אלברטו דלה-פרגולה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
1884 פירנצה, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1942 (בגיל 58 בערך) בוקרשט, ממלכת רומניה |
| מקום קבורה | בית העלמין בלו ספרדי בבוקרשט |
| מוקד פעילות |
רומניה, ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות | 1909–1942 (כ־33 שנים) |
| מקום לימודים | האקדמיה המלכותית למוזיקה בבוקרשט |
| עיסוק | חזן, זמר , מורה למוזיקה, מורה לפיתוח קול |
| מעסיק |
בית הכנסת קהל גראנדה בבוקרשט הקונסרבטוריון אג'יציו מאסיני בבוקרשט |
| זרם | בלקנטו |
| סוגה | חזנות, אופרה, קנצונטה נפוליטנית, רומנצה רומנית |
| סוג קול | טנור |
| שפה מועדפת |
איטלקית, רומנית, עברית |
| כלי נגינה | קול |
  | |
אלברטו דלה-פרגולה (באיטלקית:Alberto della Pergola 1884 -16 בינואר 1942) היה חזן, זמר טנור ומורה לפיתוח קול יהודי-רומני יליד איטליה, החזן הראשי של בית הכנסת הספרדי קהל גראנדה בבוקרשט , ממייסדי האופרה בבוקרשט.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבלרטו דלה-פרגולה נולד ב-1884 פירנצה באיטליה כבן הזקונים מבין שבעת ילדיהם של דוד (דוידה) דלה-פרגולה, סוחר בגדים, ושל רחל (רקלה) לבית אורבייטו. דלה-פרגולה בלט בכישוריו הקוליים מילדותו כשששר במקהלת הילדים של האופרה בפירנצה. כנער היה עוזר מלביש באופרה. [1] אחרי ששירת בצבא בנאפולי , ב-1908 התחתן אחרי שש שנות אירוסים עם בחירת ליבו, אליצ'ה ונולד בנו, לוצ'אנו, ב-1909 נסע דלה-פרגולה לבוקרשט, בירת רומניה, ונבחר כחזן הראשי של בית הכנסת הגדול של העדה הספרדית שם, קהל גרנדה. בבחירתו השתתפו שני מוזיקאים חשובים של העדה, אברהם לוי איוולה , נגן העוגב ומנהל מקהלת בית הכנסת, והמלחין מאוריצ'יו כהן-לנארו. [1]
חייו ופעילותו בבוקרשט[עריכת קוד מקור | עריכה]
קנה לעצמו שם כזמר, ושר לא רק חזנות אלא גם שירים נפוליטנים, אריות מאופרות ו"רומנאצות" רומניות. [1].דלה-פרגולה שר בקונצרטים במוסדות מוזיקה של בוקרשט כמו האתנאום הרומני, התיאטרון הלאומי, התיאטרון הלירי, "ארמון הקרח" וברסיטלים של איגוד הלידר "לידרטאפל". [1] הוא נרשם כתלמיד-אורח באקדמיה המלכותית למוזיקה בבוקרשט, ולמד בכיתת האופרה של הדימיטריה פופוביץ'-ביירויט, לצד תלמידים כמו ג'רוג'ה פולסקו, גריגורה תאודורסקו, אלכסנדרו לופסקו, מיכאי וולפסקו, מירצ'ה לאזר, מיכאי נאסטה. [1]
הרפרטואר שלו עזר לאברהם לוי איוולה בכתיבת קובץ 200 מנגינות ספרדיות שנקרא "יובל". בני הזוג דלה-פרגולה אירחו בביתם זמרים ולהקות מחוץ לארץ שביקרו בבוקרשט - ביניהם להקת "קומפאניה דה קסטלאנו" מאיטליה ואת הזמר לאו סלזאק.[1] בימי מלחמת העולם הראשונה שבה השתתפה רומניה ב-1918-1916 התפרנס דלה-פרגולה, בין היתר, משיעורי פיתוח קול . באותה תקופה, לבקשתו של המלחין ג'ורג'ה אנסקו הוא הצטרף לקבוצת זמרי אופרה ששרו עבור פצועי המלחמה הרומנים. בזמנו אנסקו גם הפגיש אותו עם המלכה הרעיה לשעבר, אליסבטה . [1]. על אף איומיים אנונימיים, הוא השתתף ושר באיטלקית את האריה ""Bianca al par מתוך האופרה "ההוגנוטים" מאת מאיירבר במופע שאורגן לכבוד סיום המלחמה [1] בקיץ 1920 ביקר דלה-פרגולה את משפחתו האיטליה. ב-1926 לימד דלה-פרגולה בקונסרבטוריון הפרטי של סטוינסקו, ואחר כך בקונסרבטוריון למוזיקה של אג'יציו מאסיני שהתארח בבניין הקהילה הספרדית של בוקרשט. עם תלמידיו נמנו זמרי אופרה כמו ניקולאיה סקריאנו, והשחקן יון מנולסקו, אליקים אלגזי, אוטביו ארבורה - קלמוסקי. ב-1928 אחרי עשרים שנות נישואים התאלמן בעקבות מחלה קשה שפגעה באשתו. ב-1934 לקה לראשונה באירוע מוחי. [1] רדיפות היהודים בימי המשטר הימני קיצוני ברומניה לא הוסיפו לו בריאות. בינואר 1941 בפוגרום בבוקרשט בית הכנסת קהל גרנדה נשרף עד היסוד על ידי הלגיונרים. דלה פרגולה נפטר כעבור שנה בינואר 1942 בעקבות אירוע מוחי נוסף.[1]
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שש שנות אירוסים התחתן אלברטו דלה-פרגולה ב-1908 עם אליצ'ה (אליס) לבית סצ'רדוטי. לזוג נולדו ארבעה ילדים - לוצ'אנו (נאנו), (1991-1910) לימים זמר ומורה לפיתוח קול בקנדה, רמו, רנצו וולמה לימים נשואה ברמן. אחת האחיות שלו, אסתר, נשואה קאווה, אחד האחים, ג'וזפה שעבד כחזן ושוחט בפירנצה, ואחיין שלו, סטנו, נרצחו באושוויץ בשנת 1944. אח אחר, רפאל דלה-פרגולה היה לימים הרב הראשי של יהודי אלכסנדריה. הסטטיסטיקאי והדמוגרף הישראלי סרג'יו דלה-פרגולה הוא נכדו של הרב רפאל דלה-פרגולה.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1947 -1942 הבן לוצ'יאנו ניהל בבוקרשט את הקונסרבטוריון על שם אלברטו דלה-פרגולה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Eugen Iacob - O familie pe trei voci: Alberto, Luciano și Edith della Pergola vol,2 în Culisele memoriei, Clusium 2002,
- Ezra Mendelsohn (ed) Jews and the Sporting Life, Studies in Contemporary Jewry XXIII, Avraham Harman Institute of Contemporary Jewry, Hebrew University, Jerusalem, Oxford University Press 2008 עמ' 142