איסבל פרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסבל פרון
María Estela Martínez de Perón
Isabel Martinez de Peron.jpg
לידה 4 בפברואר 1931 (בת 91)
לה ריוחה, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מפלגה המפלגה החוסטיסיאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג חואן דומינגו פרון עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ארגנטינה ה־42
1 ביולי 197424 במרץ 1976
(שנה ו־38 שבועות)
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (24 ביוני 1974)
  • אות המסדר הכוכב של רומניה
  • מסדר מאי
  • מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Firma Isabel Perón.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
איסבל פרון

מריה אסטלה מרטינס דה פרוןספרדית: María Estela Martínez Cartas de Perón; נולדה ב-4 בפברואר 1931) וידועה יותר כאיסבליטה הייתה רעייתו השלישית של נשיא ארגנטינה חואן פרון, "הגברת הראשונה" של ארגנטינה וסגנית הנשיא בתקופת נשיאותו השנייה, ונשיאת ארגנטינה בשנים 19741976. היא הייתה האישה הראשונה בעולם שעמדה בראש רפובליקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרון נולדה בעיר לה ריוחה שבארגנטינה, בשם מריה אסטלה מרטינס קרטאס, בתם של מריה ג'וזפה קרטס אולגוין וכרמלו מרטינס. היא נשרה מבית הספר לאחר כיתה ה'. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 אימצה את שם הקדושה איסבל (הצורה הספרדית של זו של איזבלה הקדושה מפורטוגל) שעבדה כרקדנית במועדון לילה[1].

היא הכירה את חואן פרון בתקופת גלותו בפרגוואי, לאחר שהודח בהפיכה צבאית מכהונתו הראשונה כנשיא ארגנטינה. באותה תקופה הייתה רקדנית במועדון לילה, והוא היה נשיא מודח, גולה, ואלמן. ב-1960 עברה עם פרון לספרד, וב-1961 נישאו תחת לחץ השלטונות הספרדיים, שלא ראו בעין יפה את מגוריו המשותפים של פרון עם בחורה צעירה.

לאחר שהודח בהפיכה ב-1955, נאסר על פרון לחזור לארגנטינה, ולכן משהחל לגלות מחדש מעורבות בפוליטיקה הארגנטינית שימשה עבורו שליחה ובלדרית בין ספרד לדרום אמריקה[2]. ב-1973 שוכנע פרון להציב מחדש את מועמדותו לנשיאות ארגנטינה, והוא החליט לרוץ לנשיאות עם איסבל כסגניתו, אף על פי שחסרה כל ניסיון פוליטי או שאיפות בתחום. היא הייתה אישיות שונה לחלוטין מאשתו הקודמת אוויטה, שניסיונה להציב את עצמה כמועמדת לסגן-נשיא 22 שנה קודם לכן נבלם בתקיפות על ידי ראשי הצבא. פרון ניצח בבחירות עם אשתו איסבל כסגניתו, אך פחות משנה מאוחר יותר, ב-1974, נפטר מהתקף לב במהלך כהונתו. איסבל מונתה לנשיאות.

גם תקופת נשיאותה לא האריכה ימים. היא התקשתה לשלוט בקבוצות הכוח הנדרשות בפוליטיקה הארגנטינית – הצבא וארגוני הפועלים, וב-1976 הופלה בהפיכה צבאית שהביאה לעליית המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983)[3]. במשך 5 שנים הוחזקה במעצר בית, וב-1981 נשלחה לגלות במדריד, ספרד. היא הורשתה לחזור לארגנטינה ב-1983, בתקופת נשיאותו של ראול אלפונסין, וחזרה לעמוד בראש המפלגה החוסטיסיאליסטית אולם לאחר שנה חזרה למדריד[4]. היא חזרה שוב לארגנטינה ב-1988 בכדי לטפל בסכסוך ירושה של חואן פרון[1]. אחר כך שבה למדריד ושמרה מאז על פרופיל נמוך.

בנובמבר 2006 נדרשה פרון להתייצב, יחד עם פוליטיקאים פרוניסטים נוספים, בפני בית משפט בארגנטינה למסירת עדות הנוגעת למעורבותה בהיעלמותם של אזרחים בתקופת נשיאותה. פרון הואשמה בארגנטינה בהיעלמותו של האקטיביסט הקטור אלדו פאגטי גאז'גו ב-25 בפברואר 1976, ובאחריות להיעלמותם ורציחתם של מאות אנשים. משלא התייצבה, הוצאה בקשה לאינטרפול למעצרה והסגרתה לארגנטינה, וב-12 בינואר 2007 נעצרה בידי משטרת ספרד. פרון התנגדה לבקשת ההסגרה הארגנטינית, והדיון בבקשת ההסגרה התנהל במשך למעלה משנה. ב-28 במרץ 2008 נדחתה בקשת ההסגרה. בית המשפט הספרדי קבע שהעברות בהן הואשמה אינן בגדר פשע נגד האנושות, ולפיכך חלה עליהן התיישנות[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איסבל פרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]