אירדנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אירדנטה (irredenta) או אירדנטיזם (Irredentism) היא התלכדות קבוצה לאומית המצויה במדינה אחת (לרוב קבוצה שהיא מיעוט), מתוך שאיפה להסתפח למדינה אחרת (בדרך כלל בעלת גבול משותף) שבה מהווה לאום זה רוב או מחזיק בשלטון. אירדנטיזם יכול להתבטא הן בסיפוח השטח שבו מצויה הקבוצה הלאומית בלבד, והן בסיפוח כולל של המדינה שבה מצויה קבוצה זו. שאיפה זו מבוססת על זהות לאומית אתנית או דתית. בניגוד להגדרתו של ארנסט גלנר ללאומיות, המתבססת על חפיפה בין לאום לבין שטח, הלאומיות האירדנטיסטית מתבססת על הזיכרון ההיסטורי המשותף של ה"מולדת", ולכן איננה מוגבלת בהכרח לקרקע שעליה יושב הלאום כיום.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארגון "איטליה אירדנטה" (אנ') (המקור למושג), שביקש לספח לאיטליה את כל השטחים שאוכלוסייתם דיברה איטלקית, שהיו אז בתחומה של אוסטריה.
  • המיעוטים הגדולים של סלאבים במדינות הבלטיות, בעיקר רוסים, השואפים כי רוסיה תשוב ותספח מדינות אלה לשטחה, ולא נמנעים אף מעימותים אלימים עם הממשל במדינות אלה.
  • השיעים בעיראק בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין, שחלקם ביקשו להסתפח לאיראן. השיעים הם בעיראק רוב (מעל ל-60 אחוזים מהאוכלוסייה), אך עיראק בתקופה זו נשלטה באופן דיקטטורי על ידי סדאם חוסיין, שהשתייך למיעוט הסוני, ואיראן הייתה מפלט לפולחן דתי שיעי כתחליף לדיכוי הדתי של השלטון העיראקי. טענה זו מוטלת בספק רב עקב התנגשות זהויות. השיעים העיראקים החזיקו בזהות כפולה. מצד אחד - דתית - שיעית, בעלת זיקה לאיראן. מצד שני - ערבית לאומית, בעלת זיקה משמעותית לעיראק, בניגוד לאיראן, שאוכלוסייתה פרסית. ישנה טענה רחבה במחקר האקדמי שרוב השיעים בעיראק לא רצו כלל להשתייך לאיראן, ואף התגייסו בהמוניהם לצבא עיראק במלחמת איראן–עיראק כדי להוכיח את נאמנותם למדינה העיראקית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.