איתמר וילנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איתמר וילנר
איתמר וילנר
לידה 1947 (בן 71 בערך)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
ארצות מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה חתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה לשנת 2008, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002
תרומות עיקריות
מחקריו בתחומי אלקטרוניקה המולקולרית ושל הביואלקטרוניקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איתמר וילנר (נולד ב-1947) הוא פרופסור מן המניין לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הנחשב לאחד המדענים המובילים בעולם בננוטכנולוגיה וביוננוטכנולוגיה בפרט[1]. חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002 וחתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה לשנת 2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילנר נולד בשנת 1947 בבוקרשט, רומניה לאלברט ויוהנה, ועלה עם משפחתו לארץ ב-1950[2]. גדל בנס ציונה ולמד בבית הספר "דה שליט" ברחובות. התגייס לחיל התותחנים ב-1968, והוא רס"ן במילואים[2].

בשנת 1968 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה בכימיה ובפיזיקה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1973 קיבל תואר מוסמך בכימיה מטעם אוניברסיטה זו. ב-1978 קיבל תואר דוקטור בכימיה.

ב-1997 התקבל כעמית האגודה האמריקנית לקידום המדע וב-2015 התמנה ליושב ראש החטיבה למדעי הטבע בהאקדמיה הישראלית למדעים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב מחקריו מתמקדים באלקטרוניקה המולקולרית וביואלקטרוניקה. עבודתו המחקרית עוסקת בהרכבת מערכים מולקולריים, מאקרומולקולריים וביומולקולריים על-פני משטחים ובהפעלת המרכיבים הכימיים באמצעות אותות חשמליים ואותות אופטיים. הוא הצליח לפתח מערכות מולקולריות וביומולקולריות שהן כיום נדבך מרכזי של האלקטרוניקה והאופטואלקטרוניקה המולקולרית והביומולקולרית.[דרוש מקור]

וילנר ביצע מחקר חלוצי וביסס מושגים וגישות יסודיות בתחום הביואלקטרוניקה. מחקריו בהפעלה חשמלית ואופטית של אנזימים, נוגדנים ו-DNA משמשים כלים בפיתוחים שונים. מחקרים אלה הציגו פתרונות מדעיים מקוריים להכנת ביוסנסורים חדשים. הוא פיתח טכניקות ליצירת מבנים מולקולריים עם תכונות כימיות שימושיות, לדוגמה: חיישנים רגישים שיכולים לגלות את כל הסוגים של חומרי הנפץ הקיימים[1]. כמו כן, הצליח ליצור ארכיטקטורות מולקולריות הפועלות כמערכי חישה, כמכונות מולקולריות, כהתקנים אופטואלקטרוניים וכמערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות ליצירת דלקים באמצעות אור שמש על ידי פענוח מנגנוני ההתארגנות של החומרים וקביעת התכונות הכימיות שלהם.

וילנר פרסם מאמרים מדעיים רבים. הוא שימש יועץ למשרד האנרגיה של ארצות הברית לבקרת פרויקטים של המחקר הבסיסי בנושא האנרגיה, וייצג את ישראל בגופים מדעיים שונים באירופה ובעולם.

נשוי לבלהה ואבא לשתי בנות[2].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ננוטכנולוגיה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חייו האישיים של איתמר וילנר, פרסי ישראל, ‏15.8.12
  3. ^ 3.0 3.1 פרסים והוקרה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏22.8.17