אירינה בוקובה
 |
|
| אירינה בוקובה, 2009 | |
| שם מלא | אירינה גיאורגייבנה בוקובה |
|---|---|
| מדינה | בולגריה |
| תאריך לידה | 12 ביולי 1952 (בת 64) |
| מקום לידה | סופיה, בולגריה |
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של בולגריה המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית |
| בן-זוג | ליובומיר קולארוב קאלין מיטרב |
| שרת החוץ של בולגריה | |
| שגרירת בולגריה בצרפת | |
| נציגת בולגריה באונסקו | |
| למזכ"ל ארגון אונסק"ו | |
אירינה גיאורגייבנה בוקובה (בבולגרית: Ирина Георгиева Бокова; נולדה ב-12 ביולי 1952) היא פוליטיקאית בולגרית, המזכ"ל הנבחר של ארגון אונסק"ו והאישה הראשונה בתפקיד.
בוקובה סיימה בשנת 1976 תואר שני ביחסים בינלאומיים ב"מכון הממשלתי ליחסים בינלאומיים" במוסקבה (ברוסית: Московский государственный институт международных отношений). היא הייתה חברת המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית ובשנים 1996–1997 כיהנה כשרת החוץ. החל מחודש יוני 2005 שירתה כשגרירת בולגריה בצרפת וכן כנציגת בולגריה באונסק"ו.
בשנת 2009 נבחרה למזכ"ל ארגון אונסק"ו. היא נבחרה לתפקיד בסיבוב השישי, לאחר מאבק צמוד מול נציג מצרים פארוק חוסני[1].
בשנת 2011, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[2].
יחס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
היבחרה למזכ"ל אונסק"ו נחשב לניצחון "הרע במיעוטו" לתומכי ישראל[3] עקב טענות קשות של אנטישמיות מצד המתחרה, שר התרבות המצרי פארוק חוסני, שקרא לשרוף ספרים בעברית. אך מדיניותה של בוקובה הייתה גם היא לצנינים בנושא זה, בתחילת שנת 2014 ביטלה בוקובה את התערוכה הציונית "אנשים, חיים, אדמה" בפריז, בנושא 3,500 שנים של חיים יהודיים בארץ ישראל[4] בעקבות לחץ ערבי כבד בטענה כי המצגת "תפגע במאמצי השלום". כמו כן בעימות ישראל מול החמאס נקטה בוקובה במדיניות פרו פלסטינית כאשר גינתה את ישראל בלבד על הפרות זכויות אדם.
מתחילת כהונתה באונסק"ו בשנת 2009, העבירה המועצה 46 גינויים רשמיים כנגד ישראל, 1 כלפי סוריה בנושא מלחמת האזרחים ואף לא גינוי אחד לאיראן, קוריאה הצפונית או סודאן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הביוגרפיה של אירינה בוקובה ב דף הבית שלה
- אדר פרימור, האם איבד אונסק"ו את חוש ההומור? ראיון עם המנכ"לית, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2011
- ישראל ואונסק"ו חתמו על הסכם להקמת משרד להפצת החינוך לזיכרון השואה בעולם, הודעת דובר משרד החוץ באתר המשרד, 7 במרץ 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שר התרבות המצרי לא ימונה לראשות אונסק"ו, באתר וואלה, 22 בספטמבר 2009
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ אלי לאון ומתי טוכפלד, האנטישמי ישאר במצרים, ישראל היום, 23.9.2009
- ^ האו"ם ביטל תערוכה העוסקת בקשר בין היהודים וארץ ישראל, באתר גלי צה"ל, 17 בינואר 2014
| הקודם: גאורגי פרינסקי |
שר החוץ של בולגריה 13 בנובמבר 1996 - 12 בפברואר 1997 |
הבא: סטויאן סטאלב |
