איסידורוס מאלכסנדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איסידורוס מאלכסנדריה
לידה 450
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 520 (בגיל 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איסידורוס מאלכסנדריהיוונית: Ἰσίδωρος ὁ Ἀλεξανδρεύς;[1] 450–520 לערך) היה פילוסוף מצרי או יווני[2] ואחד מאחרוני הנאופלאטוניסטים. הוא חי באתונה ובאלכסנדריה לקראת סוף המאה ה-5 לספירה. הוא הפך לראש בית הספר באתונה לאחר מרינוס משכם, שהחליף את פרוקלוס.[3]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסידורוס נולד באלכסנדריה. באתונה הוא למד תחת פרוקלוס ולמד את תורת אריסטו ממרינוס משכם.[4] לדברי דמאסקיוס, "איסידורוס היה מלא יראת כבוד למראה פרוקלוס, מכובד ונפלא לראותו; הוא חשב שהוא רואה בו את פניה ממש של פילוסופיה אמיתית".[5] פרוקלוס מצידו, נהג "להתפעל מהופעתו של איסידורוס, שהייתה אחוזה בידי האלוהי ומלאה בחיים הפילוסופיים שבה".[6] דמאסקיוס מספר גם כי "איסידורוס, מלבד פשטות, אהב במיוחד את האמת, והתחייב לדבר גלויות מעבר למה שהיה נחוץ, ולא הייתה לו שום יומרה בעצמו".[7] הטענה המופיעה בסודא כי איסידורוס היה בעלה של היפאטיה,[8] היא בוודאי שגויה, מאחר שאיסידורוס נולד זמן רב לאחר שהיפאטיה מתה. במקום אחר נזכר כי לאיסידורוס הייתה אשה בשם דומנה, שנפטרה חמישה ימים לאחר לידת בנם, לו העניקו את השם פרוקלוס.

איסידורוס חזר לאלכסנדריה יחד עם סלוסטיוס מאמסה (אנ'),[9] שם לימד פילוסופיה. הוא הגיע לאתונה לאחר שפרוקלוס נפטר (בשנת 485),[4] והיה בה גם בהמשך, כשמרינוס נכנס לתפקיד ראש (סכולארכס (אנ')) בית הספר הנאופלאטוניסטי. מרינוס שכנע אותו להיות יורשו כראש בית הספר, אך הוא עזב את אתונה זמן לא רב לאחר שמרינוס נפטר. הוא התפטר מתפקידו לטובת הגיאס (אנ').[3]

איסידורוס ידוע בעיקר כמורו של דמאסקיוס, שעדותו ב"חיי איסידורוס" מציגה את איסידורוס באור חיובי מאוד כאדם וכהוגה דעות.[3] חיבורו של דמאסקיוס, אשר מוקדש לתאודורה מאמסה, תלמידתם של איסידורוס ודמאסקיוס, נשמר בצורה תמציתית ידי פוטיוס בביבליותקה שלו,[10] ובקטעים בסודא.

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה הכללית אומרת שהוא ככל הנראה היה נלהב לרעיון יותר מאשר הוגה; החלפת טיעונים איתו הייתה משנית להשראה, והוא העדיף את התאוריות של פיתגורס ואפלטון על פני הלוגיקה חסרת המעוף והאתיקה המעשית של הסטואים והאריסטוטלים. נראה שהוא התיר את הרסן להשערות תאוסופיות וייחס חשיבות רבה לחלומות ולחזיונות ערים, עליהם נהג להרחיב בהרצאותיו הפומביות.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיית שמו ביוונית: איסידורוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
  2. ^ Isidore of Alexandria, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ 1 2 3 4 Isidore of Alexandria, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, בויקיטקסט באנגלית
  4. ^ 1 2 סודא, מרינוס, μ199
  5. ^ סודא, αι89
  6. ^ סודא, ει40; ει301
  7. ^ סודא, α4587
  8. ^ סודא, היפאטיה, υ166
  9. ^ סודא, סלוסטיוס, σ62
  10. ^ פוטיוס, ביבליותקה, קודקס 181