאה ה-19 היו תוכניות רבות לגשר מעל האיי באמסטרדם. התוכנית המוקדמת ביותר היא משנת 1839.^[2]^[3] בין 1851 ל-1886, הוצעו עיצובים שונים לגשר מעל הנהר אך אלא לא יושמו כי משום שהדבר היה מפריע לתנועת ספינות גדולות.

גשר סכלינגואודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 נבנה חיבור גשר מעל ה-Buiten-IJ בקצה המזרחי של אמסטרדם. יתרה מזאת, רק צפון אמסטרדם נותרה תלויה בקשרי מעבורת לתנועה עם שאר חלקי העיר.

מנהרת האיי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1956 ואילך נבנתה מנהרת האיי. היא נפתחה לתנועת מכוניות ב-1968 והפחיתה את הבידוד של צפון אמסטרדם. רוכבי אופניים והולכי רגל המשיכו להסתמך על המעבורות.

מנהרת זייבורכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, נפתחה מנהרת זייבורכר ממזרח לגשר סכלוינגואודה מתחת ל-Buiten IJ. מאז 22 ביולי 2018, פועל קו מטרו 52 המחבר בין שתי גדות הנהר מתחת ל-IJ.

SAIL אמסטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1975, מתקיים האירוע הימי Sail Amsterdam על ה-IJ פעם בחמש שנים. במשך חמישה ימים שטות אינספור ספינות מפרש באיי ובסביבתו. האירוע כולל גם מיני פעילויות, הופעות מתקיימות על הרציפים, וכל יום מסתיים במופע זיקוקים גרנדיוזי. האירוע מתחיל בכניסה משותפת (Sail in), שבה כל הספינות מפליגות מאיימאודן דרך תעלת הים הצפוני לאיי, ומסתיים ביציאה משותפת.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיט על האיי מול אמסטרדם. ציור של רייניר נומס, 1661.
ספינת הדגל של קורנליוס טרומפ "אריה הזהב", ציור של וילם דה פלדה הבן, 1686.
מבט על האיי ואמסטרדם. ציור של יאן טן קומפה, 1752.
האכסניה על האיי (נבנתה ב-1660; נהרסה ב-1870 לצורך בניית התחנה המרכזית), 1867 בקירוב.
העברה מעל האיי של חלק גשר המיועד לגשר מאודר, 1933.
האיי עם הספינה MS אורנייה, 1960.
מעבורת על האיי בערפל כבד.
האיי עם התחנה המרכזית משמאל, צפון אמסטרדם מימין.
SAIL אמסטרדם 2015.
צילום אוויר של האיי והסביבה; 1930 בקירוב.