אליסאבטה, מלכת רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליסאבטה, מלכת רומניה
Elisabeth Pauline Ottilie Luise zu Wied
אליסאבטה, מלכת רומניה
אליסאבטה, מלכת רומניה
שם מלא אליזבת פאולינה אוטיליה לואיזה, נסיכת ויד
מדינה רומניהרומניה  רומניה
תאריך לידה 29 בדצמבר 1843
מקום לידה נויוויד, דוכסות נסאו Flagge Herzogtum Nassau (1806-1866).svg
תאריך פטירה 18 בפברואר 1916 (בגיל 72)
מקום פטירה בוקרשט, ממלכת רומניה רומניהרומניה
מקום קבורה רומניהרומניה קורטאה דה ארג'ש, רומניה
עיסוק משוררת, סופרת, מתרגמת, מחברת רומנים, מחזאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג קרול הראשון, מלך רומניה
שושלת בית ויד
תואר מלכת רומניה
אב הרמן, נסיך ויד
אם מריה, נסיכת נסאו
צאצאים מריה, נסיכת רומניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית המלוכה של רומניה
הוהנצולרן-זיגמרינגן
Kingdom of Romania - Big CoA.svg
קרול הראשון
המלכה:

צאצאים:

  • הנסיכה מריה (1870 - 1874)
פרדיננד הראשון
המלכה:

צאצאים:

קרול השני
המלכה:

צאצאים:

מיכאי הראשון
המלכה:

צאצאים:

אליסאבטה, מלכת רומניה, כנסיכה

אליסאבטה, מלכת רומניה, בשמה המלא: אליזבת פאולינה אוטיליה לואיזה צו ויד ( בגרמנית: Elisabeth Pauline Ottilie Luise zu Wied;‏ 29 בדצמבר 1843 - 18 בפברואר 1916) הייתה המלכה הראשונה של רומניה, סופרת ותומכת באמנויות שהשתמשה בשם העט כרמן סילבה (Carmen Sylva), ייסדה מספר מוסדות סעד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה אליסאבטה בבגד רומני עממי מסורתי

אליזבת נולדה בארמון מונרפוס שבנויוויד, בדוכסות נסאו, להרמן, נסיך ויד ולמריה, נסיכת נסאו, בתם של וילהלם, דוכס נסאו ולואיזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן. בשנת 1869 הכירה אליזבת בקלן את קרול, נסיך רומניה וב-15 בנובמבר אותה שנה התחתנו השניים [1]. לבני הזוג נולדה בת - מריה, נסיכת רומניה, אולם היא מתה בגיל צעיר ממחלת השנית.

הזיווג המלכותי לא היה מוצלח, היו הבדלים גדולים בין האופי הקפדן והקר של המלך ובין האופי הרומנטי והחולמני של המלכה ולאחר מות בתם ניהל הזוג חיים מקבילים, אם כי, לקראת סוף חייהם, שבו ומצאו שפה משותפת והיו לידידים.

בתקופת מלחמת העצמאות של רומניה אליסאבטה ייסדה בתי חולים ושירותי אמבולנס ודאגה לאספקה של תרופות עבור הפצועים. הודות לפעילות זו זכתה לכינוי "אם הפצועים". בשנת 1893 ייסדה את "חברת המלכה אליסאבטה", מוסד צדקה שנתן טיפול ללא תשלום לכ-17,000 חולים כל שנה וסיפק תרופות בחינם.

ב-10 במאי 1881 הוכרזה רומניה כמונרכיה, וקרול ואליסאבטה הוכתרו כמלכי רומניה.

על יחסה של אליסאבטה ליהודים אפשר ללמוד מכך שהיהודי הרומני מאוריצ'יו ברוצ'ינר שימש כשליש שלה.

הסופרת כרמן סילבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג'ה אנסקו מנגן יחד עם אליסאבטה, מלכת רומניה ועם הצ'לן דימיטריה דיניקו

אליסאבטה הקדישה את מרבית חייה לפיתוח הרוחניות וליצירתה הספרותית שנכתבה בשם העט כרמן סילבה, שפירושו בלטינית:"שירת היער". היא כתבה באופן שוטף וברמה גבוהה בגרמנית, בצרפתית, באנגלית וברומנית וידעה היטב לטינית ויוונית. בכתיבתה היא שיתפה פעולה עם אחת מנשות החצר שלה, מיטה קרמניץ, שהייתה תקופה מסוימת אהובתו של מיכאי אמינסקו. את עיקר יצירתה כתבה בגרמנית וגדולי הסופרים והמשוררים של התקופה תרגמו לרומנית. היא כתבה יותר מאלף שירים, תשעים נובלות שכונסו בארבעה כרכים, שלושים יצירות דרמטיות וארבעה רומנים.

