אירינה בוקובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירינה בוקובה
Ирина Георгиева Бокова
אירינה בוקובה, 2009
אירינה בוקובה, 2009
לידה 12 ביולי 1952 (בת 70)
סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אירינה גאורגייבנה בוקובה
מדינה בולגריה
השכלה
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של בולגריה
המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית
בן זוג ליובומיר קולארוב
קאלין מיטרב
http://www.bokova.eu
שרת החוץ של בולגריה
14 בנובמבר 199612 בפברואר 1997
(13 שבועות)
שגרירת בולגריה בצרפת
20052009
(כ־4 שנים)
נציגת בולגריה באונסקו
20052009
(כ־4 שנים)
מזכ"לית ארגון אונסק"ו
20092017
(כ־8 שנים)
חתימה Irina BokovaSignature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אירינה גאורגייבנה בוקובהבולגרית: Ирина Георгиева Бокова; נולדה ב-12 ביולי 1952) היא דיפלומטית ופוליטיקאית בולגרית שכיהנה כמזכ"לית ארגון אונסק"ו והאישה הראשונה בתפקיד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקובה סיימה בשנת 1976 תואר שני ביחסים בינלאומיים בהמכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה. היא הייתה חברת המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית ובשנים 19961997 כיהנה כשרת החוץ. החל מחודש יוני 2005 שירתה כשגרירת בולגריה בצרפת וכן כנציגת בולגריה באונסק"ו.

כהונתה באונסק"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 נבחרה למזכ"ל ארגון אונסק"ו. היא נבחרה לתפקיד בסיבוב השישי, לאחר מאבק צמוד מול נציג מצרים פארוק חוסני[1].

בשנת 2011, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[2].

יחסה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבחרה למזכ"ל אונסק"ו נחשב לניצחון "הרע במיעוטו" לתומכי ישראל[3] עקב טענות קשות של אנטישמיות מצד המתחרה, שר התרבות המצרי פארוק חוסני, שקרא לשרוף ספרים בעברית. אך מדיניותה של בוקובה הייתה גם היא לצנינים בנושא זה, בתחילת שנת 2014 ביטלה בוקובה את התערוכה הציונית "אנשים, חיים, אדמה" בפריז, בנושא 3,500 שנים של חיים יהודיים בארץ ישראל[4] בעקבות לחץ ערבי כבד בטענה כי המצגת "תפגע במאמצי השלום". כמו כן בעימות ישראל מול החמאס נקטה בוקובה במדיניות פרו פלסטינית כאשר גינתה את ישראל בלבד על הפרות זכויות אדם.[דרוש מקור]

בתקופת כהונתה כמזכ"לית אונסק"ו 2009–2017, העבירה המועצה 47 גינויים רשמיים כנגד ישראל ואחד כלפי סוריה בנושא מלחמת האזרחים.[דרוש מקור]

פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסדר הגבורה (2014)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת טונג'י (2013)
  • מסדר כוכב הקוטב (2015)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול (2012)
  • מסדר דוסטיק, דרגה 1 (2014)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (2014)
  • הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2017)
  • פרס השימור של דוכס אדינבורו (2016)
  • מסדר סטרה פלנינה (31 במרץ 2014)
  • הילאל-י פקיסטן (2014)
  • קצינה במסדר הלאומי של קוויבק (2017)
  • מפקד במסדר המלכותי עלווי (2014)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ז'נבה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דרהאם
  • דוקטור לשם כבוד מהמכון הממשלתי ליחסים בינלאומיים של מוסקבה
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה
  • מפקדת בלגיון הכבוד
  • מסדר ההצטיינות בשירות הדיפלומטי של דרום קוריאה
  • מסדר ההצטיינות של בנין
  • אביר הצלב הגדול של השמש של פרו
  • עיטור מסדר הידידות בין עמים
  • מסדר ההצטיינות בתרבות של מונקו
  • המסדר הלאומי של חואן מורה פרננדז
  • מסדר חוזה מטיאס דלגדו
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מוסקבה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירינה בוקובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
גאורגי פירינסקי
שר החוץ של בולגריה
14 בנובמבר 1996 - 12 בפברואר 1997
הבא:
סטויאן סטאלב