אירינה בוקובה
אירינה בוקובה, 2009 | |||||||||||
לידה |
12 ביולי 1952 (בת 68) סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה ![]() | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שם מלא | אירינה גיאורגייבנה בוקובה | ||||||||||
מדינה | בולגריה | ||||||||||
השכלה |
| ||||||||||
עיסוק |
דיפלומטית, פוליטיקאית ![]() | ||||||||||
מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של בולגריה המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית | ||||||||||
בן זוג |
ליובומיר קולארוב קאלין מיטרב | ||||||||||
http://www.bokova.eu | |||||||||||
| |||||||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||||||
![]() ![]() |
אירינה גיאורגייבנה בוקובה (בבולגרית: Ирина Георгиева Бокова; נולדה ב-12 ביולי 1952) היא דיפלומטית ופוליטיקאית בולגרית שכיהנה כמזכ"לית ארגון אונסק"ו והאישה הראשונה בתפקיד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוקובה סיימה בשנת 1976 תואר שני ביחסים בינלאומיים ב"מכון הממשלתי ליחסים בינלאומיים" במוסקבה (ברוסית: Московский государственный институт международных отношений). היא הייתה חברת המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית ובשנים 1996–1997 כיהנה כשרת החוץ. החל מחודש יוני 2005 שירתה כשגרירת בולגריה בצרפת וכן כנציגת בולגריה באונסק"ו.
כהונתה באונסק"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 נבחרה למזכ"ל ארגון אונסק"ו. היא נבחרה לתפקיד בסיבוב השישי, לאחר מאבק צמוד מול נציג מצרים פארוק חוסני[1].
בשנת 2011, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[2].
יחסה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
היבחרה למזכ"ל אונסק"ו נחשב לניצחון "הרע במיעוטו" לתומכי ישראל[3] עקב טענות קשות של אנטישמיות מצד המתחרה, שר התרבות המצרי פארוק חוסני, שקרא לשרוף ספרים בעברית. אך מדיניותה של בוקובה הייתה גם היא לצנינים בנושא זה, בתחילת שנת 2014 ביטלה בוקובה את התערוכה הציונית "אנשים, חיים, אדמה" בפריז, בנושא 3,500 שנים של חיים יהודיים בארץ ישראל[4] בעקבות לחץ ערבי כבד בטענה כי המצגת "תפגע במאמצי השלום". כמו כן בעימות ישראל מול החמאס נקטה בוקובה במדיניות פרו פלסטינית כאשר גינתה את ישראל בלבד על הפרות זכויות אדם.[דרוש מקור]
בתקופת כהונתה כמזכ"לית אונסק"ו 2009-2017, העבירה המועצה 47 גינויים רשמיים כנגד ישראל ואחד כלפי סוריה בנושא מלחמת האזרחים.[דרוש מקור]
פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפקדת בלגיון הכבוד
- הילאל-י פקיסטן (2014)
- קצינה במסדר הלאומי של קוויבק (2017)
- פרס השימור של דוכס אדינבורו (2016)
- מסדר סטרה פלנינה (31 במרץ 2014)
- אביר הצלב הגדול של השמש של פרו
- מסדר ההצטיינות של בנין
- מסדר ההצטיינות בתרבות של מונקו
- מסדר חוזה מטיאס דלגדו
- המסדר הלאומי של חואן מורה פרננדז
- מסדר ההצטיינות בשירות הדיפלומטי של דרום קוריאה
- מפקד במסדר המלכותי עלווי (2014)
- מסדר הגבורה (2014)
- מסדר דוסטיק, דרגה 1 (2014)
- מסדר כוכב הקוטב (2015)
- Order of Friendship of Peoples (Bashkortostan)
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (2012)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דרהאם
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ז'נבה
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו
- דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת טונג'י (2013)
- דוקטור לשם כבוד מהמכון הממשלתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה
- הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2017)
- מפקד מסדר האמנויות והספרות (2014)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אירינה בוקובה
אירינה בוקובה, ברשת החברתית טוויטר
- הביוגרפיה של אירינה בוקובה בדף הבית שלה
- אדר פרימור, האם איבד אונסק"ו את חוש ההומור? ריאיון עם המנכ"לית, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
- ישראל ואונסק"ו חתמו על הסכם להקמת משרד להפצת החינוך לזיכרון השואה בעולם, הודעת דובר משרד החוץ באתר המשרד, 7 במרץ 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שר התרבות המצרי לא ימונה לראשות אונסק"ו, באתר וואלה, 22 בספטמבר 2009
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ אלי לאון ומתי טוכפלד, האנטישמי יישאר במצרים, ישראל היום, 23.9.2009
- ^ האו"ם ביטל תערוכה העוסקת בקשר בין היהודים וארץ ישראל, באתר גלי צה"ל, 17 בינואר 2014
הקודם: גאורגי פרינסקי |
שר החוץ של בולגריה 13 בנובמבר 1996 - 12 בפברואר 1997 |
הבא: סטויאן סטאלב |