אליסאבטה והמוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליסאבטה אהבה מוזיקה מנעוריה. למדה נגינת פסנתר ועוגב, בין השאר אצל אנטון רובינשטיין בסנט פטרבורג. התלהבה מאוד מנגינתה של קלרה שומן אותה שמעה והכירה בבירת רוסיה. חלק משיריה הולחנו על ידי מלחינים כמו איוואר הלסטרם, אוגוסט בונגרט, ינה הובאי.

נגן העוגב והמלחין המקומי יוסיף פאשיל הלחין אופרה בשם "מריוארה" לפי לברית שלה. במרץ 1898 הכירה המלכה את הנער המחונן ג'ורג'ה אנסקו,לימים גדול מלחיניה של רומניה וכנר ומורה מפורסם, ובמהלך השנים תמכה בקריירה שלו. בין השנים 1898-1914 אנסקו ניגן בכל קיץ בחצר המלכותית הרומנית בבוקרשט ובסינאיה. הוא הלחין באותה תקופה 20 יצירות בהשראתה, לרוב לידר לפי מילותיה, אך גם "אנדנטה רליגיוזו" לעוגב ושני צ'לי. אליסאבטה עודדה גם כשרונות צעירים נוספים כמו למשל, את הפסנתרנית אורליה צ'ונקה. כמנגנת עוגב בעצמה, היא עודדה את הפצת המוזיקה לכלי זה בבוקרשט, ובמיוחד של יצירותיו של באך.[2]

פרשת אלנה וקרסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליסאבטה התענינה בעבודתם של אמנים יוצרים וגם הושיטה להם סיוע. בין היתר היא הזמינה אל החצר המלכותית כותבת צעירה, אלנה וקרסקו, בת למשפחת בויארים רומנים שכבר יצאו ממנה אינטלקטואלים בולטים. לאחר מות בתה הפנתה המלכה רגשות אמהיים אל אלנה שהפכה לאחת מבאי ביתה. בהיות הזוג המלכותי חשוך ילדים, המלך קרול אימץ את אחיינו, פרדיננד וקבע אותו כיורש העצר. בין פרדיננד ובין אלנה וקרסקו התחיל להתפתח סיפור אהבה שזכה לעידוד מהמלכה אליסאבטה. פרדיננד הביע את רצונו לשאת את אלנה וזה גרם למשבר מדיני. על פי החוזה שקבע את עצמאות רומניה ואת השלטון המלכותי, המלך ורעיתו חייבים היו להיות משושלות לא רומניות וזאת כדי שלא יהיו מעורבים בתככים פנימיים של קבוצות מקומיות. המלך קרול הגלה את אלנה לפריז לכל ימי חייה, את אשתו, המלכה אליסאבטה, הגלה לעיר הולדתה לשנתיים ופרדיננד, יורש העצר, נשלח לשוטט בעולם ולמצוא לו כלה זרה בעלת ייחוס והתחתן לבסוף עם מריה מאדינבורו, מלכת רומניה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך קרל, נסיך ויד
 
מריה, רוזנת זיין-ויטגנשטיין-ברלבורג
 
וילהלם, נסיך זולמס-בראונפלס
 
אוגוסטה פרנציסקה, נסיכת זאלם-גרומבאך
 
פרידריך וילהלם, נסיך נסאו-ויילבורג
 
לואיזה איזבלה, רוזנת העיר קירכברג
 
פרידריך, דוכס סקסוניה-אלטנבורג
 
שרלוטה גאורגינה, דוכסית מקלנבורג-שטרליץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאן אוגוסט קרל, נסיך ויד
 
 
 
 
 
סופיה אוגוסטה, נסיכת זולמס-בראונפלס
 
 
 
 
 
וילהלם, דוכס נסאו
 
 
 
 
 
לואיזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרמן, נסיך ויד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה, נסיכת נסאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליסאבטה, מלכת רומניה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרנץ מץ
  2. ^ שם