אלברכט, דוכס בוואריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלברכט, דוכס בוואריה
Albrecht von Bayern
אלברכט, דוכס בוואריה
אלברכט, דוכס בוואריה
לידה 3 במאי 1905
מינכן, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 8 ביולי 1996 (בגיל 91)
שטרנברג, גרמניה גרמניהגרמניה
מדינה גרמניה
מקום קבורה מנזר אנדכס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אריסטוקרט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מריה דרסקוביץ', רוזנת טראסקוטיאן
מריה-ינקה קגלביץ', רוזנת בוז'ין
שושלת בית ויטלסבאך
תואר דוכס בוואריה
אב רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה
אם מריה גבריאלה, דוכסית בבוואריה
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלברכט, דוכס בוואריה (שמו ותאריו המלאים בגרמנית: Erbprinz Albrecht Luitpold Ferdinand Michael, Herzog von Bayern, Franken und Schwaben, Pfalzgraf bei Rhein, ‏3 במאי 1905 - 8 ביולי 1996), היה ראש בית ויטלסבאך בין השנים 1955–1996.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברכט נולד ב-3 במאי 1905 במינכן לרופרכט, נסיך הכתר של בוואריה ולמריה גבריאלה, דוכסית בבוואריה, בתם של קרל תאודור, דוכס בבוואריה ומריה ז'וזה, נסיכת פורטוגל.

בשנת 1913 הוכתר סבו כלודוויג השלישי, מלך בוואריה, אולם עם תום מלחמת העולם הראשונה הוא הודח במהלך המהפכה הגרמנית, והמשפחה עברה להתגורר בטירול באוסטריה.

ב-3 בספטמבר 1930 התחתן אלברכט עם מריה דרסקוביץ', רוזנת טראסקוטיאן, בתם של דיוניס מריה דרסקוביץ', רוזן טראסקוטיאן ויוליאנה רוזה, נסיכת מונטנואובו, אולם למרות שאביו רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה אישר את הנישואים, לא תאמו הנישואים את חוקי השושלת, ומשום כך ילדיו לא יכלו לקבל את תאריו.

לאחר עליית היטלר לשלטון, סירב אלברכט להצטרף למפלגה הנאצית, ובשנת 1940 עבר לאחוזתו בסרוואר, מחוז ואש בהונגריה. לאחר כיבוש הונגריה באוקטובר 1944, נעצרו בני המשפחה בזקסנהאוזן, ובאפריל 1945 הועברו למחנה הריכוז דכאו, משם שוחררו על ידי צבא ארצות הברית.

בשנת 1948 התקבלה החלטה משפטית, כי לראש הבית יש את היכולת לקבוע אילו נישואים קבילים בשושלת, ובעקבות כך הכיר אביו בנישואיו ב-18 במאי 1949 כנישואים שושלתיים, ובעקבות כך קיבלו ילדיו את התארים המשפחתיים.

בשנת 1955 מת אביו רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה, ואלברכט הפך לראש בית ויטלסבאך. כמו כן הפך אלברכט לטוען לכתר הבריטי, אך כמו שאר המונרכים היעקוביטים מאז מותו של הנרי בנדיקט סטיוארט, לא ניסה לפעול כדי להשיגו.

בשנת 1959 החזיר אלברכט ליוון בטקס רשמי לפאולוס, מלך היוונים, את תכשיטי הכתר היווני שהיו בחזקת בית ויטלסבאך מתקופת אותון, מלך יוון. בשנת 1980 ערך אלברכט טקסים מפוארים בבוואריה, לרגל יום השנה ה-800 לשלטון בית ויטלסבאך בבוואריה.

אלברכט היה צייד מעולה וחוקר צבאים, והחזיק ברשותו 3,425 סטים של קרניים, שחלקם מוצגים כיום בתערוכת קבע בטירה המלכותית לשעבר בברכטסגאדן. בנוסף הוא גם חיבר שני ספרים על חיי הצבאים, והוא ואשתו השנייה קיבלו דוקטורט של כבוד מהפקולטה הביולוגית של אוניברסיטת מינכן. בעת ביקורו בברזיל בשנת 1953 פגש אלברכט את זן הכלבים Fila Brasileiro, ואף הביא לגרמניה כמה כלבים כאלה.

ב-8 ביולי 1996 מת אלברכט בטירת ברג על יד שטרנברג בבוואריה, ובנו פרנץ, דוכס בוואריה ירש את תאריו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בספטמבר 1930 התחתן אלברכט עם מריה דרסקוביץ', רוזנת טראסקוטיאן, בתם של דיוניס מריה דרסקוביץ', רוזן טראסקוטיאן ויוליאנה רוזה, נסיכת מונטנואובו, ממנה נולדו לו 4 ילדים:

בשנת 1971 התחתן אלברכט עם מריה-ינקה קגלביץ', רוזנת בוז'ין, בתם של סטפן קגלביץ', רוזן בוז'ין וקלרה זיקי, רוזנת זיק וואשונקאו, אך לא היו לו ילדים ממנה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה
 
אוגוסטה פרדיננדה, ארכידוכסית אוסטריה
 
פרדיננד קרל ויקטור, ארכידוכס אוסטריה-אסטה
 
אליזבת פרנציסקה, ארכידוכסית אוסטריה
 
מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה
 
לודוביקה, נסיכת בוואריה
 
מיגל הראשון, מלך פורטוגל
 
אדליידה מלוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לודוויג השלישי, מלך בוואריה
 
 
 
 
 
מריה תרזה מאוסטריה-אסטה
 
 
 
 
 
קרל תאודור, דוכס בבוואריה
 
 
 
 
 
מריה ז'וזה, נסיכת פורטוגל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה גבריאלה, דוכסית בבוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלברכט, דוכס בוואריה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]