שב שמעתתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת ספר שב שמעתתא מדפוס לעמבערג

שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות. הספר שנכתב בצורה עיונית נכתב על ידי הרב אריה לייב הכהן הלר, מחבר ספרי ההלכה הפופולריים בעולם הישיבות, קצות החושן ואבני מילואים. הרב הלר חיבר את הספר כבר בנערותו סביב שנת ה'תק"כ (1760) ואולם הוציאו לדפוס (תקס"ד[דרוש מקור]) רק בשלב מאוחר יותר של חייו "מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב מחקר בני הנעורים ... על כן לא קדמתי להעלותו לבית הדפוס" (מהקדמת המחבר).

עקב חריפותו, הספר, הקשה לקריאה למי שאינו בקיא בגמרא ומפרשיה, עורר עניין רב בין פוסקי הלכה רבים ונכתבו עליו פירושים וביאורים שונים.

בין מפרשי הספר נמצאים: האדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב בעל ה"אבני נזר", הרב אלחנן וסרמן, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב חיים פנחס שיינברג, הרב משה שטרנבוך, הרב חיים שמואל לופיאן, הרב ברוך תאומים-פרנקל, הרב משה לייב לוק, הרב יעקב רבינוביץ'-תאומים ועוד רבים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שב שמעתתא בתרגום מילולי מארמית הוא "שבע שמועות", כאשר הכוונה ב"שמועה" בארמית היא לסוגיה הלכתית. שם הספר לקוח משני מקורות בגמרא תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג ותלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ב.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]