אין אדם פורע תוך זמנו
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מבנה מתודולוגי חסר, אין הסבר על המקור והשימוש בכלל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מבנה מתודולוגי חסר, אין הסבר על המקור והשימוש בכלל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, היא אחת מן החזקות ההלכתיות לפיהם אדם אינו פורע את חובו כל עוד לא הגיע זמן הפירעון. מכוח חזקה זו, בעל חוב שטוען כי פרע את חובו קודם זמן הפרעון אינו נאמן על כך.
יסוד החזקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יסוד החזקה הוא מעצם קביעת זמן הפירעון, יש שביארו שמכח זה שהלווה קבע זמן נראה כי הוא צריך את המעות עד אותו זמן, או שהוא משער שלא יהיו לו אפשרות לפרוע קודם זמן זה.[1] אחרים כתבו כי החזקה נובעת מכוח מנהג, מאחר שבדרך כלל בני אדם אינם פורעים לפני זמן הפירעון.[2][3]
יוצאים מהכלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד נחלקו אמוראים האם חזקה נאמרה גם במקרה שכבר חל מועד החיוב, אך לא מועד הפירעון, כגון בהלוואה שטרם הגיע מועד פירעונה, משום שקיימת סברה שאין הלווה רוצה שיטריד אותו המלווה עם בוא מועד הפירעון, ועל כן עשוי לפרוע את חובו לפני כן.[4] אמנם במקרה שעדיין לא חל החיוב, מוסכם על כולם, שאינו נאמן לטעון שפרע, כגון אדם ששכר בית וטוען ששילם לפני סיום מועד השכירות, או אדם שטוען שכבר נתן לכהן את דמי פדיון הבן לפני היום השלושים, אינו נאמן, שבאופן זה אין אדם פורע את חובו, משום שחושש שמא בכלל לא יכול לבסוף החיוב (כגון שייפול הבית, או שימות הבן).
להלכה נפסק שגם באופן שכבר חל מועד החיוב קיימת החזקה שאין אדם פורע תוך זמנו, ולכן אף אם טוען כך בעל החוב (הלווה) - אינו נאמן על כך.[5]
בחוב לגוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר הלוי אבולעפיה, כותב[6] כי החייב כסף לגוי, לא נאמרה חזקה זו, הואיל ויש סברא לומר שאדם מעדיף לפרוע גם בתוך הזמן. אולם הב"ח סבור שאין חילוק בין יהודי לגוי.[7]
תוקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביחס לרוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזקת "אין אדם פורע תוך זמנו" עדיפה מרוב, וניתן להוציא ממון על פיה.
מול עדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחרונים דנו מה דין חזקה זו במקום שיש תרי ותרי, היינו במקרה שישנן שתי כתות עדים המכחישות זו את זו האם פרע את חובו, וחזקה זו מסייעת לאחד הצדדים.
יש מי שסבור שבמקרה זו החזקה אינה מעלה ואינה מורידה, שכן תוקף החזקה היא משום "אנן סהדי", ואין לה כוח יותר מהעדים, ולכן אין לה כל תוקף כאשר יש עדים שסותרים זה את זה, כי דין מאה עדים כדין שני עדים.[8] אמנם בשו"ת רבי עקיבא איגר נשאר להלכה בספק.[9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה תלמודית, ערך "אין אדם פורע תוך זמנו", כרך א', טור תקס"ד-תקע"א
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אחיקם קשת, הערך "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו", באתר ויקישיבה, מתוך קובץ יסודות וחקירות
- הערך "אין אדם פורע תוך זמנו", באתר ויקישיבה, מתוך מיקרופדיה תלמודית
- הערך "אין אדם פורע תוך זמנו", באתר המכלול
- הרב יחיאל לב, "אופיה של חזקת 'אין אדם פורע תוך זמנו'", בתוך אסיף
- שיעור בעניין "חזקה אין אדם פורע בתוך זמנו, באתר עולמות
הרב יעקב אריאל - חזקה אין אדם פורע תוך זמנו - ז' חשוון התשע"ו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 57:12), מאת הרב יעקב אריאל- הלכה ברורה - אין אדם פורע תוך זמנו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 29:44), מאת הרב ירון איתר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רא"ש, שו"ת הרא"ש, כלל ס"ו, סי' ג', וכלל צ', סי' א'; רבי יהושע פלק כץ, סמ"ע, סי' ע"ח, ס"ק א.
- ^ רבי אריה לייב הלר בספרו קצות החושן בסימן ע"ח, ס"ק ח.
- ^ וראה עוד אצל הרב אחיקם קשת, קובץ יסודות וחקירות, ערך חזקת אומדנא, עמ' 231, על היסודות הלימודיים לתוקפה של החזקה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ה', עמוד א'.
- ^ טור ושולחן ערוך, חושן משפט, סימן ע"ח, סעיף א'.
- ^ בספרו יד רמ"ה, בבא בתרא, דף קע"ד, עמוד א'.
- ^ רבי יואל סירקיש, בית חדש, על ארבעה טורים, חושן משפט, סימן ק"י, סעיף ו'. וראה עוד אנציקלופדיה תלמודית, ערך אין אדם פורע תוך זמנו, כרך א', הע' 14, טור תקס"ה.
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חושן משפט, סימן ס"ז; רבי אריה לייב הלר, שב שמעתתא, שמעתא ו', פרק כ"ב.
- ^ רבי עקיבא איגר, שו"ת רבי עקיבא איגר, חלק א', סימן קל"ו, במכתב לרבי משה אב"ד שאנלאנק (היא Schönlanke, כיום צ'יאנקה תבנית:פול שבפולין.